ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מטבע הדברים, כל אחד מהקישוטים האלה שוטף אותי בזיכרונות על חגי סוכות מושלגים וקפואים בשיקגו ובמונסי ועל חגי סוכות חמים ומהבילים במיאמי ביץ', על השמחה שביכולת לישון בסוכה בנוחות פה, בירושלים, על שנים עברו ועל יקיריי שבאים לבקר בסוכה שלי היום רק בצורת אושפיזין, אך נוכחותם ממשית מאוד בשבילי למרות זאת. קישוטים לסוכה מכל העולם תלויים בסוכה שלנו, ולכן כל כדור קטן נושא אתו זיכרון ממקום שבו ביקרנו וחוויה מנבכי הזיכרון. לכן בניית הסוכה היא תמיד חוויה טעונת רגשות בשבילי, זמן להעלאת זיכרונות. נכדיי, שעזרו לי לקשט את הסוכה, עשו זאת בלי התלהבות יתרה. הם אמנם נהנים מהעיטורים מארצות רחוקות וזרות, אבל אין להם שום חיבור אישי לחפצים האלה, והם לא מעוררים בהם שום זיכרונות. אצל סבא זקן, לעומת זאת, קישוטי הסוכה הם במידה רבה סיפור חייו.
המנהג לקשט את הסוכה הוא עתיק אך לא מוסדר. בדרך כלל הקישוטים חקלאיים, כמו תירס מיובש, תבואה, צנצנות דבש, פירות יבשים ועוד נהגו לעטר את הסוכה כשהיו בהישג יד. זאת בהתאם לתיאור התנ"כי של סוכות כחג האסיף. באקלימים רבים לא התאפשרו קישוטים כאלה. בנעוריי, אני זוכר שבסוכה הגדולה בבית הכנסת של אבי ובסוכה של הישיבה לא היו כמעט שום קישוטים. הן היו מבנה ספרטני, בלי שום צבע או ססגוניות. בעשורים האחרונים, כשהקמת סוכה למשפחה הפכה לעניין פופולארי בארה"ב וכמובן בישראל, שגשגה תעשיית קישוטי הסוכה. כיום הרבה סוכות באות עם קישוטים מובנים על לוחות העץ, והסינים עובדים קשה על המצאת סוגים חדשים של קישוטים לסוכות שלנו משנה לשנה. הרבה עיטורים שמיוצרים במקורם לחגים שאינם יהודיים מוצאים את דרכם לסוכה, בייחוד בישראל, שבה מגזרים מסוימים באוכלוסייה לגמרי לא מודעים לתכלית שלשמה הם מיוצרים. העולם שאנחנו חיים בו מעניין ולעתים אף משעשע.
אני מוצא שהאורחים הבלתי נראים, האושפיזין, הם במובנים רבים כוכבי חג הסוכות. הם באים לבקר יהודים בכל אקלים ואתר בעולם. התלמוד עצמו נותן דוגמאות רבות לסוכות אפשריות שנבנו בתקופתו וגם בתקופות מאוחרות יותר. יש בישראל פארק שנקרא נאות קדומים, שבו אפשר לראות את כל סוגי הסוכות השונים. על אף שיש וריאציות אפשריות רבות, הסוכה בעצם מורכבת ממבנה פשוט שבו יש לפעמים רק שני קירות מוצקים וגג מחומר צמחי טבעי, שממנו השמים נראים באופן חלקי.
באקלים גשום תמיד יש ניסיון להגן על הסוכה מפני הממטרים בשיטות כיסוי יצירתיות. הגשם תמיד עושה שמות בקישוטי הסוכה, ורבים מהקישוטים שלי נפלו קורבן לגשמים באמריקה. אפילו בישראל, לפני עשר שנים, היו גשמי זלעפות בסוכות שהרטיבו את הכול ואת כולם. הממטרים הכבדים עוד לא הגיעו לישראל השנה, אך גשמי הסתיו הראשונים כבר ירדו, ומאחר שסוכות חל "מאוחר" השנה, ייתכן שירד גשם בחג. בכל זאת, הקישוטים שלי מעטרים את הסוכה בגאווה, והקדושה של החג השמח והציפייה לקראתו כבר מורגשות בכל מקום בירושלים.
מי יתן וסוכת השלום והשמחה של הקב"ה תגן על כולנו כל השנה.
האם מותר לפנות למקובלים?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שיא השיאים בפסח!
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה המשמעות הנחת תפילין?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
הלכות שטיפת כלים בשבת
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
