הנהגות עשרת ימי תשובה | הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
ימים נוראים
עשרת ימי תשובה

קטגוריה משנית

ספריה
הלכות חגים
יום הכיפורים

26640

8 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

עמרם בן סולטנה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

תשובה
א. כל הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים מיועדים לתשובה. וכל אדם מחוייב בימים אלו לשוב בתשובה שלמה לפני בא היום הגדול והנורא, שנאמר בו: "לפני ה' תטהרו" (ויקרא טז ל). ועוד אמרו נביאי ישראל: "דרשו ה' בהמצאו" (ישעיה נה ו), והסבירו חכמינו את דברי הנביאים וגילו לנו שהימים שבהם נמצא ה' קרוב אלינו, וקרוב לקבל את תשובתינו הם עשרת הימים שבין ראש שנה ליום הכיפורים לכן צריך האדם בימים אלו לפשפש במעשיו ולשוב ממעשיו הרעים (שו"ע תרב).

ב. צריך כל אדם לשוב בתשובה על ספק עבירה יותר ממה ששב על עבירה ודאית, כיוון שבעבירה ודאית החרטה שלמה יותר ואז תשובתו יותר מקובלת. ולכן קרבן אשם תלוי צריך להיות יקר יותר מקרבן חטאת שבא על עבירה ודאית (רמ"א תרג ונו"כ שם).

ג. כתב הרמב"ם בהל' שגגות פ"ג ה"י: "אין יום הכפורים ולא החטאת ולא האשם מכפרין אלא על השבים המאמינים בכפרתן, אבל המבעט בהן אינן מכפרין בו. כיצד? היה מבעט והביא חטאתו או אשמו והוא אומר או מחשב בלבו שאין אלו מכפרין, אף על פי שקרבו כמצותן - לא נתכפר לו". וכן המבעט ביום הכיפורים אף על פי שצם והתענה, אין יום הכיפורים מכפר לו (עיין רמ"א תרז סע' ו).

הנהגות וסדר היום
ד. ירבה כל אדם בתורה, במצוות ובצדקה בימים אלו וימעט בעסקיו. וכתב הרמ"ק ז"ל שיהיו ימים אלו כמו חול המועד, שלא יעשה בהם אלא מלאכה הכרחית. וביותר צריך האדם לתקן דברים שבינו לבין חבירו אשר עליהם אין כפרה עד שיחזיר את הגזל ואת העושק, ויפייסו שימחול לו.

ה. ראוי לאדם שיזהר במעשיו ויהדרם בימים אלו יותר טוב ממה שרגיל בכל השנה כולה, וינהג במידות טובות ובחומרות שאינו נוהג בהם כל השנה. גם אנו מבקשים מה' שיתנהג עמנו טוב יותר ממה שהתנהגנו עמו בכל השנה כולה (עיין שו"ע תרג).

לימוד מוסר
ו. ישתדל כל אדם לקבוע לימוד בספרי מוסר בימים אלו יותר ממה שלומד כל השנה, ואז יראה כמה דברים שצריך לתקן בעצמו, וכיצד יתקן וכו' (כה"ח תרג ס"ק י בשם הברכ"י).

ז. כתב רבי חיים ויטאל בשערי קדושה (ב, שער ד, ה) ששרשי העבירות הם "גאוה" ו"תאוה" "שיחה אסורה" ו"עצבות", ואלו אבות הטומאות, ומאבות אלו יצאו תולדות רבים (כה"ח תרג ס"ק ז).

חשבון נפש
ח. האיש הירא מפחד ה' ומהדר גאונו ילבש חרדה ויתבודד בימים אלו לפחות שעה אחת כל יום כדי לבחון את דרכיו שמא יש בהם עבירות חמורות שנחשבות לו כהיתר בגלל שעשה אותם פעמים רבות, וכדברי חז"ל שהמשילו את החטא בתחילה לחוט דק שאפשר לנתקו בקלות, אך מי ששונה בחטאו מוסיף חוט על חוט עד שקשה לו להינתק מהחטא כמו שקשה לנתק עבותות של עֲגָלָה וכדברי הפסוק "וכעבות העגלה חטאה" (ישעיה ה יח). ורמז רמזו לנו במילה "עגלה" על החטאים שנראים כהיתר והם: ע ריות, ג זל ול שון ה רע. (כה"ח שם).

עריות - יבדוק ויתבונן במעשיו אם לא חטא בקירבה אסורה עם אשתו נידה או בקירבה עם בחורה רווקה שהיא תמיד נידה, או בקירבה חמורה ביותר והיא קירבה עם אשת איש. ולפעמים מוצא אדם היתר לעצמו להתחבק ולהתנשק עם קרובות משפחה וחושב שזה מותר, כי כך עושים גם אחרים ולא ידע כי זה איסור. וצריך להתרחק מסרסורי עבירה אלו שהם: הנגיעה באשה, החיבוק והנישוק, השיחה הבטלה, הצחוק והיחוד ואפילו התבוננות באשה - אסורה. וכל אלו מותרים רק לאיש עם אשתו הטהורה.

גזל - כל הלוקח מחבירו אפילו שווה פרוטה בלי רשות או שאינו משלם את חובו או שאינו משלם שכר שכיר וכדו', עובר בגזל ועובר על איסורים אחרים, ועלול לחזור בגלגול כדי להחזיר את חובו. ואפילו גוזל פחות שמווה פרוטה. ויש אומרים שהוא חמור יותר כיון שלא עושה עליו תשובה.

לשון הרע - כל המדבר בגנות חבירו עובר על איסור לשון הרע אף על פי שאומר אמת. וחמור עוון זה מעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. וכמעט כולם נכשלים בו באומרם "כלום לא עשיתי", אך באמת הוא נזק גדול עד מאוד.

ועוד ישים לב לחפש במצוות שמקיים אם עושה אותם כראוי. אם תפילתו בכוונה ובלי הפסק של שיחה בטלה. ויראה אם אינו מסיח דעתו מהתפילין בשעה שמניחם, ואם נזהר הוא בכל הלכות שבת ושלא לדבר בשבת דיבור של חול. ואם קובע עתים לתורה, ואם כל צדקה שנותן היא לשם שמים וכן על זה הדרך (כה"ח תרג ס"ק יא).

ט. כתב החיד"א (מחזיק ברכה סי' תרג ס"ע ב): ראיתי אנשי מעשה שכאשר הם מתבודדים בעשרת ימי תשובה הם מפשפשים במעשיהם ורואים איפה הם צריכים ויכולים לתקן ומקבלים על עצמם תקנות כדי לא להיכשל ורושמים תקנותיהם על ספר לעצמם, ובשנה הבאה הם מתבוננים בספר זה ורואים אם הם עמדו בתקנות אלו, ואם הועיל להם, מוסיפים עליהם. ורק יזהר אדם שלא לקבל תקנות אלו על עצמו בנדר, ויתנה תנאי שאין בתקנות אלו שום סרך נדר (כה"ח תרג ס"ק יב).

י. לפי הכבוד וההנאה שיש לו לאדם בעולם הזה על מעשיו, מנכים לו מזכויותיו לעולם הבא (ספר חסידים סי' פד). וכל זה במי שמגיע לו כבוד, אבל מי שמבקש כבוד יותר ממה שראוי לו, ענוש יענש (הרב אזולאי בפירוש שם). ואם נוגע בכבוד אחרים ומתכבד בקלון חברו "אין לו חלק לעולם הבא". ולכן יראה האדם לא לאבד עולמו בגלל עניינים אלו וישפיל עצמו אולי ירחמו עליו מן השמים (כה"ח תרג ס"ק ט).

יא. כתב רבינו יונה (שערי תשובה שער א, ב) : כי החוטא שמכיר בחטאו ודוחה את תשובתו - יכבד עליו העונש, כי יודע הוא שיצא עליו הקצף ואינו חוזר (כה"ח שם ס"ק טו).

יב. תלמידי חכמים צריכים להזהר על עצמם בכל הנ"ל יותר מכל אחד כי הקב"ה מדקדק עם חסידיו כחוט השערה (כה"ח שם ס"ק ח).

בקשת סליחה מנפטר
כה.
אם מת האיש שחטא כנגדו, טוב שיבקש מחילה לפני הקבורה, ואם לא - יביא עשרה אנשים לבית הקברות שבו קבור אותו האיש, ויחלוץ את נעליו וילך יחף מפתח בית הקברות עד קבר אותו האיש, ועומד עם אותם אנשים ליד הקבר כדי שיתפרסם העניין, ויפרט את החטא \אם אינו בזיון למת\. ויאמר: "שמעו נא רבותי כי חטאתי לאלהי ישראל ול\פלוני\ זה הקבור פה, על כן אני מבקש מחילה וסליחה וכפרה מה' אלהי ישראל ומ\פלוני\ זה הקבור פה על כל מה שחטאתי כנגדו" \שו"ע תרו סע' ב. כה"ח שם ס"ק מ משנ"ב ס"ק יד טו\.
כו.
אם קבר המת הוא רחוק יותר משלוש פרסאות ממקום שדר בו החוטא, אינו צריך לילך בעצמו לשם אלא ישלח שלוחו, והשליח יקח שם עשרה אנשים וילך על קברו ויאמר: "הנני שליח של פלוני מודה ברבים ששלחני פלוני לבקש מחילה על מה שחטא וכו'" \כה"ח תרו ס"ק מ משנ"ב ס"ק יד\.
כז.
אם ביזה אדם לאחר מותו, לא צריך לילך על קברו, אלא יבקש ממנו מחילה במקום שביזה אותו. ואם הוציא עליו שם רע, צריך לקבל על עצמו תשובה על שעבר חרם הקדמונים שלא להוציא שם רע על מתים, ויש אומרים שגם אם ביזה אחרי מיתה ילך על קברו \שו"ע תרו סע' ג עיין כה"ח ס"ק לה משנ"ב ס"ק יד\.
כח.
החזרת גזילה ליורשים - אם אדם גזל ממון ומת הנגזל, צריך להשיב הגזילה ליורשים, וכן הדין בכל חוב. ואם אינו יודע מי היורשים, יניח את הממון בבית דין, אבל אין יכול לבקש מחילה מהיורשים על שבייש אביהם כי אין היורשים רשאים למחול על כבוד הוריהם, אלא צריך לבקש המחילה מהמת עצמו כדלעיל \עיין כה"ח שם ס"ק לו, מא\.

יג. תשתדל האשה לאפות עוגה או לחם (2332 גרם לפחות) ותפריש "חלה" בברכה כדי להרבות זכויותיה (בא"ח ניצבים כה). ובמיוחד בימינו שאין רגילים לאפות בבית, יש להדר אחרי מצווה יקרה זו.

יד. נוהגין אנשי מעשה להקדים לקנות ארבעת המינים בעשרת ימי תשובה, כדי שתצטרף מצווה יקרה זו לזכיותנו.

טו. יש נוהגין שלא לעשות נישואין בימים אלו ויש שאין מחמירים בכך, ונהגו להקל (עיין שדי חמד מערכת חתן וכלה ס"ק כג).

צום גדליה
יז. יום ג' תשרי נקבע לצום על הרג גדליה בן אחיקם שהיה מושל בארץ אחר החורבן ובהריגתו נכרתה שארית הפליטה אחרי חורבן הבית הראשון. וכלשון הרמב"ם "ונכבת גחלת ישראל הנשארת וסיבב להתם גלותם" (הלכות תענית פרק ה הלכה ב).

יח. אם חל ג' תשרי בשבת, נדחה הצום ליום ראשון.

יט. הכל חייבים לצום, חוץ מחולים אף על פי שאין בהם סכנה, וחוץ מנשים מעוברות או מניקות שמרגישות צער. (עיין לעיל הלכות תענית).

כ. מי שרוצה לאכול או לשתות קודם עמוד השחר, עליו להתנות על כך קודם השינה, ולפי הזוהר תנאי זה יכול להועיל לשתיה ולא לאכילה. (עיין לעיל הלכות תענית).

תעניות יחיד
כא. הרבה נוהגין להתענות בעשרת ימי תשובה (שו"ע תקפא ס"ב וברמ"א שם) ואין מתענים בשני ימי ראש השנה, בשבת ובערב יום הכיפורים. ואם המתענה צריך להיות בסעודת מצווה, יכול לאכול באותו יום ולהתענות ביום אחר במקומו. וכן אם יודע שתהיה לו סעודת מצווה, יתענה יום אחר תמורתו (עיין כה"ח תקסח ס"ק מ, מב). וכתב בשעה"כ (דף צ' ע"ג) : "אם יתענה אדם בז' ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים ויעשה בהם תשובה גמורה, כל יום מהם מכפר לו על כל העונות שחטא כל ימיו ביום שכיוצא בו. כיצד הרי שחל יום א' של ז' ימי תשובה הנזכרים ביום א' של השבוע והתענה בו ועשה תשובה בו, הנה הוא מכפר על כל העבירות שעשה האיש ההוא בכל ימיו ביום א' שבכל שבוע מכל ימי חייו. ואם התענה ועשה תשובה בכל ז' הימים ההם מלבד שבת, יתכפרו לו כל עונותיו שעשה כל ימיו".

כב. כל התעניות האלה אינם חובה על האדם, ועל כן מי שעל ידי התענית ימנע מלימוד תורה, עדיף שילמד תורה. וכן מי שגופו חלש ולא יכול לעמוד בתעניות אלו, אין לו להתענות, כדי שיוכל לצוּם בצוֹם גדליה וביום הכיפורים (כה"ח תקפא ס"ק סא).

כג. בעשרת ימי תשובה אין מתענים "תענית הפסקה" דהיינו כל השבוע ללא הפסקה, "דאין נכון להתענות בלילה גם כן, מפני שבימים הללו עיקר התיקון נעשה על ידי אכילה ושתייה. ולולי שאנחנו מוכרחים להתענות ביום בעבור תיקון עוונותינו, לא היינו מתענים גם ביום. ועתה שאנחנו מתענים ביום, אנחנו סומכים להשלים התיקון על ידי אכילה ושתייה שבלילה". ולכן כתוב בספר "תורה לשמה" שצריך לאכול פת בכל לילה בכדי לברך "ברכת המזון" (בא"ח ניצבים כד. שו"ת תורה לשמה סי' קמו).

כד. הרוצה להתענות תענית יחיד צריך שיקבל התענית מבעוד יום בסוף תפילת מנחה לפני "יהיו לרצון" האחרון קודם שעוקר רגליו. ואם שכח יכול לקבל תענית אפילו בין השמשות אם עדיין לא התפלל ערבית. אמנם בצום גדליה שהוא תענית חובה אין צריך לקבל את התענית בפה (לשון חכמים א, סי' יח עיין לעיל הלכות תענית יחיד).

שבת שובה
כה. שבת שבתוך עשרת ימי תשובה נקראת "שבת שובה" כיוון שבשבת זו מפטירין בהושע י"ד וההפטרה פותחת במילים "שובה ישראל". ויש המכנים שבת זו "שבת תשובה" על שהיא זמן של התשובה.

כו. נוהגים שחכם הקהל דורש בשבת "שובה" בהלכות הנחוצות ובדברים המעוררים את העם. ויזהיר אותם על דברים שהם מזלזלים בהם (עיין דרשות שנות אליהו לשבת תשובה). אך יזהר המוכיח את העם שיעשה זאת בנחת, שלא יקטרג על עם ישראל, וכל שכן שלא יזלזל בהם. וישים אל לבו כי גדעון הושיע את ישראל בזכות שאמר עליהם דברי סנגוריא. וכתוב במדרש משלי (י) : "אומר לו הקב"ה. בשעה שחכם יושב ודורש אני מוחל ומכפר עונותיהם של ישראל" (כה"ח תרג ס"ק כג).

כז. בשבת שובה יש לקרות למפטיר אדם חשוב ובכל מקרה נוהגים שלא לקרוא לנער שיקרא הפטרה זו של "שובה ישראל" (כה"ח תרב ס"ק ט. משנ"ב ס"ק יא).

כח. יש מהאשכנזים שלא אומרים בערב שבת זו "לכה דודי".

כט. לפי מנהג הספרדים במוצאי שבת שובה אומרים ויהי נועם ולפי מנהג אשכנז לא אומרים אלא אם כן חל יום הכיפורים בשבת. (עיין שו"ע רצה וכה"ח ומשנ"ב שם).

הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

הראשל"צ הרב הראשי לישראל לשעבר. לשיחות אודות הרב לחץ כאן.

הלכות ראש השנה
ערב ראש השנה
תשס"ב
שבעתא דנחמתא
סדר ההפטרות
תשס"ג
מצורע
פרשת מצורע שבת הגדול- מדברי הרב מרדכי אליהו זצוק"ל
ניסן תשע"ו
ט"ו באב
ט"ו באב
"קול צופייך" – גיליון 324
אב תשס"ה

עשרת ימי תשובה

עשרת ימי תשובה
יפשפש במעשיו וימשמש במעשיו
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל | שבת שובה תש"ך
דרשו ה' בהמצאו
"ושמתיך בנקרת הצור"
הרב אבינעם זומר | אלול תש"ע
37 דק'
עשרת ימי תשובה
מדרגות התשובה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | שבת תשובה תשס"ג
עשרת ימי תשובה
הלכות תשובה לרמב"ם - פרקים א' - ה'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר המדע
מפעל משנה תורה | תשרי תשע"ה

עשרת ימי תשובה

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

42 דק'
חקת
פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
הרב יצחק חי זאגא | תמוז תשפ"ו
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
שבת הראי"ה
שבת הראי"ה פרשת תצווה
גליון מס' 64
רבנים שונים | אדר תשס"ט
2 דק'
נקודה בהלכה – הרב איתן מינקוב
איך עושים קידוש?
הרב איתן מינקוב | חשוון תשפ"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יעקב שפירא
הרב חיים דרוקמן
הרב חגי לונדין
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרה"ג צבי שכטר
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הרב נחשון רבינשטיין
הרב חיים אביהוא שוורץ
הרב יהודה לייב גרונר

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו