ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ ...וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם" (בראשית א' כו-כז).
שתי נקודות מאוד בולטות:
א. הצירוף צל מופיע שלש פעמים.
ב. יש קשר בין המושג "צלם" לבין בריאת האדם (אותו) כזכר ונקבה (אותם).
ברור, לפי כל השיטות בפרשנות, כי המושג "צלם אלקים" מתייחס בעיקר לצד הרוחני - נשמתי של האדם ולא לצד הגשמי. הפן הגשמי כלל לא נזכר בפרק זה וממילא גם החטא איננו מופיע. בתיאור בריאת האדם בפרק ב' חוזרת התופעה על עצמה לאחר תיאור היצירה מבחינתה הגשמית :
"וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה" (בראשית ב' ז),
מתואר המשך התהליך בדרך זו:
"וַיַּפֵּל ה' אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה: וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם: וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת" (שם שם, כא-כג).
גם כאן חוזר הצרוף "צל" פעמיים וגם כאן בעניין הקשר שבין איש ואישה. כדי להבין את פשר העניין ננסה להבין את משמעות בריאת האישה מן הצלע. המדרש במקום מציע :
"ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי פתח, 'ותפרעו כל עצתי' (משלי א כה) הדא הוא דכתיב: 'ויבן ד' אלקים את הצלע' (בראשית ב כב) ויבן כת' התבונן מהיכן לברותה, אמר, לא אברא אותה מן הראש, שלא תהא מיקלת ראשה; ולא מן העין, שלא תהא סוקרנית; ולא מן האוזן, שלא תהא צייתנית; ולא מן הפה, שלא תהא דברנית... אלא ממקום צנוע באדם..." (בראשית רבה פרשה פ ד"ה ר' יהושע).
בדרך זו פירש גם הרמב"ן (שם). לדעה זו "צלע" הוא שם האיבר של האיש ממנו נוצרה האישה. לעומת דעה זו מצינו במדרש גם דעה אחרת :
"אמר ריש לקיש בשעה שנברא, דו פרצופין נברא, ונסרו, ונעשה שנים גבים - גב לזכר, גב לנקבה. איתיבין ליה (בראשית ב) 'ויקח אחת מצלעותיו' אמר להן: מסטרוהי כדכתיב (שמות כו): 'ולצלע המשכן'" (ויקרא רבה (וילנא) פרשה יד ד"ה אשה).
כך גם פירשו רש"י אבן עזרא (שם). אין צורך להאריך ולהסביר את ההבדל המשמעותי בין שתי הדעות במדרש בהבנת היחס בין איש ואשתו.
ננסה עתה להציע הסבר שלישי למושג "צלע". לצל משמעות רוחנית עמוקה, בבואה לכך אפשר למצא בדברי הרמ"א בשם הראשונים :
"כתבו הראשונים ז"ל שיש סימן בצל הלבנה בליל הושענא רבה מה שיקרה לו או לקרוביו באותה השנה; ויש מי שכתב שאין לדקדק בזה, כדי שלא ליתרע מזליה, גם כי רבים אינם מבינים הענין על בוריו; ויותר טוב להיות תמים ולא לחקור עתידות כנ"ל." (שוע או"ח סי' תרס"ד).
לפי זה הצל הוא הביטוי לקשר עם הקב"ה, הוא הוא הצלם אלקים והוא הוא הרמוז בצלע ממנה נוצרה האשה. לכן חיותו של האדם היא לפי רמת הצלם אלקים שלו ואי מציאות הצל משמעותה ניתוק הקשר עם מקור החיים, בבחינת "סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַה' אִתָּנוּ" (במדבר י"ד ח). על פי זה מצאנו גם מקור למאמר חז"ל " דריש רבי עקיבא: איש ואשה, זכו - שכינה ביניהן" (סוטה דף יז ע"א) שמבוסס על "פשט" בפסוקים ולא רק על דרש צירוף אותיות. שהרי הצלע היא הצלם אלקים שמאפשר גם למי שיסודו מעפר להיות בעל שאיפות כלפי מעלה לדבקות בשכינה. ממילא החיבור בין אישה לאיש הוא המאפשר זאת. על פי זה גם ברור למה רק לאחר הופעת הביטוי אישה בתורה מופיעה גם הביטוי איש ומאפשר את דרשתו של רבי עקיבא. במאמר מוסגר נוסיף ונזכיר כי רבי עקיבא לשיטתו, שהרי הוא בעל המאמר :
"אמר רבי עקיבא חס ושלום לא נחלק אדם מישראל על שיר השירים שלא תטמא את הידים שאין כל העולם כלו כדאי כיום שניתן בו ש"ה לישראל שכל כתובים קדש ושיר השירים קודש קדשים" (משנה ידים פרק ג משנה ה).
הבה נתפלל כולנו כי יסוד חשוב זה בחיינו כפרטים וכעם, אכן ישמש בסיס לכל קשר בין איש ואישה בבחינת "זכו שכינה עמהם" ובזכות ה"צלע" יזכו ל"צלם".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
