ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
כמובן שאפשר לדלג על הסיפור הזה ולאפשר להם לגלות אותו בגיל מאוחר יותר. ומה נעשה כשיגיעו לסיפור מכירת יוסף או לאירועים קשים אחרים? האם גם עליהם נדלג? הנחת היסוד שלנו אמורה להיות שדברי אלוקים נאמרו לכולנו, ילדים וצעירים כמו זקנים ומבוגרים.
בתלמוד מוזכרות פרשיות בתורה שאותן לא היו מתרגמים כדי שהציבור לא יבינן, אולם בדרך כלל הנהגות אלו מוסברות ברצון לשמר את כבודן של הדמויות המעורבות באירועים הללו, ולא במסר החינוכי שיכול לעבור באופן שגוי.
מהו אפוא המסר שהתורה מבקשת להעביר בסיפור הקשה לעיכול הזה שבו אח קם על אחיו והורגו נפש? הרקע לרצח ברור: התורה מתארת כיצד קין, שהיה הבן הבכור, חש מקופח ביחס לאחיו הבל, שקורבנו התקבל, בניגוד למנחתו של קין. חשוב לציין שהתורה מדגישה כי קין היה היוזם של פעולת ההקרבה: "והבל הביא ג ם ה ו א מבכורות צאנו". אלוקים שועה להבל ולקורבנו ולא לקין. קין כועס מאוד. אלוקים מנסה לפייסו ולהסביר לו מהי הדרך הנכונה, ללא הועיל.
ואז מגיע הפסוק המיוחד הבא: "ויאמר קין אל הבל אחיו, ויהי בהיותם בשדה, ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו". מה בדיוק אמר קין להבל? מה האחרון השיב לו, אם בכלל? דומה שמספר התשובות שהוענקו לשאלה זו יכול להתחרות במספר ההסברים לחטאו של משה במי מריבה.
הנושא לא חשוב
יש שאמרו כי מחלוקתם עסקה באופן חלוקת העולם אחרי מות הוריהם, אחרים טענו כי נחלקו בשטחו של מי ייפול המקדש, יש שהפליגו לדיון בשאלה מי יזכה להתחתן עם חוה אמם אחרי מות אביהם, ועוד הסברים רבים נוספים. המכנה המשותף של כל ההסברים שהוא שאין להם רמז כלשהו בפסוקים.
ידועים דבריה של נחמה ליבוביץ ז"ל, שראתה במדרשים אלו ניסיונות להסביר את מהות המחלוקות והמריבות בעולם יותר מאשר פשט בפסוק הספציפי של קין והבל. אולם דומה שהנקודה היותר מהותית בסיפור היא העובדה שהתורה אינה מספרת את נושא הוויכוח והדיון ביניהם, אם בכלל התקיים.
אם לא די בכך, נראה כאילו התורה קטעה בכוונת מכוון את דברי קין אחרי שכבר פתחה בתיאורם - "ויאמר קין אל הבל". הקורא מצפה להמשכו של המשפט בהמתנה דרוכה: מה קין אמר לו? מה התרחש בהיותם בשדה בטרם עשה קין את מעשהו הנפשע? ההמשך נמנע מאיתנו, באופן בולט וברור.
התורה אינה מעוניינת לבאר את נושא המחלוקת ביניהם. היא אומרת לנו באופן קטיעת דבריו של קין כי כלל לא חשוב מה הוא רצה לומר ועל מה התווכחו. אין שום חשיבות לדיבור שאלו תוצאותיו. עיקר הסיפור הוא השורה התחתונה, של אח הקם על אחיו להורגו, ולא הרקע שקדם לרצח, שאינו מפורט.
יכולים אנשים להתווכח על הנושאים החמורים ביותר, יכולות להיות להם סיבות נהדרות לקנאה ולתחושת עוול וקיפוח. אך אין אירוע, תחושה או קנאה שיהיה בהם כדי להצדיק מעשה רצח של אח.
כשחושבים על כך שקין לא היה אדם פשוט - בפשטות הוא היה נביא, שכן הוא זוכה לדיבור ישיר עם הקב"ה - הרי שהמסר הזה זועק עוד יותר. גם נביא לא יכול לרצוח את אחיו. מרתקים עוד יותר דברי המלבי"ם בהקשר זה - להבנתו קין היה משוכנע כי ה' הוא האומר לו להרוג את הבל:
"קין לא הבין דברי ה'... הוא חשב שהגווייה וכוחותיה זה כל האדם, וכאשר שמע מפי ה' שנמצא עימו חטאת הרובץ על פתחו ומשתוקק להחטיאו ושבידו למשול בו - לא ידע על מי נאמרו הדברים ומי הוא החטאת הזה, ואחר שלא היה בעולם רק הוא והבל אחיו, חשב שהכוונה על הבל אחיו שהוא משתוקק להורידו שאולה והוא יש בכוחו למשול בו, וזה שאמר 'ויאמר קין אל הבל אחיו', שאמר בליבו שכוונת ה' הוא על הבל אחיו, ולכן קם עליו ויהרגהו, כפי מה שאמר לו ה' שהוא ימשול בו".
מדבריו משתמע כי הרצח הראשון בהיסטוריה האנושית נבע מההבנה המוטעית כי ה' מתיר לו, לקין, ואולי אף מצווה עליו, לפגוע באחיו, כיוון שהוא מהווה מכשול עבורו. כלומר, קין הורג לשם שמיים ולא חלילה בשל קנאה או רגש דומה. בהנחה כי לכל מופע ראשון בתורה יש משמעות המצביעה על שורשי המופע בתורה ובאנושות כולה, יש כאן מסר מדהים.
"יש מצוות שלא צריך להדר בהן"
הפגיעה בין אחים, שורשיה במחשבה כי היא לשם שמיים, וזו אולי הסכנה הנוראה מכול. המחלוקות המסוכנות ביותר בין אחים יסודן במחשבה שהן לשם שמיים. הלא כך ביארו לנו רבותינו את סיבת מכירת יוסף בטענת האחים כי יוסף הוא בבחינת רודף ואולי אף גרוע מזה, ושיטתו הרוחנית מסכנת את עתידו הרוחני של העם.
וכך כתב ביערות דבש (דרוש ה): "וכלל אמרו חז"ל: איזה מחלוקת לשם שמיים - מחלוקת הלל ושמאי, וכל זה בתורה, וזולתו אין כאן שיחול עליו לשם שמיים, כי אף שהוא לשם שמיים תמיד הסטרא אחרא יש חלק בו. וסופו רע בעוונותינו הרבים, והוא דרך היצר הרע לומר שהוא לשם שמיים, וכן מתעה לאדם בכל דרכיו".
היה ר' צדוק מבאר (פרי צדיק פרשת קורח): "ובאמת במחלוקת לשם שמיים האמת והשלום אהבו, שנוהגין חיבה ורעות זה בזה וכאמור, וזה סימן שהוא לשם שמיים. ומחלוקת שהוא עם תרעומות על חברו, אף כשהוא לקיומו של עולם, לא נאמר בו כי טוב, שאין בו האור כי טוב".
ההבחנה מאוד ברורה: מחלוקת שיכולה לגרום לאדם מריבה, וקל וחומר רציחה, היא הכול חוץ ממחלוקת לשם שמיים.
האתגר בניהול מחלוקת בסגנון כזה הופך בימינו לכמעט בלתי אפשרי. חילוקי דעות לגיטימיים וחשובים הופכים במהירות לשיח של עלבונות וחרמות, מה שאינו עולה בקנה אחד עם ההגדרות הללו של ר' צדוק ור' יונתן אייבשיץ. הרצח הראשון בתנ"ך ובהיסטוריה האנושית ממשיך להדהד לנו בכל שנה.
אבי ז"ל היה מצטט את הרבי מבעלזא הקודם, ר' אהרן זיע"א, בשומעו חסיד אחד שאמר לו כי יש "מצווה לקלל את יהודי פלוני" (כמנהג הימים הללו, שהרי אין באמת חדש תחת השמש) בשל הדברים הנוראים שהוא עושה. אמר לו הרבי מבעלזא זצ"ל: "יש מצוות שלא צריך להדר בהן... ואידך זיל גמור". וכשהיו אומרים לו על פלוני שזו עבירה לסייע לו, היה מגיב באופן דומה - יש עבירות שאפשר להיכשל בהן מדי פעם. ולוואי וניכשל באהבת חינם ולא בשנאה ומריבה.
הכותב הוא רב העיר שוהם ויושב ראש ארגון רבני צהר
מתוך העיתון בשבע
הרב דוד סתו
רב העיר שהם וראש ישיבת ההסדר פ"ת
לימוד ליל הושענא רבא תש"פ למי ניתנה תורה - תורה לעם או לאליטות
מתוך לימוד ליל הושענא רבא תש"פ בישיבת הדרום
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
האם מותר לפנות למקובלים?
אנחנו קודש למענך
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שופר
איך ללמוד אמונה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
