ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
הרבנית פנינה נויברט כתבה בדבריה במאמר לפני שבועיים שאחת הסיבות שבגללן קם ארגון 'בית הלל' היא כדי "ללכת בדרכי הלל אשר היו נוחים ועלובים והקדימו דברי בית שמאי לדבריהם". משמע מדבריה שהם 'בית הלל', ושאר הרבנים בכל העולם הם 'בית שמאי'.
הייתה כאן אמירה גבוהה של פתיחות, של הקדמת דברי השני שחושב שונה, אך במציאות הוצגה כאן רק דרך אחת, וזה הפוך ואינו הוגן וישר. אני מקווה שזו לא תהיה דרכו של הארגון, כדרכם של ארגונים ורבנים מסויימים אשר מגדירים את עצמם כפתוחים, אך הם פתוחים רק לדרך מסוימת, ובעצם אטומים לגמרי לדרך של אבותינו מדורי דורות.
יש צורך לתקן טעות שיכלה לצאת מתוך המאמר. הובא שם סיפור על חסיד אחד שבנה בית שער לחצרו וכתוצאה מכך אליהו הנביא שהיה רגיל אצלו, הפסיק להגיע אליו. אותו חסיד אמנם טעה על פי הגמרא ורש"י שבנה בית שער, ועל ידי כך נמנע ממנו לשמוע את קול העניים.
כאן צריך לומר כי דברי האגדה חשובים הם. אך הקורא את המאמר יוצא עם תפישה לא ישרה, שהרי השו"ע בחו"מ סימן קס"א פסק שכן צריך לבנות בית שער, כי זהו אף פשט המשנה. וכך פסק השו"ע בסעיף א': "בני העיר (נוסחה אחרת החצר) כופין זה את זה לבנות דלת ובית שער לחצר".
זאת אומרת שלוקחים מדרש ושוכחים את ההלכה... הגמרא בבבא בתרא דף ז' ע"ב שאלה על ההלכה הנ"ל מהסיפור של החסיד, ותירצה איך ובאיזה אופן עושים את בית השער, אבל מכל מקום חשוב לדעת שצריך לעשות בית שער!
הכותבת הסבירה את מעשהו של החסיד בנימוק של "הרצון לשמור על כבודם של בני הבית ועל צניעותם ולהרחיק את השפעות הבית מהחוץ". מנין פירוש זה? האם הרשב"א, רא"ש, רמב"ן, רמב"ם ונו"כ, שו"ע, ערוך השולחן, שער המשפט ור"י אמרו זאת? אם הם לא פירשו כך, מדוע הרבנית מפרשת כך וכתוצאה מכך תוקפת את אדיקותו של אותו חסיד? זהו פירוש ישר?
כאן נשאלת שאלה נוספת: האם 'בית הלל' הוא ארגון שנבנה על פגיעה בזולת, התנשאות על השני - זוהי ענוותנותו של הלל הזקן?
כל קולא צריכה בדיקה
ובעניין להביא את הרמח"ל כמקור של קולות דווקא, והרי ה'מסילת ישרים' הוא בעל מקור האימרה "שכל קולא צריכה בדיקה"! כפי שכותב ב'מסילת ישרים' בסוף פרק ו': "והנה תדע כי זה כלל גדול מנוסה במלאכת הפרישות, שכל קולא - צריכה בדיקה כי אע"פ שיכולה להיות ישרה ונכוחה, אמנם קרוב הדבר שתהיה מעצות היצר ומרבותיו, על כן צריך לבדוק אחריה בחקירות ודרישות רבות". אכן, גם הקולא צריכה בדיקה מנין היא נובעת ולאן היא הולכת. ואפילו קולא שנראית ישרה צריכה בדיקה.
אכן אבותינו היו ישרים, אכן אבותינו היו גאונים עצומים בש"ס ופוסקים ומדרשים ולכן זכו לשכל הישר. כי מי שגדול בכל, פוסק הלכות ומעורב עם הבריות, מכוח גדלותו והשאלות המגיעות לפתחו, גילו וניסיונו יש לו את המינון לדעת מה מקום המדרש ומה מקום ההלכה, איפה שמים את הרגש וכמה מתחשבים בדעת קהל נגד ההלכה (אם מתחשבים). מי שלא יודע את כל התורה כולה, איך הוא בכלל יכול להביע דעה או להורות לרבים?
לעניות דעתי יש כאן גם פספוס עצום, משום שעד שדנים בלתקוף חסידים שהיה להם גילוי אליהו, צריך לשאול את עצמנו איך מגדלים ילדים ורבנים שיהיו בעלי גילוי אליהו כמו אותו חסיד.
והנה בספר 'מסילת ישרים' נראה שהחסידות מגיעה בסוף הספר, כשלפני החסידות צריך לעבוד קודם על מספר דברים: זהירות, זריזות, נקיות, פרישות, טהרה, ורק אח"כ מגיעים למידה הנכספת של חסידות. כלומר, צריכים לעמול על תיקון המידות, עשיית סייגים בין אדם למקום, בין אדם לחברו, דרישות לא פשוטות של פרישות מאכילה ומתאוות, עם מעורבות עם הבריות. חסיד הוא בעל נפש עדינה וזו עבודה לא פשוטה להגיע למדרגה הזאת, וקשה להסביר את הכל על רגל אחת, למרות שהלל עשה זאת.
ולסיום אומר דבר נוסף: ישנם כאלו הרוצים להקל ולרוץ לרדיו, לעיתון ולעלון ולזעוק על דברים מסוימים הנראים בעיניהם כחומרות. לפעמים זה לא חומרות, זו ההלכה. ואף אם זו חומרה, מדוע הם רצים לתקשורת ואינם מלבנים זאת בתוך הבית? הם פוגעים בציבור שלם ויצא שכרם בהפסדם, עד שהם צדיקים כלפי החילונים וגורמים לחילול ה'. הם פוגעים באחרים ומעמידים אותם בעיני חלק מהציבור כאנשים הזויים שאינם מבינים את הציבור, ולא היא. לא כל המדקדק במצוות הוא סגור ולא כל המכונה 'פתוח' הוא פתוח. לפעמים אנשי 'הפתיחות' יושבים במגדל השן ומקיימים דיונים פילוסופיים ומנותקים מן העמק, ודווקא 'הסגורים והאדוקים' הם המעורים עם הבריות ואהודים על הבריות, ויש לכך דוגמאות רבות.
אסיים כפתיחת דבריי: רוב הרבנים אהובים ואהודים על ידי הציבור מעצם עשייתם הברוכה, צנועים וענוותנים כהלל ועושים את מעשיהם לשם שמיים, בלי להשתייך לארגון זה או אחר, בלי רעש וצלצולים.
ולכל הרבנים הקוראים לעצמם "הפתוחים והקשובים" לדעות אחרות, אני מברך אתכם שיהי רצון שאכן כך תתנהגו כמו שאתה מדברים, ונזכה לקרב ביחד את עם ישראל לאבינו שבשמים ולעשות נחת רוח ליוצרנו.
הכותב הוא רב היישוב שבי שומרון וראש ישיבת 'ברכת התורה'
אנחנו קודש למענך
כל ההתחלות קשות
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
סוד המנורה וסוד החנוכיה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
