ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"לא מספיקה לנו ברכה", אמרה האישה, "אחרי כל מה שעברנו, אנחנו צריכים הבטחה!"
"אבל נתתי ברכה", טען הרבי, "וזה מספיק!"
האישה המשיכה להתעקש והבעל התנצל: "היא לא תיתן לי לצאת מכאן בלי הבטחה..."
ה'דברי חיים' קם על רגליו, אחז בזקנו של הבעל ואמר: "אבל נתתי ברכה!"
כמה משערות הזקן נתלשו מחוזקת ידו של הרבי.
בני הזוג עזבו את הרבי בתחושה שהוא מקפיד עליהם. החסידים בחוץ שאלו אותם מה אירע ואברהם יהושע סיפר להם דברים כהווייתם. החסידים אמרו: "הרבי המתיק לכם את הדין, ואתם עוד תראו זאת!"
כעבור שנה נולד בנם יוסף-יצחק ובעקבותיו בת נוספת.
עברו השנים ויוסף-יצחק בגר ונשא לאשה את פייגא פרידה. הם התגוררו בעיירה דיקלה שבגליציה ונולדו להם בנים ובנות. לילה אחד חלם שהוא לבוש בגדים לבנים ומהלך במדבר, והחלום נשנה כמה פעמים. הוא הלך לרבו, הרב משה דומברובל, שאמר לו כי משמעות החלום היא שעליו לנסוע לארצות הברית, שהיא מדבר שממה ברוחניות, ללכת בבגדי לבן כמו אדמו"ר ולנהוג בכל ההידורים והחומרות.
הוא עשה כדברי רבו, והפליג לאמריקה עם אשתו וילדיו בשנת תרס"ח (1908).
באמריקה לבש בגדי לבן וחבש שטריימל בשבת ונהג ביראת שמיים מופלגת. הוא לא השתמש בחשמל ובמים מהברז בשבת בגלל חששו שיהודים עובדים בחברות הללו, והידר מאוד באכילת בשר ובשתיית חלב.
יוסף-יצחק ניסה לעבוד בכמה מקומות, אבל בגלל שמירת שבת, שעליה לא היה מוכן להתפשר, לא מצא מקום עבודה קבוע. כאשר לא עמד בתשלום השכירות, המשכיר סילק אותו ואת משפחתו מהדירה. בלית ברירה המשפחה בת שמונת הילדים עברה להתגורר במרתף של אחד הבניינים הגבוהים, מקום הפקר ששימש כמחסן פחמים לחימום דירות הבניין.
יום אחד כמה מילדי המשפחה שיחקו מחוץ לבניין. בני זוג יהודים עברו לעומתם וראו מחזה מדהים: ילדים כושים מדברים יידיש!
הם פנו אליהם בתדהמה: "ממתי כושים מדברים יידיש?!"
אחד הילדים צחק: "אנחנו לא כושים, אלא מתגוררים במחסן פחמים..."
בני הזוג ביקשו מהילדים להובילם למקום מגוריהם.
הילדים הובילו אותם למרתף הבניין הסמוך. בני הזוג ירדו והזדעזעו ממצבה של משפחה יהודית שחיה במרתף פחמים. ליבו של האיש נכמר והוא הוציא פנקס ורשם צ'ק על סך חמשת אלפי דולרים, הון עתק בימים ההם, שיספיק להם לרכוש בית כרצונם.
יוסף-יצחק שאל את האיש: "איך אתה מתפרנס?"
האיש סיפר כי יש לו מפעל.
"האם הוא פתוח בשבת?"
"כן", הודה האיש.
יוסף-יצחק פנה לרעייתו: "מעולם לא נהניתי מכסף של חילול שבת ואיני רוצה ליהנות גם להבא, אבל אני יודע כמה את סובלת כאן ולכן אני משאיר את ההחלטה בידייך. אינך חייבת לסבול מהחומרות שלי".
פייגא פריידא אמרה: "תמיד הידרת במצוות שבת ואיני רוצה להפסיק זאת".
בני הזוג לא האמינו למשמע אוזניהם. בני אדם עדיני נפש חיים בתוך מחסן פחמים, ובגלל הידור במצוות שבת מסרבים להצעתם לקבל בית במתנה!
הם נפרדו מהמשפחה ויצאו החוצה. ואז אמרה האישה: "אני זוכרת שלפני כמה שנים אמרת לי שאין לנו ברירה ואנחנו חייבים לפתוח את העסק גם בשבת, אבל הבטחת שכאשר תהיה לנו אפשרות לא נתפרנס בשבת. והנה אנחנו עומדים על הרגליים ובכל זאת ממשיכים לחלל שבת. ולעומת זאת, תראה איך היהודים האלה מוסרים את נפשם עבור השבת ומוכנים להתגורר במרתף מלא פחמים!"
"את צודקת", הודה האיש, והציע: "בואי נחזור אליהם".
הם חזרו למרתף הבניין. האיש פנה ליוסף-יצחק ואמר: "אם אחליט לסגור מעתה את המפעל שלי בשבת, האם תהיה מוכן לקבל ממני את הכסף?"
"אם אתה מבטיח, אני מוכן", אמר יוסף-יצחק.
"אם כך, יש דיל", אמר האיש ונתן לו את הצ'ק.
יוסף-יצחק ורעייתו רכשו בית בכסף שקיבלו. בני הזוג שעמדו בהבטחתם והפסיקו להפעיל את מפעלם בשבת, היו אצלם כבני בית, ובהדרגה עשו תשובה שלמה. שתי המשפחות שמרו על קשר קרוב כל ימיהן.
יוסף-יצחק פרנס בנה בית מדרש קטן ומקווה בביתו. בשנותיו המאוחרות נודע כבעל מופת ואנשים נושעו מברכותיו עד שנפטר בשיבה טובה.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
