ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
מילאנו, איטליה Milan, Italy
סיון תשנ"ג
כשרותה של כתובת גר שלא נזכרת בה גירותו
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
68 - תפילתם של בני נח
69 - כשרותה של כתובת גר
70 - כלה המסרבת לכסות ראשה בהינומא
טען עוד
שאלה
ראינו כתובה של שני גרים שבה לא מופיעה בשום מקום עובדת גיורם, אלא שמם - "אליהו בן אברהם" ו"דניאלה בת אברהם" וסכום הכתוב "כסף זוזי מאה", ולא כתוב "בן / בת אברהם אבינו", ולא "גיורתא דא". האם כתובה כזאת כשרה בדיעבד, ואם לא, מה תקנתה?
תשובה
בענין כתובת גרים, הדין הוא שלכתחילה יש לציין בכתובה את עובדת היותו 1 (ו/או היותה) גר (גיורת), וכותבין באופן כזה: "אמר החתן יעקב בן אברהם אבינו (או יעקב בן אברהם הגר) להדא גיורתא 2 רחל בת אברהם" (או לגיורתא דא 3 או לרחל בת אברהם אבינו 4 ) וכו'. כך שמלשון הכתובה תיוודע בבירור עובדת הגיור. אמנם בדיעבד, אם כתובה בלא זה, הכתובה כשירה 5 .
^ 1. עיין בשו"ת רדב"ז (חלק א סי' קפ) שהצריך לכתוב בכתובת גיורת שהאשה גיורת. וכן פסק הר"ד עראמה (הובאו דבריו ב"אוצר הפוסקים" כרך יח, הל' כתובות - נוסח הכתובה, סעיף קנ עמ' 97) שיש לכתוב בכתובתה כן, שמא ימות בעלה וישאנה כהן על-פי כתובתה.
ועיין ברמב"ם הל' יבום וחליצה פ"ד הל' לד שכתב, שבגרושה אלמנה ושבויה צריך להזכיר בכתובה, שהאשה הינה גרושה וכו', כדי שלא יכשל בהן כהן, ואלו בגיורת לא כתב רמב"ם שיש להזכיר זאת בכתובתה. וכתב הר"ד עראמה שנראה, שרמב"ם סבר, שאין צריך לכתוב כן משום דלגיור יש קול (וע"ע בשוית הרא"ש כלל טו סי' ד, ובשו"ת מהרי"ל סי' קז, ובמהר"י מינץ ב"סדר גיטין" סי' קג, שבגט יש לכתוב שהמגרש או המתגרשת הם גרים, וגם שם הטעם הוא משום יוחסין), ועיין לקמן הערה 5.
^ 2. שו"ת "נחלת צבי" (ח"א עמ' קיב, עיין ב"אוצר הפוסקים" הנ"ל).
^ 3. "אגרות משה" (יו"ד ח"א סי' קנט).
^ 4. בספר "בארות מים" כתב שימנעו מלכתוב "גיורתא", שעדיף לכתוב "בת אברהם אבינו", וכן כתב ב"מנחם משיב" (ח"ב סי' כה עמ' 129, עיין ב"אוצר הפוסקים" הנ"ל).
^ 5. א. לכאורה כתיבת השם "יעקב בן אברהם" ללא הסיומת "הגר" או התוספת "אבינו" איננה כתיבת השם באופן מדויק. ובהלכות גיטין שו"ע אה"ע סי' קכט סעיף כ נפסק "בגט גר כותב: פלוני בן אברהם אבינו". וכתב ב"באר הגולה" ס"ק נ (שמקורו בתשובה אשכנזית, הובאה ב"בית יוסף" שם) שאף בדיעבד הגט פסול, דמיחזי כשיקרא ומזויף מתוכו. וכן כתב ב"בית שמואל" (שם ס"ק לט) שאם לא כתב "הגר" או "אברהם אבינו", אלא כתב "בן אברהם" בלבד, פסול אף בדיעבד, שהרי נראה שהוא בן איש ששמו אברהם. אלא שכל זה דווקא בגיטין, שבהם מדקדקים מאוד בכתיבת השמות, אך בכתובה שלא מצינו שמדקדקים כל כך, יש להכשיר בדיעבד.
וראיה לזה, שהרי רמב"ם הנ"ל (הערה 1) לא הצריך לכתוב לגיורת בכתובתה שהיא גיורת, ומשמע דסגי שיכתבו "רחל בת אברהם" (דאי מיירי שכתבו "בת אברהם אבינו", הוי כאלו כתבו "גיורתא"), ולא חשש הרמב"ם לאי-דיוק בשם האשה.
ועוד, דהנה מצינו בהל' קריאת התורה (שו"ע או"ח סי' קלט סעיף ג בהג"ה) שמעלין גר לתורה בשם "יעקב בן אברהם", ולא דקדקו לקוראו "בן אברהם אבינו", משמע שבסתמא זהו שמו, ורק בגיטין דקדקו טפי.
ולעניין החשש שע"י כך יימצאו אנשים ששמותיהם שווים, עיין בשו"ת "אגרות משה" (אה"ע ח"א סי' קעח ובאו"ח ח"ד סי' מ סע' כ) שלכתחילה כדאי לכתוב שמות-משפחה, ואולם אין לפסול כתובות שלא נכתב בהם שם-המשפחה, דחשש רחוק הוא שיהיה עוד זוג ששמו כשמו ושמה כשמה, והם בני גיל דומה, ועד שלא הוחזק שיש כאלה, אין לחשוש לכך. ולעניין החשש דיבואו להכשיר ליוחסין ותהא מכשלה לכהנים עיין להלן אות ב.
ב. הנה הרמב"ם (הל' יבום וחליצה פ"ד הל' לד) כתב שיש להזכיר בכתובה, אם האשה היא גרושה, וטעמו שלא יכשל בה כהן. וכן כתב בעל "תרומת הדשן" בפסקים (סי' צ) ופסק הרמ"א (סי' סו סעיף יא) שבכתובת גרושה כותבין "מתרכתא" - לפרסם איסורה לכהן (אמנם התשב"ץ ח"ב סי' קפג חולק, וכותב שהנהיג שלא לכתוב כן, כדי שלא לגנותה על בעלה, וכן משום שמתוך שכתובתה מנה בלבד, ידעו שהיא גרושה. אלא שה"חתם סופר" בשו"ת אה"ע ח"א סי' קל כתב, שגם התשב"ץ יודה, שמאחר שהיום המנהג הוא לכתוב כן, אי לא יכתוב שהיא גרושה, יבינו שאכן אינה כזאת). אמנם, בספר "משכנות הרועים" (אות כ סי' ט) כתב שכיוון שאינו אלא לגילוי מילתא לאפרושי מאיסורא, גם הרמב"ם מודה שבדיעבד, אם לא כתבו בכתובה שהיא גרושה, הכתובה כשרה. והעיר ב"דברי שאול" (חלק לשבעה כב ע"א) שה"מגיד משנה" כתב על דברי הרמב"ם הנ"ל, שהוא "תקון נאה". משמע מדבריו שאינו אלא מנהג טוב, ובדיעבד כשר. וכן הבין בעל "פתחי תשובה" (אה"ע סי' סו ס"ק ח) בדעת ה"חתם סופר" הנ"ל, דבדיעבד הכתובה כשרה. ועיין עוד ב"אוצר הפוסקים" (כרך יח הל' כתובות - נוסח הכתובה, סעיפים קלז, קמא, קסז) שהביא דיעות רבות להכשיר בדיעבד. ואמנם הביא מספר "נחלת שבעה" (סי' יב סע' כט) עדות על מעשה שפסלו כתובה כזו בדיעבד. אלא שבנדון דידן, בגיורת, יש סניף נוסף לקולא, דגם הרמב"ם עצמו לא הצריך, ולוּא לכתחילה, לכתוב "גיורת" בכתובת גיורת [עיין הע' 1], וגם הרמ"א בהג"ה לא כתב כן אלא לגבי גרושה. על כן, בדיעבד יש להכשיר הכתובה שלא נכתב בה "גיורא" ו/או "גיורתא".
ג. בעניין תיקון הכתובה שנכתבה ללא איזכור הגירות: כתוב ב"חתם סופר" הנ"ל (כך הבין בעל ה"פתחי תשובה" בדבריו) שאם נמצאה הטעות לפני החופה, יש לכתוב כתובה אחרת, דהוי כלכתחילה ולא כדיעבד. ואם נמצאה הטעות אחרי החופה (או לאחר זמן), כתב בס' "משכנות הרועים" (אות כ סע' ט) שדווקא בפרטים כגון שמות, זמן ומקום הכתובה יש לתקן, אך בנדון דידן שאינו אלא לאפרושי מאיסורא, אין צריך לתקן, והכתובה כשרה. ועיין בשו"ת "אגרות משה" (אה"ע ח"ג סי' כו), שדן בטעות בכתובה (שכתבו שהאשה "בת לוי" והתברר שזוהי טעות, ונראה שהוא הדין בטעות בנדון דידן) והטעות נמצאה לאחר זמן, שאע"פ שהכתובה כשרה, כדאי לתקן את הטעות, ואם יש רווח בסוף הכתובה, יציינו בו את התיקון הדרוש, ויוסיפו שכל שאר הכתובה נכתב כהוגן, ולא באו להוסיף אלא פרט זה, ויחתמו על זה העדים שחתמו בראשונה.
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך עושים קידוש?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הלכות שטיפת כלים בשבת
למה משווים את העצים לצדיקים?
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
