ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
דוד בן שרה
שבט תשנ"ג
נאמנות עד אחד לפסול יהודי מיהדותו
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
72 - השמטת קטעים מן התפילה ושיתוף הציבור
73 - נאמנות עד אחד לפסול יהודי מיהדותו
74 - חלוקת התפילה וכיבוד נערים כשליחי-ציבור
טען עוד
לאחרונה, בא אלי אדם פרטי, הטוען שהאיש הנ"ל אינו יהודי. הוא הראה לי כמה מסמכים אשר משתמע מהם אך לא באופן מוכח שאמו של הנ"ל לא היתה יהודיה. אני חייב לציין, שהאדם שפנה אלי, אינו מוכר לי, ומניעיו גם הם לא ידועים לי.
שאלתי איפוא כדלקמן:
א. האם עלי בכלל להתייחס לטענות אלו?
ב. האם יש "ספק" בעניין הצטרפותו של הנ"ל למניין?
ג. האם מוטל עלי לחקור את הנושא?
תשובה
א. האדם שעליו מדובר, מוחזק אצלכם כבר שנים רבות כיהודי כשר, ולכן אין בכוחו של עד אחד להרע חזקה זו1.
ב. באשר למסמכים, יש לחלק בין שני סוגים:
א. תעודות שיש להסתמך עליהן מדין "שטרות העולים בערכאות של עכו"ם"2, כגון מסמכים של בית-משפט, ויש אומרים - גם מסמכים ממשלתיים3;
ב. מסמכים שאינם רשמיים, אותם אין לקבל כראיה.
מכל מקום, למעשה, גם במקרה של מסמכים משפטיים, אל לנו לבטל את יהדותו על דעת עצמנו, אלא בית-דין מוסמך יפסוק בזה.
________________________________________________________
בגיטין דף ב ע"ב מבואר שעד אחד אינו נאמן כנגד חזקה, ועיין גם שם תוס' ד"ה הוי דבר, וקל וחומר אם העד אינו מעיד על סמך ידיעת עצמו אלא על-פי מסמכים.
2 גיטין דף י ע"ב, ועיין עוד בשו"ת "כתב סופר" (סי' כג) ששטרות העולים בערכאות של עכו"ם כשרים מן התורה לא רק לעניין ממון אלא גם לעניין איסור.
3 א. רש"י גיטין דף י ע"ב ד"ה בערכאות: "מקום בית ועד דיינים קבועים שלהם", וכן נפסק בשו"ע חו"מ סי' סח סעיף א. ויש פוסקים שסוברים, שיש לקבל גם תעודות ממשלתיות רשמיות, מטעם "דלא מרעי אנפשיהו" (עיין "פסקי דין רבניים", חלק יא עמ' שמ).
ב. כאשר יש לחוש שהתעודות הומצאו בדרך לא-חוקית, כגון שוחד, אין להסתמך עליהם, עיין מהרשד"ם (אה"ע סי' קמד): "אין כלל להביא ראיה מכתבי ערכאות מפני שרובן מוחזקין במקבלי שוחד".
והמהרנ"ח (ח"א סי' פ"ד) כתב שיש הבדל בין שופטים גדולים מערים מפורסמות שאינם חשודים, לבין שופטים של כפרים וערים קטנות שאצלם יש לחשוש לקבלת שוחד. כאשר החתימות אינן ברורות, או שעולה חשד ביחס לתאריך, הרי שאין להסתמך על תעודות כאלה (עיין ב"פסקי דין רבניים" הנ"ל). בכל מציאות שאדם מציג תעודה שזויפה, אף אם יכול להצדיק את מעשהו, לא קיים הכלל "לא מרעי אנפשיהו", ואין לסמוך על תעודה במקרה זה. ולכן, תעודת-טבילה שמונפקת על-ידי כומר, אינה נחשבת לראיה (עיין בהרחבה ב"פסקי דין רבניים" חלק יא עמ' שמ). ויש להעיר ששם נכרי מובהק אינו נחשב לראיה.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
גם אני מאשר:
הרב שאול ישראלי
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה הם קטניות ומי הם אוכלי קטניות?
אנחנו קודש למענך
הלכות שטיפת כלים בשבת
למה ללמוד גמרא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מי אתה עם ישראל?
הנאה ממעשה שבת
איך ללמוד גמרא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
