ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ניסן תשנ"ב
מילה ע"י רופא יהודי שאינו שומר תורה ומצוות או ע"י רופא גוי במקום שאין מוהל מוסמך
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
75 - השתלת קרנית
76 - מילה ע"י יהודי שאינו שומר תורה ומצוות
77 - אב יהודי שאשתו גויה
טען עוד
בקהילתנו אין מוהל - חלק מהאנשים מביאים מוהל מבחוץ, אבל הרבה עושים את זה עם רופא גוי שעוסק במילה הרבה שנים. ראשי הקהילה רוצים, ע"מ לפתור את הבעיה של ההוצאה המרובה, ללמד רופא יהודי, שהוא לא שומר מצוות, ע"מ שהוא יכהן כמוהל מקומי. והנה הבעיות: הלימוד של הרופא היהודי יעשה ע"י הרופא הגוי, ואינני בטוח אם הוא יודע לעשות את זה כחלכה. הרופא היהודי הוא לא שומר מצוות. מה לעשות?
תשובה
הפעולות הנדרשות לשם ביצוע ברית-מילה הן 1 :
א. חיתוך עור הערלה עד שתתגלה העטרה.
ב. פריעת הקרום הרך בציפורן והחזרתו לצדדים עד שיראה בשר העטרה.
ג. מציצת המילה עד שיצא הדם מן המקומות הרחוקים.
ד. עצירת הדם וחבישת מקום החיתוך.
ראוי ללמד את הרופא היהודי את מלאכת המילה, גם אם זה יעשה על-ידי הרופא הגוי, לאחר שהרב יסביר לו את הפעולות הללו הנדרשות על-פי ההלכה, תוך כדי ההדגשה שיש צורך גם במילה וגם בפריעה 2 וגם במציצה 3 .
לאחר שהרופא היהודי למד את מלאכת המילה, ישנן שתי אפשרויות, והרי הן לפי סדר עדיפותן:
א. הרופא ישים את ה"מגן" 4 במקום הראוי, הרב יברך, ימול, יפרע וימצוץ, והרופא יעצור את הדם ויחבוש את מקום החיתוך 5 .
ב. הרופא ישים את ה"מגן" במקום הראוי, הרב יברך וימול 6 והרופא יפרע 7 , הרב ימצוץ והרופא יעצור את הדם ויחבוש את מקום החיתוך.
באפשרות ב' ראוי שהרב ידחוק ויתקן מעט את הפריעה לפני שימצוץ 8 .
^ 1. שו"ע יורה דעה (סי' רסד, ג).
^ 2. שם (סעיף ד') מל ולא פרע כאילו לא מל.
^ 3. שם (סעיף ג) כל מוהל שאינו מוצץ, מעבירין אותו (סביר להניח שאת עניין המציצה לא ילמד אצל הרופא הגוי, אך לפי ההלכה אין לוותר על זה).
^ 4. על-פי הוראת הרבנות הראשית לישראל יש להשתמש ב"מגן" רגיל בלבד, ואין להשתמש ב"מגן קלמפ" - "מגן ברונשטיין", או ב"גומקא קלמפ" וכדו'.
^ 5. בזה הרב עושה את כל הפעולות ההלכיות של המילה והרופא מטפל בהכנה למילה ובצד הרפואי שלה בלבד.
^ 6. לאחר שה"מגן" ישנו במקום הראוי, כבר אין קושי בחיתוך הערלה.
^ 7. על-פי ספר "דרך פקודיך" שלא הצריך הטפת דם ברית כשהחותך הוא ישראל כשר, ועכו"ם או מומר עשו הפריעה, שלא גרע החיתוך שעשה הישראל, מהטפת דם ברית, ועיין ב"ספר הברית" (עמ' קנד סעיף יז) שהביאו ונשא ונתן בדבריו. ועוד יש לצרף לזה שמחללי שבת בימינו אינם כמומרים לחלל שבת בפרהסיא, אלא כתינוקות שנשבו, וכמו שכתב בשו"ת "בנין ציון" החדשות (סי' כג).
^ 8. והרי זה כאלו הרב פורע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
