ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(לט. באמצע – לט: שורה אחרונה)
תזכורת מהדף הקודם:
A. מיץ פירות - שהכל,
B. טרימא (כתוש, לא לגמרי) – עץ.
ירקות חתוכים, מרק
א. פרימא – (גרגלידי דלפתא – חתך ראשי לפתות)
גדולים – אדמה,
קטנים - רב הונא: – שהכל (שינוי לרעה), רב יהודה – אדמה (שינוי לטובה – למתק).
ג. מרק ירקות (ללא הירקות) –
מיא דסלקא – אדמה,
מי שבת (שמיר, ואותו עצמו לא אוכלים) –
מתלבטים אם זה להעביר זוהמה (שהכל) או למתק (אדמה) -
ומכריעים שאדמה (מברייתא לגבי תרומה שמזכירה שהשבת נותן טעם).
ד. קמח בתבשיל סלק - רב כהנא:
- 1. הרבה קמח – מזונות, מעט – שהכל.
- 2. בכל מקרה שהכל – כי הקמח רק לדבק.
ה. פרוסה מול שלימה
(בשתי הסוגיות הבאות נאמרו הרבה פירושים. אנו הולכים בכיוון ששתיהן עוסקות באותו נושא).
A. פת צנומה
יש לפניו פת שלימה וצנומה (חתוכה לפרוסות) -
ר' חייא בר אשי – יכול על הפרוסות,
ר' חייא – על השלימה (דין בברכה – שהברכה תסתיים עם הבציעה, ובחתוכה אין בציעה).
[רבא – גם מסכים לחשיבות הבציעה,
אבל סובר שיברך ואח"כ יבצע (כי כשמברך עם הבציעה, בסיום הברכה זה כבר פרוסה, אז במה זה שונה מברכה על פרוסה).]
B. שלימה ופתיתים (נלמד לפי ר"ת, שברור שבלחם אין חשיבות לגודל)
- פרוסה (גדולה) – שלימה:
המחלוקת:
רב הונא – הם שווים (ומה שירצה)
רי"ח – דווקא על השלמה
- חיטים (פרוסה) > שעורים (שלם), גם לפי רי"ח,
כי חשוב > שלם.
- תלייה במחלוקת בתרומה - מה עדיף – בצל שלם קטן או חצי גדול (אותו גודל, אך עדיף לכהן כי בצל גדול טעים יותר (?)).
דחייה – שם עקרונית החשוב עדיף (גדול), אלא שהשלם יותר מתקיים. - רנבי"צ – ירא שמיים (מר בריה דרבינא וכן שלמן) -
יצא ידי שניהם ויברך על שלימה (שעורים) ופרוסה (חיטים) יחד.
(אגב, כמו שבפסח עושים לפי כולם ("לחם עני"),
ואגב - בשבת מברך על שתיים שלמות (ור' זירא בצע חתיכה גדולה ואין חשש לרעבתנות).
לרש"י
(לרב הונא גדול>שלם)
- פרוסה – שלימה:
- המחלוקת:
רב הונא: בשווים – מה שירצה, בפרוסה גדולה – עדיף הגדולה.
רי"ח – דווקא על השלמה - 2. רנבי"צ – ירא שמיים (מר בריה דרבינא וכן שלמן) -
יצא ידי שניהם ויברך על שלימה ופרוסה (גדולה) יחד.
- חיטים (פרוסה) > שעורים (שלם), גם לפי רי"ח,
כי חשוב > שלם.
תלייה במחלוקת בתרומה - מה עדיף – בצל שלם קטן או חצי גדול (גדול).
דחייה – שם עקרונית החשוב עדיף (גדול), אלא שהשלם יותר מתקיים.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?













