ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מב. שורה 5 – מב: 8 שורות מלמטה.
נדלג בשלב הראשון על הקטע הראשון שעוסק בפת הבאה בכיסנין)
א. המשך ברכה על מאכלים במהלך הסעודה[1]
(הכל לפי שיטת תוס').
א. מאכל שלאחר המזון (לפני ברכהמ"ז)
לעיל (בדף הקודם) רב פפא – מברך לפני ואחרי (משמע – כל מאכל, אפילו בשר וכד'. וגם אצלנו אומר רב פפא – סיים אסור מלאכול עוד ללא ברכה ראשונה).
מה נחשב "לאחר הסעודה"?
רב הונא בריה דרב נתן חשב - לאחר סיום אכילת הלחם, אך בגמרא יש שלבים אחרים:
- 1. רב פפא - לאחר סילוק הלחם/שולחן (ולכן אכל)
יוצאי דופן:
- ר' זירא כשהתארח אצל ראש הגולה - אין סיום, כיון שלא יודע מה יביאו להם ומתכוון להמשיך לאכול עד ברכהמ"ז (וכן כל אורח).
- רב – גם לאחר הסילוק, אם רגיל למשוח ידיו בשמן, השמן מעכב (וכן רב כהנא).
- 2. ר' חייא בר אשי-רב – נטילת ידיים (מים אחרונים).
ב. [משנה] - יין ופרפרת שלאחר המזון
בדף הקודם ראינו שמברך לפני מאכל שבתוך המזון אם אינו חלק מהסעודה, ומברך לפני ואחרי מאכל שלאחר המזון. כעת מחדשת המשנה שני יוצאי דופן:
A. אם ברך על היין/פרפרת שלפני, פטור מברכה ראשונה על מה שאחרי.
(מנהגם היה לאכול יין ופרפרת לפני ואחרי הפת).
הערות על זה:
1. מגבילה הגמרא: (תחילת הגמרא) דווקא כשקובע סעודתו על היין (כלומר שמתכוון כבר בהתחלה לאוכלם גם אחרי). אצל רוב האנשים זה בשבתות או כשיוצא מבית המרחץ וכד', אך זה לאו דווקא (אביי למשל לא קבע על היין גם ביו"ט, וברך על כל כוס כי נמלך לשתות).
2. שואלת הגמרא: (מב: שליש) האם גם יין שבתוך הסעודה פוטר את היין שאחרי?
רב ור"נ – כן,
רב כהנא, רב ששת, ר"ה, ר"י ותלמידי רב – לא (כי היין שבאמצע נועד לשרות המזון והוא שתייה פחות חשובה).
והקשו על רב ור"נ ממשנתנו "בא להם יין בתוך המזון... לאחר המזון", ובשניהם יש ברכה! ומתרצים שמדובר בשני מקרים נפרדים.
B. פרפרת שבתוך הסעודה – (מב: שליש תחתון)
פירות וכד' בתוך הסעודה - לעיל לרב פפא – מברך לפני ולא אחרי.
כעת מחדשת המשנה - אם הפרפרת היא סוג של פת הבאה בכיסנין (תוס') –
הפת פוטרת אותה, אך להפך לא.
בית שמאי חולקים "אף לא מעשה קדירה", כלומר:
- 1. על הרישא (שברך על הפת) - שלדעתם הפת לא פוטרת פרפרת, ואף לא מעשה קדירה.
- 2. על הסיפא (שברך על הפרפרת) - שברכה על הפרפרת לא רק שלא פוטרת פת, אלא גם לא פוטרת מעשה קדירה.
ב. פת הבאה בכיסנין
מה זה?
- 1. רש"י – פת הבאה עם הקליות אחרי ברכהמ"ז, עם הרבה תבלינים ואגוזים (אחרונים – כי אין כזית בכדי אכילת פרס).
- 2. ר"ח – כיסים (כמו בורקס).
- 3. רה"ג – כעכים (קשים ופריכים).
- 4. רמב"ם – בצק עם שמן ודבש וכו'.
מה דינו?
רב יהודה בר חביבא, ובברייתא: ר' מונא-ר"י, וכן פסק שמואל – המוציא.
ר"י – אין הלכה כר' מונא, אלא מזונות, שמואל – אא"כ קבע סעודה.
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
איך ללמוד גמרא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך מוסרים את הנפש בימינו?
זמן הדלקת נרות חנוכה
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
