ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מב. שורה 5 – מב: 8 שורות מלמטה.
נדלג בשלב הראשון על הקטע הראשון שעוסק בפת הבאה בכיסנין)
א. המשך ברכה על מאכלים במהלך הסעודה[1]
(הכל לפי שיטת תוס').
א. מאכל שלאחר המזון (לפני ברכהמ"ז)
לעיל (בדף הקודם) רב פפא – מברך לפני ואחרי (משמע – כל מאכל, אפילו בשר וכד'. וגם אצלנו אומר רב פפא – סיים אסור מלאכול עוד ללא ברכה ראשונה).
מה נחשב "לאחר הסעודה"?
רב הונא בריה דרב נתן חשב - לאחר סיום אכילת הלחם, אך בגמרא יש שלבים אחרים:
- 1. רב פפא - לאחר סילוק הלחם/שולחן (ולכן אכל)
יוצאי דופן:
- ר' זירא כשהתארח אצל ראש הגולה - אין סיום, כיון שלא יודע מה יביאו להם ומתכוון להמשיך לאכול עד ברכהמ"ז (וכן כל אורח).
- רב – גם לאחר הסילוק, אם רגיל למשוח ידיו בשמן, השמן מעכב (וכן רב כהנא).
- 2. ר' חייא בר אשי-רב – נטילת ידיים (מים אחרונים).
ב. [משנה] - יין ופרפרת שלאחר המזון
בדף הקודם ראינו שמברך לפני מאכל שבתוך המזון אם אינו חלק מהסעודה, ומברך לפני ואחרי מאכל שלאחר המזון. כעת מחדשת המשנה שני יוצאי דופן:
A. אם ברך על היין/פרפרת שלפני, פטור מברכה ראשונה על מה שאחרי.
(מנהגם היה לאכול יין ופרפרת לפני ואחרי הפת).
הערות על זה:
1. מגבילה הגמרא: (תחילת הגמרא) דווקא כשקובע סעודתו על היין (כלומר שמתכוון כבר בהתחלה לאוכלם גם אחרי). אצל רוב האנשים זה בשבתות או כשיוצא מבית המרחץ וכד', אך זה לאו דווקא (אביי למשל לא קבע על היין גם ביו"ט, וברך על כל כוס כי נמלך לשתות).
2. שואלת הגמרא: (מב: שליש) האם גם יין שבתוך הסעודה פוטר את היין שאחרי?
רב ור"נ – כן,
רב כהנא, רב ששת, ר"ה, ר"י ותלמידי רב – לא (כי היין שבאמצע נועד לשרות המזון והוא שתייה פחות חשובה).
והקשו על רב ור"נ ממשנתנו "בא להם יין בתוך המזון... לאחר המזון", ובשניהם יש ברכה! ומתרצים שמדובר בשני מקרים נפרדים.
B. פרפרת שבתוך הסעודה – (מב: שליש תחתון)
פירות וכד' בתוך הסעודה - לעיל לרב פפא – מברך לפני ולא אחרי.
כעת מחדשת המשנה - אם הפרפרת היא סוג של פת הבאה בכיסנין (תוס') –
הפת פוטרת אותה, אך להפך לא.
בית שמאי חולקים "אף לא מעשה קדירה", כלומר:
- 1. על הרישא (שברך על הפת) - שלדעתם הפת לא פוטרת פרפרת, ואף לא מעשה קדירה.
- 2. על הסיפא (שברך על הפרפרת) - שברכה על הפרפרת לא רק שלא פוטרת פת, אלא גם לא פוטרת מעשה קדירה.
ב. פת הבאה בכיסנין
מה זה?
- 1. רש"י – פת הבאה עם הקליות אחרי ברכהמ"ז, עם הרבה תבלינים ואגוזים (אחרונים – כי אין כזית בכדי אכילת פרס).
- 2. ר"ח – כיסים (כמו בורקס).
- 3. רה"ג – כעכים (קשים ופריכים).
- 4. רמב"ם – בצק עם שמן ודבש וכו'.
מה דינו?
רב יהודה בר חביבא, ובברייתא: ר' מונא-ר"י, וכן פסק שמואל – המוציא.
ר"י – אין הלכה כר' מונא, אלא מזונות, שמואל – אא"כ קבע סעודה.
רבנים בבית המדרש
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
