ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(כח: במשנה כט: במשנה הראשונה)
פתילת הבגד שקיפלה ולא הבהבה
חלק א - לעניין טומאה
ר"א – טמאה, ר"ע – טהורה.
א. הסברים:
- האם הקיפול מבטלה מתורת בגד -
לר"א – לא מבטלה (אא"כ הבהב),
לר"ע – מבטלה. - רב המנונא - מתי קולי מטלניות טמאים (כט. 10-)
מטלית שהשתמש בה לשימוש בזוי, מתי חוזר ומחשיבה כבגד (ומקבל טומאה) ומתי לא:
|
| אשפה | אחורי הדלת | מגוד (יתד) | קופסא |
| ר"א | טהור | טמא | טמא | טמא |
| ר"ע | טהור | טמא | ||
| ר' יהושע | טהור | טהור |
שתי אפשרויות להעמיד את המחלוקת:
1. רב המנונא – באחורי הדלת.
2. רבא – גם במגוד, כי ר"ע חזר בו וסובר כר' יהושע (מדייק ממשנתנו, שתמיד נשארת פתילת הבגד.
חלק ב – לעניין הדלקה בשבת
ר"א – אין מדליקים, ר"ע – מדליקים.
א. הסבר המחלוקת:
- A. ר' אדא ב"א – בעיית נולד
הנחות יסוד:
1. במה מדובר: מדובר בשלוש על שלוש בדיוק, מדובר ביו"ט שחל ערב שבת, וקיפל לפני כניסת יו"ט.
2. כר"י – שברי כלים הם נולד (מוקצה), ואין מסיקים בהם, בניגוד לר"ש.
3. כעולא – שצרך להדליק את רוב הפתילה (כך שכשממשיך להדליק, זה כבר שבר כלי).
המחלוקת:
האם הקיפול מבטלו מכלי?
ר"א – מבטלו, ממילא אינו שבר כלי ואינו מוקצה, ומדליקים,
ר"ע – לא מבטלו, ממילא בערב שבת נהיה שבר כלי ומוקצה, ולא מדליקים.
- רבא – ר"א – כי אינו דולק יפה אם לא חרך את הפתילה.
[הערה על שני ההסברים:
רב יוסף אמר: "שלוש על שלוש מצומצמות",
לרב אדא – דיבר על משנתנו,
לרבא – דיבר על משנה בכלים, שפסק שמספיק 3 מדויק ולא צריך קצת יותר בשביל אזור התפירה].
ב. הערות על מחלוקת ר"י ור"ש וההסבר הראשון:
1. רב אדא ב"א עצמו לא סובר כר"י (נולד) אלא כר"ש,
שהרי פסק: נכרי יצר ביו"ט כלי עץ, ישראל מדליק בה ואינה מוקצה.
2. ר"י-רב: שלוש מחלוקות ר"י ור"ש לגבי נולד והצריכותא שלהן:
A. המקרים:
- שברי כלים.
- גרעיני תמרים (שנאכלו בשבת) -
ר"י אוסר אפילו שהיו קיימים לפני כן. - קליפות אגוזים (שנאכלו בשבת)
ר"י אוסר אפילו שהיו גם גלויים לפני כן.
B. דעת רב לגבי גרעינים, לא אמר בפירוש, אלא יש שני סיפורים:
- רב זרק ביום חול את הגרעינים לכירה,
ור' חייא אמר שביו"ט זה מוקצה.
לא ברור - האם רב "קיבלה מיניה"?
- בבבל רב זרק את הגרעינים לחיות (כלומר שאינם מוקצה). יש שתי אפשרויות:
- בתמרי "פרסיאתה" שהגרעינים אינם אכילים, וסובר שאינם מוקצה.
- בתמרי "ארמיאתא" שהגרעינים ראויים, אך אולי בגרעינים רגילים – כן מוקצה.
3. הגבלה לר"י שמתיר בכלים שלמים
הבעיה: הרי אחרי שיישרפו קצת הם יהיו שברי כלים, אז כיצד מהפך בהם?
תשובה: אכן צריך לערבם עם עצים מוכנים שאינם מוקצה, כדי שיהיו בטלים ברוב.
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה המשמעות הנחת תפילין?
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
לבדוק את החמץ שבלב
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות שטיפת כלים בשבת
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
