ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(כח: במשנה כט: במשנה הראשונה)
פתילת הבגד שקיפלה ולא הבהבה
חלק א - לעניין טומאה
ר"א – טמאה, ר"ע – טהורה.
א. הסברים:
- האם הקיפול מבטלה מתורת בגד -
לר"א – לא מבטלה (אא"כ הבהב),
לר"ע – מבטלה. - רב המנונא - מתי קולי מטלניות טמאים (כט. 10-)
מטלית שהשתמש בה לשימוש בזוי, מתי חוזר ומחשיבה כבגד (ומקבל טומאה) ומתי לא:
|
| אשפה | אחורי הדלת | מגוד (יתד) | קופסא |
| ר"א | טהור | טמא | טמא | טמא |
| ר"ע | טהור | טמא | ||
| ר' יהושע | טהור | טהור |
שתי אפשרויות להעמיד את המחלוקת:
1. רב המנונא – באחורי הדלת.
2. רבא – גם במגוד, כי ר"ע חזר בו וסובר כר' יהושע (מדייק ממשנתנו, שתמיד נשארת פתילת הבגד.
חלק ב – לעניין הדלקה בשבת
ר"א – אין מדליקים, ר"ע – מדליקים.
א. הסבר המחלוקת:
- A. ר' אדא ב"א – בעיית נולד
הנחות יסוד:
1. במה מדובר: מדובר בשלוש על שלוש בדיוק, מדובר ביו"ט שחל ערב שבת, וקיפל לפני כניסת יו"ט.
2. כר"י – שברי כלים הם נולד (מוקצה), ואין מסיקים בהם, בניגוד לר"ש.
3. כעולא – שצרך להדליק את רוב הפתילה (כך שכשממשיך להדליק, זה כבר שבר כלי).
המחלוקת:
האם הקיפול מבטלו מכלי?
ר"א – מבטלו, ממילא אינו שבר כלי ואינו מוקצה, ומדליקים,
ר"ע – לא מבטלו, ממילא בערב שבת נהיה שבר כלי ומוקצה, ולא מדליקים.
- רבא – ר"א – כי אינו דולק יפה אם לא חרך את הפתילה.
[הערה על שני ההסברים:
רב יוסף אמר: "שלוש על שלוש מצומצמות",
לרב אדא – דיבר על משנתנו,
לרבא – דיבר על משנה בכלים, שפסק שמספיק 3 מדויק ולא צריך קצת יותר בשביל אזור התפירה].
ב. הערות על מחלוקת ר"י ור"ש וההסבר הראשון:
1. רב אדא ב"א עצמו לא סובר כר"י (נולד) אלא כר"ש,
שהרי פסק: נכרי יצר ביו"ט כלי עץ, ישראל מדליק בה ואינה מוקצה.
2. ר"י-רב: שלוש מחלוקות ר"י ור"ש לגבי נולד והצריכותא שלהן:
A. המקרים:
- שברי כלים.
- גרעיני תמרים (שנאכלו בשבת) -
ר"י אוסר אפילו שהיו קיימים לפני כן. - קליפות אגוזים (שנאכלו בשבת)
ר"י אוסר אפילו שהיו גם גלויים לפני כן.
B. דעת רב לגבי גרעינים, לא אמר בפירוש, אלא יש שני סיפורים:
- רב זרק ביום חול את הגרעינים לכירה,
ור' חייא אמר שביו"ט זה מוקצה.
לא ברור - האם רב "קיבלה מיניה"?
- בבבל רב זרק את הגרעינים לחיות (כלומר שאינם מוקצה). יש שתי אפשרויות:
- בתמרי "פרסיאתה" שהגרעינים אינם אכילים, וסובר שאינם מוקצה.
- בתמרי "ארמיאתא" שהגרעינים ראויים, אך אולי בגרעינים רגילים – כן מוקצה.
3. הגבלה לר"י שמתיר בכלים שלמים
הבעיה: הרי אחרי שיישרפו קצת הם יהיו שברי כלים, אז כיצד מהפך בהם?
תשובה: אכן צריך לערבם עם עצים מוכנים שאינם מוקצה, כדי שיהיו בטלים ברוב.
רבנים בבית המדרש
עקב פרשת ראה – תזיז את עצמך
העליה לרגל לחגוג בירושלים מלמדת אותנו שעם כל אי הנוחות המטלטלת אנו צריכים לשמוח בהזדמנות שניתנה לנו לתקן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
