ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מה: 14- עד מז. 1+)
הקדמה - שני הנושאים העיקריים שנראה:
1. עוד מקרים בהם (אולי) מודה ר"ש: מנורה (קובע לה מקום, לרב יוסף), בנפט (לרב יהודה), באבנים (לכולם).
2. המשך דיון מי פסק כר"י ומי כר"ש.
המשך מחלוקת ר"ש ור"י במוקצה
א. אביי מביא ראיה שרי"ח כר"י:
שהרי ר' אסי (תלמיד רי"ח) לא טלטל מנורה שנפלה על גלימתו – כר"י.
דחיית רב יוסף – במנורה גם לר"ש יש מוקצה (הואיל וקובע לה מקום) – כר"ש.
דחיית אביי – אין דין של קובע לו מקום (הראיה שמותר לטלטל כילת חתנים), אלא האיסור לטלטל מנורה שמא יבנה (חוזר לר"י).
- [המחלוקת במנורה:
ר"ל – אם ניטלת ב2 אסור, רי"ח – גם אם ניטלת ביד 1. - רי"ח – בנר כר"ש (רש"י – במוקצה מחמת מיאוס, רמב"ן – ר"ש מתיר רק בנר, אך במנורה אוסר כנ"ל)].
(מו. 8+)
עוד דיונים סביב זה:
A. קשה – הרי בסתם משנה (כלים) משמע שאין דין של בסיס?
[לגבי עגלה, שאם יש עליה מעות לא גוררים אותה, ומדויק – שאם היו עליה מעות מותר].
תשובות:
- 1.בדף מד: - המשנה כר"ש, אך זה לא יעזור לרי"ח, שהרי פוסק כסתם משנה.
- 2.ר' זירא – המשנה כר"י, הדיוק לא נכון, אלא "יש עליה מעות" בבין השמשות – אז אסור לטלטל, אין – מותר.
(מו. באמצע)
B. ריב"ל: רבי "הורה במנורה כר"ש בנר".
בנר מתיר כר"ש (רש"י – מחמת מיאוס).
במנורה – שתי הבנות:
- 1.התיר גם במנורה, כמו נר.
- 2.במנורה אסר (בגלל בעיית החידקי) בניגוד לנר.
תיקו.
ב. דעות אמוראים בנר שכבה
| התירו כר"ש | הקפידו על המתירים, כר"י |
| רב מלכיא | ר' שמלאי |
| ר' יוסי גלילאה | ר' יוסי בר' חנינא |
| ר' אבהו – אצל ריב"ל | ר' אבהו אצל ר' יוחנן (אך רק משום כבודו). |
| רב יהודה כר"ש |
|
ג. נר נפט
רב יהודה – בזה גם ר"ש אוסר כי מאוס מאוד.
רבה ורב יוסף – מותר (לר"ש), כיון שראוי לכסות כלי.
שאל רבא – אז כל אבן מותר לטלטל? רב אויא – צריך תורת כלי (אבן היא מוקצה גם לר"ש).
(בראשונים – ייתכן שהם לא כר"ש, ורק סוברים כמותו במיאוס).
(מו: 6+)
ד. מוקצה בבכור לר"ש
קשה – אם מום הבכור לא היה ניכר לפני יו"ט – מוקצה.
תשובה – בנר "יושב ומצפה" שיכבה, אך בבכור לא (אולי לא יהיה מום קבוע, ואם יהיה – לא לא ימצא חכם).
קשה – מפרים נדרים של צורך שבת בשבת. והרי זה מוקצה (אולי לא ימצא חכם?)
תשובה – שם הוא לא תלוי בחכם:
- 1.בנדרי אשה – נודרת על דעת בעלה ומניחה שיפר לה.
- 2.יכול להפר ע"י 3 הדיוטות.
(מו: 9-)
ה. למה כשהנר דולק אסור לטלטל
- 1.שמא יכבה בטלטול.
דחיית אביי – הרי לר"ש דבר שאין מתכוון מותר?
ניסיון תשובה – באיסור תורה (מכבה לצורך הפתילה), באינו מתכוון זה דרבנן.
דחיית התשובה – ר"ש מתיר למוכרי כסות ללבוש כלאיים אם אינם מתכוונים.
- 2.רבא – הנר, השמן והפתילה בסיס לשלהבת.
(זה לגבי השמן שבנר, אך השמן שנטף אסור מדין מוקצה מחמת מצווה גם לר"ש).
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

האם מותר לפנות למקובלים?

מסירות או התמסרות?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

דיני פלסטר בשבת

ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ

"בזאת התורה" - איזו תורה?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

למה ללמוד גמרא?

חנוכה הכשרת כלי הזוגיות

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















