ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מה: 14- עד מז. 1+)
הקדמה - שני הנושאים העיקריים שנראה:
1. עוד מקרים בהם (אולי) מודה ר"ש: מנורה (קובע לה מקום, לרב יוסף), בנפט (לרב יהודה), באבנים (לכולם).
2. המשך דיון מי פסק כר"י ומי כר"ש.
המשך מחלוקת ר"ש ור"י במוקצה
א. אביי מביא ראיה שרי"ח כר"י:
שהרי ר' אסי (תלמיד רי"ח) לא טלטל מנורה שנפלה על גלימתו – כר"י.
דחיית רב יוסף – במנורה גם לר"ש יש מוקצה (הואיל וקובע לה מקום) – כר"ש.
דחיית אביי – אין דין של קובע לו מקום (הראיה שמותר לטלטל כילת חתנים), אלא האיסור לטלטל מנורה שמא יבנה (חוזר לר"י).
- [המחלוקת במנורה:
ר"ל – אם ניטלת ב2 אסור, רי"ח – גם אם ניטלת ביד 1. - רי"ח – בנר כר"ש (רש"י – במוקצה מחמת מיאוס, רמב"ן – ר"ש מתיר רק בנר, אך במנורה אוסר כנ"ל)].
(מו. 8+)
עוד דיונים סביב זה:
A. קשה – הרי בסתם משנה (כלים) משמע שאין דין של בסיס?
[לגבי עגלה, שאם יש עליה מעות לא גוררים אותה, ומדויק – שאם היו עליה מעות מותר].
תשובות:
- 1.בדף מד: - המשנה כר"ש, אך זה לא יעזור לרי"ח, שהרי פוסק כסתם משנה.
- 2.ר' זירא – המשנה כר"י, הדיוק לא נכון, אלא "יש עליה מעות" בבין השמשות – אז אסור לטלטל, אין – מותר.
(מו. באמצע)
B. ריב"ל: רבי "הורה במנורה כר"ש בנר".
בנר מתיר כר"ש (רש"י – מחמת מיאוס).
במנורה – שתי הבנות:
- 1.התיר גם במנורה, כמו נר.
- 2.במנורה אסר (בגלל בעיית החידקי) בניגוד לנר.
תיקו.
ב. דעות אמוראים בנר שכבה
| התירו כר"ש | הקפידו על המתירים, כר"י |
| רב מלכיא | ר' שמלאי |
| ר' יוסי גלילאה | ר' יוסי בר' חנינא |
| ר' אבהו – אצל ריב"ל | ר' אבהו אצל ר' יוחנן (אך רק משום כבודו). |
| רב יהודה כר"ש |
|
ג. נר נפט
רב יהודה – בזה גם ר"ש אוסר כי מאוס מאוד.
רבה ורב יוסף – מותר (לר"ש), כיון שראוי לכסות כלי.
שאל רבא – אז כל אבן מותר לטלטל? רב אויא – צריך תורת כלי (אבן היא מוקצה גם לר"ש).
(בראשונים – ייתכן שהם לא כר"ש, ורק סוברים כמותו במיאוס).
(מו: 6+)
ד. מוקצה בבכור לר"ש
קשה – אם מום הבכור לא היה ניכר לפני יו"ט – מוקצה.
תשובה – בנר "יושב ומצפה" שיכבה, אך בבכור לא (אולי לא יהיה מום קבוע, ואם יהיה – לא לא ימצא חכם).
קשה – מפרים נדרים של צורך שבת בשבת. והרי זה מוקצה (אולי לא ימצא חכם?)
תשובה – שם הוא לא תלוי בחכם:
- 1.בנדרי אשה – נודרת על דעת בעלה ומניחה שיפר לה.
- 2.יכול להפר ע"י 3 הדיוטות.
(מו: 9-)
ה. למה כשהנר דולק אסור לטלטל
- 1.שמא יכבה בטלטול.
דחיית אביי – הרי לר"ש דבר שאין מתכוון מותר?
ניסיון תשובה – באיסור תורה (מכבה לצורך הפתילה), באינו מתכוון זה דרבנן.
דחיית התשובה – ר"ש מתיר למוכרי כסות ללבוש כלאיים אם אינם מתכוונים.
- 2.רבא – הנר, השמן והפתילה בסיס לשלהבת.
(זה לגבי השמן שבנר, אך השמן שנטף אסור מדין מוקצה מחמת מצווה גם לר"ש).
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.












