ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות יסודי התורה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אהרן נתן חיים בן שרה מיכלא
ו1 אֵי זֶה הוּא קוֹסֵם? זֶה הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה מִשְּׁאָר הַמַּעֲשִׂיּוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּשֹּׁם* וְתִפָּנֶה מַחֲשַׁבְתּוֹ מִכָּל הַדְּבָרִים, עַד שֶׁיֹּאמַר דְּבָרִים שֶׁעֲתִידִין לִהְיוֹת, וְיֹאמַר 'דָּבָר פְּלוֹנִי עָתִיד לִהְיוֹת' אוֹ 'אֵינוֹ הוֹוֶה', אוֹ שֶׁיֹּאמַר שֶׁ'רָאוּי לַעֲשׂוֹת כָּךְ', וְ'הִזָּהֲרוּ מִכָּךְ'.
ו2 יֵשׁ מִן הַקּוֹסְמִין שֶׁהוּא מְמַשְׁמֵשׁ בְּחוֹל אוֹ בַּאֲבָנִים, וְיֵשׁ מֵהֶן מִי שֶׁגּוֹהֵר* לָאָרֶץ וְצוֹעֵק, וְיֵשׁ מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּמַרְאָה שֶׁלְּבַרְזֶל אוֹ עֲשָׁשִׁית* וּמְדַמִּין וְאוֹמְרִים, וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹחֵז מַקֵּל בְּיָדוֹ, וְנִשְׁעָן עָלָיו וּמַכֶּה בּוֹ עַד שֶׁתִּפָּנֶה מַחֲשַׁבְתּוֹ וּמְדַבֵּר; הוּא שֶׁהַנָּבִיא אוֹמֵר: "עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל, וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ..." (הושע ד,יב). ז וְאָסוּר לִקְסֹם וְלִשְׁאֹל לַקּוֹסֵם, אֶלָּא שֶׁהַשּׁוֹאֵל לַקּוֹסֵם – מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת;* אֲבָל הַקּוֹסֵם עַצְמוֹ – אִם עָשָׂה מַעֲשֶׂה מִכָּל אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא יִמָּצֵא בְךָ... קֹסֵם קְסָמִים" (דברים יח,י).
מעונן
ח אֵי זֶה הוּא מְעוֹנֵן?* אֵלּוּ נוֹתְנֵי הָעִתִּים,* שֶׁאוֹמְרִים בְּאִצְטַגְנִינוּת* שֶׁלָּהֶן 'יוֹם פְּלוֹנִי רַע', 'יוֹם פְּלוֹנִי טוֹב', 'יוֹם פְּלוֹנִי רָאוּי לַעֲשׂוֹת בּוֹ מְלָאכָה פְּלוֹנִית', 'שָׁנָה פְּלוֹנִית' אוֹ 'חֹדֶשׁ פְּלוֹנִי' – 'רַע לְדָבָר פְּלוֹנִי'.
הלכות יסודי התורה (79)
בשביל הנשמה
62 - הלכות עבודה זרה וחקות הגויים פרק י"א הלכות ד'-ה'
63 - הלכות עבודה זרה וחקות הגויים פרק י"א הלכות ו'-ט'
64 - הלכות עבודה זרה וחקות הגויים פרק י"א הלכות י'-י"ב
טען עוד
___________________________________
שֶׁיִּשֹּׁם – שתהיה מחשבתו שוממת וריקנית, שנכנס למצב תודעתי מסוים של דמיון. שֶׁגּוֹהֵר – מתכופף ומשתטח. כל הפעולות הללו נעשות כדי לעורר את כוח הדמיון ולהכניס את עושיהן למצב תודעתי מסוים שבו הוא אומר את השערותיו (סה"מ ל"ת לא). עֲשָׁשִׁית – זכוכית, כעין 'כדור בדולח' של הכזבנים למיניהם. מַכַּת מַרְדּוּת – ענישה מתקנת חכמים (ראה לעיל ביאור ו,ח). אבל אילו היה עושה מעשה, היה נענש מדין תורה. מְעוֹנֵן – המייחס השפעה לעונה, לזמן. עִתִּים – זמנים. אִצְטַגְנִינוּת – אסטרולוגיה, אמונת הבל ולפיה מצב הכוכבים קובע את תכונותיו של האדם ואת הקורות אותו, דבר הסותר את רעיון הבחירה החופשית (ראה תשובה פרק ה) ואחריות האדם למעשיו. הַכְּזָבִים שֶׁהַסְּכָלִים מְדַמִּין – השקרים שהטיפשים טועים לחשוב. הוֹבְרֵי שָׁמַיִם – אסטרולוגים. הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם – עושה מעשה תחבולות של זריזות ידיים, כדי שיאמינו הרואים בכוחו כמכשף (סה"מ ל"ת לב). מַעֲשֵׂה תִּמָּהוֹן – מעשה פלא, שנזקו עצום, מפני שמרגיל את הבריות לקבל את הבלתי אפשרי כאפשרי (סה"מ ל"ת לב). וְלוֹקֶה – מן התורה, מפני שעשה מעשה (ללוקה מכת מרדות מדרבנן כשלא עשה מעשה ראה להלן טו; י').
ביאורים
בהלכות אלו מפרט הרמב"ם שני סוגים של איסורים: הקוסם והמעונן.
הקוסם הוא העושה פעולה מסויימת שבעקבותיה הוא יודע, לטענתו, האם כדאי וראוי לעשות מעשה כלשהו או להימנע ממנו אם יארע דבר מסויים בעתיד או שלא יארע.
הרמב"ם מציין שהאיסור מהתורה כולל רק את הקוסם עצמו ולא את מי ששואל אותו, שלגביו האיסור הוא רק מדרבנן.
בנוגע למעונן, מסביר הרמב"ם, שהכוונה למי שמחליט לפי תנאים שאינם קשורים לגופו של עניין שזמן כלשהו טוב לעשות מעשה מעשה מסויים או להפך. במידה שאדם מחליט לפעול או לא לפעול לפי גורמים שאין קשר אמיתי ביניהם לבין אותן פעולות, הדבר אסור. לעומת זאת אם הגורמים רלוונטיים לפעולות, כגון אדם המחליט בגלל שמעונן וקר ועשוי לרדת גשם, לדחות את יציאתו מהבית לזמן אחר - ודאי שאין זה נכלל באיסור "מעונן". טעמם של כל האיסורים הללו הוא הפסוק "תמים תהיה", וכפי שהסברנו לעיל, הכוונה לעניינים שאין בהם קשר לוגי ושאינם תואמים את ההגיון השכלי. לכן אם אדם מזהה בשכלו שזמן פלוני לא מתאים לפעול בו, הרי שאין הוא בכלל האיסור.
האיסור "לא תעוננו" כולל אסטרולוגיה (חזיון בכוכבים) ואחיזת עיניים (איסור שיבואר בהלכה טו). יש להעיר שבכל ההלכות הללו ישנו הבדל בין מי שעושה מעשה בפועל לבין מי שלא עושה אלא רק בדיבור או במחשבה, שבזמן שיש סנהדרין רק העושה מעשה חייב עונש מלקות מפני שהכלל ההלכתי קובע ש"לאו שאין בו מעשה אין לוקים עליו".
הרחבות
שכל ובחירה חופשית
אֵי זֶה הוּא קוֹסֵם. בתשובה לאדם ששאל אם ניתן להשתמש בכוחות רוחניים כדי לקרב אנשים אל האמונה, ענה הרב קוק : "אין כדאי לחזק את האמונה על ידי תחבולות כאלה הקרובות למכשול איסור, ויותר טוב לקיים 'תמים תהיה עם ה' אלהיך'" [דעת כהן עמ' קסז]. בהליכה אחרי כוחות אשר דרכי השפעתם אינן מובנות לנו יש ריחוק מה' במקום להתדבק בו דרך מצוותיו. הרמב"ם כתב "כבר הבהרנו לך שהשׂכל הזה ששָפַע עלינו ממנו יתעלה הוא הקשר שבינינו ובינו" [מורה נבוכים ג, נא. וכן בהקדמת חובות הלבבות], ועל כן אל להם לישראל לפנות אל רהבים ואל שטי כזב אלא "כאשר תשׂיג את האל ואת מעשׂיו לפי מה שהשׂכל מצריך, אחרי זאת תתחיל להתייחד עמו ותשתדל להתקרב אליו וּתְעַבֶּה את הקשר אשר בינך ובינו שהוא השׂכל. הוא אמרו: "אתה הָרְאֵיתָ לדעת כי ה' הוא האלהים. אין עוד מלבדו" [דברים ד, לה]. ואמר: "וידעת היום והשבֹת אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת. אין עוד" [שם לט]. ואמר: "דעו כי ה' הוא אלהים" [תהלים ק, ג]" [מורה נבוכים, שם]. הרמב"ם מורה לנו כי לימוד התורה, ובמיוחד האמונה, הוא הדרך להשיג דבקות באלוהים.
טקסט, כותרות משנה וביאורי מילים: באדיבות מהדורת 'מקבילי' של "מפעל משנה תורה" שנכתבה על ידי תלמידי חכמים, מכונים וישיבות [הוספות בהוצאתנו סומנו בסוגריים מרובעים] www.mishnetorah.com / 077-4167003
ייחודו של הביאור הוא ב נאמנות למקור של הרמב"ם עצמו ברחבי ספריו ( רמב"ם על פי הרמב"ם (. מתוך כך ניתן לעמוד על שיטתו של הרמב"ם, המעוררת את ההשראה למימושה של התורה השלמה כפי שחזה והתכוון רבנו הרמב"ם .
כותבי מפעל משנה תורה: הרבנים יוחאי מקבילי, יחיאל קארה, הלל גרשוני, דביר טל, עמנואל מזרחי, שמואל אריאל, מכון משפטי ארץ.
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
זמן הדלקת נרות חנוכה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
ארבע כוסות ושלוש מצות
למה ללמוד גמרא?
מהפרי ועד הגאולה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הלכות שטיפת כלים בשבת
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
