ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות יסודי התורה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
ה בֵּית דִּין שֶׁנִּרְאָה לָהֶם לִגְזֹר גְּזֵרָה אוֹ לְתַקֵּן תַּקָּנָה אוֹ לְהַנְהִיג מִנְהָג – צְרִיכִין לְהִתְיַשֵּׁב בַּדָּבָר* וְלֵידַע תְּחִלָּה אִם רֹב הַצִּבּוּר יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ אוֹ אֵין רֹב הַצִּבּוּר יְכוֹלִין לַעֲמֹד בְּדָבָר זֶה. וּלְעוֹלָם אֵין גּוֹזְרִין גְּזֵרָה עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן רֹב הַצִּבּוּר יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ.
ביטול גזרה באותו דור
ו הֲרֵי שֶׁגָּזְרוּ בֵּית דִּין גְּזֵרָה וְדִמּוּ* שֶׁרֹב הַצִּבּוּר יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ, וְאַחַר שֶׁגָּזְרוּ אוֹתָהּ פִּקְפְּקוּ* הָעָם בָּהּ וְלֹא פָּשְׁטָה בְּרֹב הַצִּבּוּר – הֲרֵי זוֹ בְּטֵלָה,* וְאֵינָן רַשָּׁאִין לָכֹף* אֶת הָעָם לָלֶכֶת בָּהּ.
הלכות יסודי התורה (79)
בשביל הנשמה
71 - הלכות ממרים פרק ב' הלכה ד'
72 - הלכות ממרים פרק ב' הלכות ה'-ח'
73 - הלכות ממרים פרק ב' הלכה ט'
טען עוד
ז גָּזְרוּ וְדִמּוּ שֶׁפָּשְׁטָה בְּכָל יִשְׂרָאֵל, וְעָמַד הַדָּבָר כֵּן שָׁנִים רַבּוֹת, וּלְאַחַר זְמַן מְרֻבֶּה עָמַד בֵּית דִּין אַחֵר וּבָדַק בְּכָל יִשְׂרָאֵל וְרָאָה שֶׁאֵין אוֹתָהּ הַגְּזֵרָה פּוֹשֶׁטֶת בְּכָל יִשְׂרָאֵל – יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְבַטְּלָהּ; וַאֲפִלּוּ הָיָה פָּחוּת מֵאוֹתוֹ בֵּית דִּין הָרִאשׁוֹן בַּחָכְמָה וּבַמִּנְיָן – יֵשׁ לוֹ לְבַטֵּל. ח וְכָל בֵּית דִּין שֶׁהִתִּיר שְׁנֵי דְּבָרִים – אַל יְמַהֵר* לְהַתִּיר דָּבָר שְׁלִישִׁי.
___________________________________
לְהִתְיַשֵּׁב בַּדָּבָר – לדון. וְדִמּוּ – חשבו, אך התברר שטעו. פִּקְפְּקוּ – לא הקפידו לקיים את הגזרה, משום שלא היה כוח ברוב הציבור לעמוד בה וכדומה (ראה קריית שמע ד,ח. לפקפוק במשמעות זלזול ראה פה"מ עדויות ה,ו). בְּטֵלָה – מאליה, ואין צריך החלטה מחודשת של בית דין כדי לבטלה. לָכֹף – לכפות, לחייב. אַל יְמַהֵר וכו' – מפני שבית דין כזה נתפס כמתיר איסורים, והדבר עלול לגרום לזלזול כללי בהלכה.
ביאורים
בעניינים הנוגעים למסורת קבלת התורה ולימוד הדינים היוצאים במידות שהתורה נדרשת בהן, אין שייכות לרצון וקבלת האומה עליה מכיוון שמקור הפסקים הוא אלוהי. כשם שהתורה עצמה לא ניתנה לישראל בבחירה וקבלת האומה אלא בכפיה והחלטה אלוהית, כך ביחס לפסקים ולדינים היוצאים מהתורה במהלך הדורות - אין הם תלויים ברצון האומה.
לעומת זאת, בכל הנוגע לגזירות ותקנות שאנשי בית הדין הגדול מבינים שיש צורך לחדש בעצמם, אין הם יכולים לכפות על האומה לנהוג כך אם רוב הציבור אינם יכולים לעמוד בקיומן. עליהם לבדוק מראש ולאחר מעשה אם אכן דבריהם מקובלים על הציבור ומתקיימים באופן מעשי. זאת מכיוון שכוחו של בית הדין אינו עומד בפני עצמו אלא נובע מכוח האומה. וכן כותב הרמב"ם בהקדמתו למשנה: "ואסור לעבור עליהם בשום פנים, הואיל והסכימה עליהם האומה ". כלומר: כוח התקנה אינו בגלל גדולתו של בית הדין הגדול בלבד, אלא גם בגלל הסכמת האומה לקבל על עצמם את הדין. ממילא, אם חסרה הסכמה זו - אין תוקף לתקנה.
משום כך צריך בית הדין לבדוק היטב אם העם מוכן לקבל את התקנה, שהרי אין זה ראוי לפרסם תקנה והנהגה שלא תתבצע בפועל, ועל ידי כך יתבזה בית הדין. אם מצא בית דין שתקנה מסויימת מעולם לא התקבלה אצל הציבור, הוא יכול לבטלה אף אם הוא קטן מבית הדין שתיקן את התקנה. שוב, מכיוון שאין כוחה של התקנה נובע מכוחו של בית הדין, אלא מכוח הכלל.
הרחבות
תוקפו של מנהג
וְלֹא פָּשְׁטָה בְּרֹב הַצִּבּוּר. תוקפו של מנהג שאי אפשר לבטלו מורכב משני דברים: האחד – המנהג תוקן על-ידי בית הדין והשני - שפשט המנהג בכל ישראל. מדוע קבלת המנהג על ידי כלל ישראל היא מרכיב מחייב? הרב קוק מדגיש שתוקפו של המנהג לא מתחיל מכוחם של חכמים אלא מכוחו של הכלל: "רבים חשבו שעיקר יסוד הקיום לתורה שבעל פה הוא הוא רק מה שמקובל באומה מגדלותם של חז"ל וקדושתם... ואלה לא ידעו שערכם הגדול של חז"ל ורוממות מעלתם האלהית הוא דבר אמת לעצמו והוא יכול גם ליתן תבלין להנעים ולשפר את הנטיה ללכת בדרכיהם, אבל היסוד הקיים עדי עד הוא רק קבלת האומה לדורותיה בדרכי חייה " [אדר היקר ד]. בכוחם של חכמי ישראל לחוש את הצרכים הרוחניים שתובעת האומה הישראלית במהלך התפתחותה ולתרגמם לתקנות ולמנהגים המתאימים לפיתוח אותם עניינים, אולם "היסוד העיקרי שלהן היא קבלת הגוי כולו" [שם].
מפאת המקור הנעלה של המנהג - אותן תביעות רוחניות שבאות מכוחה של כנסת ישראל, יש חומרה גדולה בעקירת מנהגים (אפילו אם אינם תקנות של בית דין אלא הונהגו בישראל). כפי שמבטא זאת הרב קוק בהתנגדותו לעריכת חופות בבית הכנסת נגד המנהג הנהוג בישראל (בחלק מהעדות) וקורא "לשוב לאיתן קדושת תורתנו הקדושה שיהיה מעמד החופות כחק לישראל מעולם" [אגרות ב, קנד].
טקסט, כותרות משנה וביאורי מילים: באדיבות מהדורת 'מקבילי' של "מפעל משנה תורה" שנכתבה על ידי תלמידי חכמים, מכונים וישיבות [הוספות בהוצאתנו סומנו בסוגריים מרובעים] www.mishnetorah.com / 077-4167003
ייחודו של הביאור הוא ב נאמנות למקור של הרמב"ם עצמו ברחבי ספריו ( רמב"ם על פי הרמב"ם (. מתוך כך ניתן לעמוד על שיטתו של הרמב"ם, המעוררת את ההשראה למימושה של התורה השלמה כפי שחזה והתכוון רבנו הרמב"ם .
כותבי מפעל משנה תורה: הרבנים יוחאי מקבילי, יחיאל קארה, הלל גרשוני, דביר טל, עמנואל מזרחי, שמואל אריאל, מכון משפטי ארץ.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
