ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(תחילת פרק במה טומנין עד מט. במשנה)
חלק א - הטמנה בערב שבת
א. האיסור: בערב שבת, טומנים רק בדבר שאינו מוסיף הבל,
סיבת האיסור – שמא יטמין ברמץ, ואז שמא יחתה.
ב. חומרים שמוסיפים הבל:
- בין לח בין יבש: גפת, זבל, מלח, סיד, חול.
- רק לח: תבן, זגין, מוכין, עשבין.
דיונים על החומרים:
- A."גפת" - האם גם גפת שומשומין או רק גפת זיתים?
ת"ש שזיתים – ר' זירא: עם טמן במוכין, ואז שם הכל מעל גפת זיתים – אסור ("הטמנה במקצת").
דחייה – אולי זה דווקא ב"הטמנה במקצת", אך בהטמנה ממש – אולי גם בשומשומין.
[אגב "הטמנה במקצת" (מעל הגפת),
- מים מעל מים -
עבד הריש גלותא הניח כוס מים קרים מעל המיחם, וגער בו רבה,
והסביר לר' זירא: מיחם על גבי מיחם מותר כשזה כבר חם ורק שומר על החום, אך כאן זה קר, ואם יישאר שם יכול להגיע ליד סולדת (תוס'). - העבד שם סודר מעל פי הקנקן, וגער בו כי אחר כך יסחט את הסודר.
(דילוג ממח. שליש – מט. 4+)
- B."בזמן שהן לחים"
איבעיא להו - לחים מחמת עצמן או גם מחמת דבר אחר?
ראיה ממוכין וכסות שיכול להיות רק לח מדבר אחר.
דחייה – לחים מזיעת הבהמה (נחשב מחמת עצמן).
(מח. שליש)
חלק ב – דינים נוספים בהקשר לחומרי ההטמנה
א. מוקצה במוכין
סתם מוכין הם מוקצה, אך אם מטמין בהם זה נחשב "הכנה" ואינם מוקצה.
האם מספיק שהטמין פעם אחת?
אביי – לא, השימוש להטמנה היה חד פעמי, כי אדם מעדיף תבן.
ניסיון ראיה – "טומנין בגיזי צמר... ואין מטלטלין".
דחייה – אולי זה אם לא הטמין (והחידוש: שהם מוקצה למרות שניתן לשבת עליהם).
ב. אגב, מכה בפטיש בכלים
A. הכנסת צמר לכרית -
רב חסדא – מותר (תשובה: בישן, שהיו שם ונפלו ומחזירם),
ברייתא – אסור (תשובה: בחדש).
(וכן מפורש בברייתא נוספת החילוק בין ישם לחדש)
B. פותח בית צוואר
בברייתא הנ"ל – מתירין אבל לא פותחין, וכן רב – חטאת (תשובה: זה חיבור (חלק מהבגד))
מתקיף רב כהנא (ברייתא קמו.) – מותר להוריד מגופת חבית (תשובה: זה אינו חיבור, אלא מודבק מבחוץ)).
(מח: 2+)
ג. אגב הנ"ל, חיבור זמני לעניין טומאה והיטהרות מטומאה
הקדמה – הקריטריונים שנבדוק: 1. שעת מלאכה או אחריה. 2. אחריה – האםפ יש לו עדיין קצת עניין בחיבור. 3. האם החיבור מהתוי (כמו במספריים) או לא (כמו בשלל של כובסים).
(מח: שליש תחתון)
C. ת"ר - מספרים של פרקים – חיבור לטומאה אך לא להזאה
מקשים – ממה נפשך!
תשובה רבא -
- בשעת מלאכה – חיבור לשניהם מן הדין.
- שלא בשעת מלאכה – אינו חיבור לשניהם.
וגוזרים בשניהם לחומרא (בשעת מלאכה אינו חיבור להזאה, שלא בשעת ממלאכה חיבור לטומאה).
(מח: שליש)
B. תאי אחסון מחוץ לכירה
כאן החיבור לא מהותי ולכן מקלים יותר:
מחלוקת ר"מ ור"ש (משנה בכלים) – תאי אחסון שמחוברים לכירה מבחוץ
ר"ש – אין חיבור כלל
ר"מ – יש חיבור חלקי (נטמאים במגע אך לא באוויר (למרות שזה כלי חרס).
מקשים עליו – ממה נפשך!
תשובה – זאת רק גזירה דרבנן, ולא גזרו על האויר, כדי שיזכרו שזה דרבנן ולא ישרפו על זה תרומה. (כאן לא שייך הזאה)
A. שלל של כובסים ומקל של קרדום –
בשעת מלאכה – הכובסים כמו הכירה (רק לר"מ ורק מדרבנן) והמקל כמו המספריים (מדאורייתא).
שלא בשעת מלאכה -
משנה בעוקצין/פרה - שלל של כובסים – חיבור (גם שלא בשעת מלאכה (אחרי הכיבוס).
משנה בכלים – מקל כידית לקורדום – חיבור רק בשעת מלאכה.
תשובת ר' זירא – יש הבדל מציאותי:
בשלל – נוח לו שישארו קשורים (שאם יתלכלך יכבס שוב),
במקל – מיד אחרי המלאכה אין לו צורך במקל וזורקו.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

אנחנו קודש למענך

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

איך מותר להכין קפה בשבת?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















