ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
טבת תשס"א
דין מומר מאונס שחזר בתשובה ונשאר ערל מבחינה רפואית
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
107 - מבנה זמני לבית כנסת
108 - דין מומר מאונס
109 - הדלקת נרות שבת ביום שישי בארצות הצפון
טען עוד
יהודים אלה לא חזרו לקהילה לאחר המלחמה מחמת הבושה, כמובן לא מלו את בניהם אבל מאידך גיסא הקפידו להתחתן (נישואים אזרחים) עם נשים ממשפחות יהודיות במצב דומה ומעולם לא נהגו מנהגי הנוצרים.
בשנים האחרונות מנסים רבים מהם (בעיקר דור שני ושלישי) לחזור לקהילה ולנסות להשתלב מחדש בחיים היהודיים. חלק מהם כבר מבוגרים ומוכן לסבול כחלק מתהליך חזרתם ליהדות אבל גם חוששים למול עצמם גם בגלל סיבות רפואיות כגון החשש מהרדמה בגיל שכזה. כיצד יש לנהוג בהם ומה התנאים לקרבם?
תשובה
א. ישראל מומר שעשה תשובה (וכל שכן במקרה זה שהיה אנוס), יטבול מדרבנן לחומרא, ויקבל עליו מצוות בפני שלושה 1 . ועל אף שאי אפשר למולו, מפאת אונס רפואי, יתוודה על חטאתו, ויחזור בתשובה שלימה, וד' הטוב יכפר בעדו.
ב. יש לקבל יהודים אלה בסבר פנים יפות ולעודדם בדרכי נעם לחזור למקום. לחיות חיים יהודיים שלמים, לשמור תורה ומצוות ולהיות קשורים לעם ישראל וארץ ישראל.
ג. ערל חייב בכל המצוות הנוהגות בזמן הזה 2 , ורשאי לעלות לתורה 3 .
^ 1. רמ"א שו"ע (יורה דעה, סוף סי' רסח).
^ 2. אך נחלקו פוסקים, אם מותר לכהן ערל לישא כפיו.
^ 3. בשו"ת "מים רבים" (יורה דעה, סי' נא) נשאל ממש על נדון דומה, וכתב על-פי חכמי ליוורנו, שאין מניחים לערל להניח תפילין, וכל שכן לקרוא בתורה בציבור. אמנם בעל "ציץ אליעזר" (חי"א, סי' סט) כתב שלא שמענו על פסול ערל לתפילין, כל שכן שמדובר בערל מחמת אונס, והביא שתי תשובות של מתירים להעלותו לתורה, וכל שכן כשהוא אנוס. ברם, ערל שיכול למול ואינו רוצה, דעת רוב הפוסקים שלא להעלותו, ועיין עוד בדבריו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
