ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מעיינותיך
- כסליו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הסידור הראשון בעולם החסידות
בשנת תקס"ג הדפיס רבינו הזקן בעל התניא סידור מיוחד על פי נוסח האריז"ל. סידור זה הוא למעשה הסידור ה"חסידי" הראשון שהדפיסה תנועת החסידות מאז הופעתה בשמי היהדות בידי מחוללה רבינו הבעש"ט הק' בשנת תצ"ד.
מן המפורסמות, שההצטרפות לתנועת החסידות הייתה כרוכה בשינוי נוסח התפילה מן הנוסח האשכנזי לנוסח הכעין ספרדי מבית מדרשו של האריז"ל. ואכן, כפי שאנו קוראים בכתבי הפולמוס החריפים שנכתבו בימי התפשטות החסידות נגד המהפכות שנוצרו בידי מורי והוגי החסידות הראשונים, שינוי נוסח התפלה היווה מעין תג זיהוי לדרך החדשה של הבעש"ט.
כפי שניתן לראות בתרעומת מתנגדי החסידות, הרי עיקר חידושה המהפכני של החסידות ביחס לאימוץ נוסח האריז"ל, היה בהפרדת "נוסחו" של אריז"ל מ"כוונות" אריז"ל: עד כה נוסח האריז"ל היה תחומם הבלעדי של יחידי סגולה המכוונים כוונות קבליות, על פי הכוונות בסידורי אריז"ל. הנוסח לא היה כי אם ביטוי מוחשי לכוונות הנסתרות וכתוצאת לוואי בלבד. החסידות חוללה בהשקפה זו מהפכה, כאשר העניקה לנוסח זה מעמד עצמאי, חי הנושא את עצמו, המיועד גם למי שאין לו יד בכוונות. כל מי שהצטרף לתנועת החסידות, גם האיש אשר אינו מכוון כוונות האר"י, בכל זאת עליו להתפלל בנוסח זה. מובן מאליו, שעל ידי הפרדה זו הפך נוסח האריז"ל להיות נחלת הכלל, נוסח המוני, שבוודאי הונחל גם לילדים ונשים כמו כל נוסח רווח אחר.
אולם, למרות עובדה זו, ולמרות צמיחת החסידות לכדי תנועה המונית שהקיפה שכבות רבות – גדולי החסידות בימי הבעש"ט והמגיד ואף תלמידיהם אחריהם, במשך כשבעים שנה, לא גיבשו ועיצבו שום סידור תפילה מדויק ומשוכלל השווה לכל נפש. עובדה זו מעניינת במיוחד לאור העובדה שבימים ההם כבר הדפיסו החסידים ספרי חסידות שונים, ולמרות שהסידור הוא פריט המיועד לכלל החסידים – טרם הופיע אז.
אמנם במסורת חסידי חב"ד אנו שומעים על טיוטות של נוסח חסידי על פי נוסח האריז"ל, טיוטות שהתפרסמו באורח לא רשמי באמצעות צינורות פנים חסידיים. ברם טיוטות אלו טרם הגיעו לידי גימור וליטוש, הנדרשים לסידור תפלה שווה לכל אדם. אדמו"ר הריי"צ נ"ע כותב בהקשר זה, שבערך בשנת תקנ"ב "התפשט כבר בעת ההיא נוסח התפלה של רבנו הזקן בין החסידים בכתב-יד, מהם שכתבו השינויים בסידור 'שער-השמים' של השל"ה 1 שהוא מתאים יותר לנוסח רבנו הזקן, ועל הרוב היו כותבים את נוסח התפלה של רבנו הזקן על גיליונות הסדורים נוסח אשכנז שהיו מתפללים בהם" 2 .
לפי תיאור זה, המשקף מן הסתם את המציאות בכל החסידויות, החסידים השתמשו בסידורי אשכנז כשעל דפיהם הוסיפו בכתיבת יד הגהות ועדכונים, כדי להתאימם לנוסח אריז"ל.
דבר ברור הוא, שבתפילה בנוסח כה מקוטע, המבוסס על רשימות והעתקות ארעיות בלבד, קשה עד מאוד להקפיד על טופס תפלה נכון עם צירופי מלים וניקוד באופן מוקפד. ויש אפוא בסיס להשערה, שבמצב כזה החסידים הקפידו על הנוסח הספרדי ברמה הבסיסית והכללית בלבד – כגון על אמירת הודו לפני ברוך שאמר, אמירת ווידוי אחרי שמונה עשרה וכיוצא בזה.
בכל מקרה, אין ספק שרשימות ידניות על גבי עותקים של סידור בנוסח אשכנז, לא היו מסוגלים למלאות את החסר העצום של סידור מעוצב, בתבנית סדר תפלה מדויק ונוסח מגובש בכל פרט ופרט כפי שדרוש למתפלל קבוע.
כאן מתגלה היבט ראשון ומרכזי בייחודיותו ובמקוריותו של סידור אדמו"ר הזקן – היותו הסידור החסידי השלם, המעוצב והמגובש בצורה מלאה 3 .
הסידור השלם והמדויק של נוסח האריז"ל
ההפתעה הגדולה שמזמן לנו סידור רבינו הזקן, היא העובדה שבמובן מסוים סידור זה מתייחד בהטבעת עצם נוסח מדויק לפי האריז"ל. כלומר, מלבד האמור לעיל שסידור רבינו הביא לראשונה לעולם נוסח חסידי מדויק לעדת החסידים שהחלו להתפלל בנוסח אריז"ל בהמוניהם – הרי בנוסף לכך, במובנים מסוימים, רבינו הזקן בסידורו גיבש לראשונה בצורה מלאה, מסודרת, מדויקת ומדוקדקת את נוסח האריז"ל (בשים דגש על עניין הנוסח).
האמת ניתנת להיאמר שסוגיית התהוות סידורי האריז"ל עדיין צריכה חקירה יסודית. יחד עם זאת התמונה העולה מן המקורות מראה, שהאריז"ל בעצמו לא טבע נוסח כולל ומקיף לכל התפילה.
בדרך כלל יש מהאריז"ל ספירת התיבות והאותיות של תפילת שמונה עשרה או ברכות אחרות, אך אין בספירה זו משום קביעת טופס מוגדר ומסוים – שהרי בתוך משבצת זו ניתן למלאות תיבות בצורות מרובות ושונות. ואף ב'שער הכוונות', שבו אנו מוצאים הערות שונות ביחס לנוסח התפלה שמוסר רבי חיים ויטאל בשם האריז"ל, הרי יש כאן אוסף של הערות בלבד: מה להוסיף ומה להשמיט, אך אין בזה משום נוסח מקיף ומפורט לכל התפלה.
הדברים נכונים במיוחד כאשר לוקחים בחשבון את העובדה, שגם אם בדברים הבולטים נוסח האריז"ל מבטא את סדר ונוסח התפלה הספרדית – בכל זאת נוסח האריז"ל איננו נוסח ספרד כשלעצמו, שכן האריז"ל אימץ כמה מנוסחאות אשכנז, וממילא יצר לעצמו נוסח מחודש משולב בין שתי נוסחאות יסוד אלו. כמו כן אין לדעת בדיוק מה היה נוסחו של האריז"ל עצמו בשאר התפלה: רבי חיים ויטאל אמנם ציין כי הגהותיו לסידור הן "כפי דפוס הסדור של כל השנה ממנהג ספרד הנדפס בשנת רפ"ד" – אולם עדיין איננו יודעים האם זה באמת משקף את נוסח האר"י ז"ל, או שהוא משקף דווקא את נוסח רבי חיים ויטאל עצמו, בהיותו מעדת הספרדים, אלא שעליו הוסיף את השינויים לפי מנהגו. בהקשר זה יש לזכור, שהאר"י היה ידוע בצפת כרבי יצחק אשכנזי ומוצאו ממשפחת לוריא האשכנזית, וייתכן מאוד שהוא אכן התנהג במנהגי אשכנז ואף התפלל בנוסח זה 4 . ככל הנראה אפוא מן המקורות, האריז"ל לא גיבש ועיצב נוסח מלא ומקיף לתפילה.
והנה, סידורי האריז"ל שנדפסו מאז תקמ"א ואילך אינם מצטיינים בקפדנות של נוסח וסגנון, ניקוד ודקדוק 5 . פעמים רבות אין הנוסח מבטא את תוכן הכוונות ואין אחידות בין תפילה לתפילה בניקוד ובטופס. מכיוון שכך, ספק הדבר אם אכן היה קיים טופס סידור קבלי בכתב יד או בדפוס שיחשב כסידור מדויק ומדוקדק.
על רקע האמור ניתן להבין את המשמעות של יצירת סידור מדויק בנוסחו ובמטבעות התפילה, מסודר כהלכתו לפי כללי ההלכה, ומנוקד לפי כללי הניקוד והדקדוק, שיצא מידי רבינו הזקן, רבי שניאור זלמן מליאדי זי"ע.
בסידור זה, שלפי מסורה חב"דית אחת ארך חיבורו עשרים שנה, הושקע מאמץ רב. לפי מסורת חב"ד ידועה ערך רבינו את סידורו כשלפניו שישים סידורים שעל פיהם ערך וליטש, צירף וזיקק את המלים והסדר, ההלכות והמנהגים 6 .
את סידורו סידר רבינו בדרכו האופיינית – בדייקנות רבה וממצה בניסוח ובלשון רב משמעותי, כך שמחד ניתן לחוש שלפנינו סידור המותאם לכל יסודי קבלת האריז"ל; ומאידך, על פני השטח הסידור הינו סידור פשוט נעדר כל התייחסויות קבליות בולטות ומפורשות, ומדוקדק לפי כללי הדקדוק והנוסח 7 .
מסגרת
הפרשן הגדול הראשון על הסידור [של רבינו הזקן], הוא הגאון רבי אברהם דוד לאוואט נ"ע [רבה של ניקוליוב שבאוקראינה וסבו של הרבי זי"ע], שחיבר את ספרו הנודע 'שער הכולל' בו חושף מקורות, מבאר סתומות ושופך אור יקרות על סידור רבינו הן בגישתו הכללית והן בעניין הנוסח, בענייני קבלה ובהלכותיו.
אחריו מצאנו את הגאון רבי אברהם חיים נאה נ"ע מחברם של ה'קצות השלחן' ו'שיעורי תורה', שחיבר את הספר 'פסקי הסידור', ובו עיונים, הארות חשובות ודיונים הלכתיים על הסידור ועל פסקיו.
לפני עשר שנים יצאו לאור שני ספרים חשובים על סידור אדמו"ר הזקן:
הראשון הוא הספר 'הסידור' המכנס את כל המאמרים והתעודות הנוגעים לסידור זה. הן אלו שהתפרסמו בעבר מעל במות וספרים שונים והן מאמרים ובירורים מקוריים שנכתבו במיוחד לשם ספר זה. באספקלרית המאמרים, התעודות והמסמכים, הספר מעניק לקורא מפתח לבניין הגדול של סידור מיוחד זה.
השני הוא חיבור מקיף (בן 800 עמודים) של הערות, הארות וציונים, בנגלה ובנסתר, על פי הסדר הרציף של הסידור – אותו חיבר הגאון רבי לוי יצחק רסקין מלונדון.
בעתיד הקרוב ייצא, ברצות השם, חיבור מעמיק נוסף על סידור רבינו הזקן – מאת הגאון רבי מרדכי שמואל אשכנזי, רבו של כפר חב"ד.
^ 1.סידור השל"ה נדפס לראשונה באמשטרדם תע"ז, ובפעם השניה בשנת תק"ב. בסידור השל"ה מצינו לראשונה הצבת נוסחאות ספרדיות משובחות ליד הנוסח האשכנזי, והוא היווה אב טיפוס לשילוב נוסח אשכנז בנוסח ספרד. וכבר האריך בכך הדברי חיים בתשובתו הנודעת – או"ח סי' ח.
^ 2.רשימת הרבי הריי"צ נדפסה בספר התולדות – אדמו"ר הזקן, עמ' קסד.
^ 3.מלבד זאת, הפך הסידור גם למעין שולחן ערוך החסידי הראשון, שכן כשם שכל סידור אוצר בתוכו הלכות מעשיות ורגילות הקשורות להשכמת הבוקר, התפלה וברכת הנהנין, כך סידור זה שיועד דווקא לחסידים, הפך למעין שולחן ערוך חסידי להלכות מעשיות רבות בתחומים האמורים.
^ 4.ראה בארוכה בשו"ת מנחת אליעזר ח"א או"ח סי' יא. יש לציין לעדות מכתב יד תימני (מובא בספר 'שלוחי ארץ ישראל' עמ' 841 בהדפסה השלישית): "שמעתי מפי תלמיד חכם אחד משולח ק"ק צפת תוב"ב שהרב הגדול איש הא-להים כמהר"ר יצחק לוריא אשכנזי היה מתפלל כל השנים עם הציבור של ספרדי, אך ורק בימים נוראים ובשלש רגלים היה מתפלל עם האשכנזים. שאלו ממנו למה לא מתפלל כל השנה עם הציבור של אשכנזים, השיב להם: אלו ואלו דברי א-להים חיים, אך ורק בתפלת ספרדים יותר מזמורים וכמה בקשות ואומרים בהציבור שחרית ומנחה הודוי, לכן נראה לי יותר טוב להתפלל עמהם".
^ 5.נראה שהראשון שגיבש סידור שלם המתאים לכוונות האריז"ל ולמספרי התיבות, היה רבי יעקב צמח, אחד מגדולי גורי אריז"ל וממסדרי כתבי אר"י היסודיים. וכך מתאר הוא את מאמציו בתחום זה (קול ברמה, הקדמה): ואחר כך עשיתי סידור אחד קטן הכמות ובו כוונות קצרות מחול ושבת ור"ח ושלחתי אותו לקוסנידה אל החכם השלם הדיין המצוין כמוה"ר בנימין הלוי ושלח לי מתנת יד. אחר כך עשיתי סידור אחר ובו כל תיבות נוסח התפלה ובצידו כל כוונה הנמצא בספרים והוא מכל השנה ולא חסר בה כוונה ...". דבריו מעידים על עיצוב סידור שלם שבו כל הכוונות מצורפות למלים , אך אין כאן התייחסות לעניין הנוסח, הדקדוק וכו'.
^ 6.'בית רבי' ח"א עמ' פד הערה א.
^ 7.על יופי ודיוק הנוסח ראה מאמרו של ר' דניאל גולדשמיט, ב'הסידור', עמ' סה-עא. ראה גם התיאור ברשימת הרבי הריי"צ (הנ"ל): "והנה אף שכללות עניין נוסח מיוחד בשביל החסידים, הוסיף חרון אף המתנגדים על החסידים, אבל כולם כאחד הודו שהדקדוק בסדור התפלה של רבנו הזקן הוא מנופה בשלוש עשרה נפות. כי גם באותם הפיוטים והתפלות שלא שינה הנוסח, תיקן את הניקוד על פי חוקי הדקדוק וטהרת הלשון, מה שהפליא גם את הגאונים בדקדוק...".
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך ניתן לברור מרק בשבת?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הלכות שטיפת כלים בשבת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה המשמעות הנחת תפילין?
אוי ויי!
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
