ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כבר הסברנו בעבר (חמדת ימים לפר' וארא תשס"ה) כי יש בדגש זה רמז לכך שמשה ועם ישראל נדרשים לגלות רמה מאוד גבוהה של אמונה.
דגש נוסף שיש לשים אליו לב הוא העובדה שהקב"ה בדבריו מתייחס לגאולת מצרים והורשת הארץ המובטחת, כמשהו שאין להטיל בו כל ספק. הברית עם האבות חיה וקיימת וקיומה ברור:
"וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ" (שם, ד).
כל ארבעת לשונות הגאולה מצויים בפרשיה זו. לכן, מפתיעה העובדה שבסוף הפרשיה חוזר הקב"ה ונשבע:
"וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי יְקֹוָק" (שם, ח).
(עיינו במחלוקת הפרשנים במשמעות המדויקת של הביטוי)
ננסה להסביר בדברינו השבוע, מה מוסיפה שבועה זו ולמה היא נצרכת?
הביטוי המיוחד: " אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי " מופיע במקומות נוספים בתורה, בנביאים ובכתובים.
בתורה הביטוי מופיע בדברי התוכחה והעונש על חטא המרגלים. הקב"ה מוכיח ומזכיר:
"אִם אַתֶּם תָּבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לְשַׁכֵּן אֶתְכֶם בָּהּ כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן: וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִהְיֶה וְהֵבֵיאתִי אֹתָם וְיָדְעוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר מְאַסְתֶּם בָּהּ: (במדבר י"ד ל-לא).
הנביא יחזקאל משתמש בו באותו הקשר - עונשם של המעפילים שניסו לתקן בדרך לא נכונה את חטא המרגלים:
"גַּם אֲנִי נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָהֶם בַּמִּדְבָּר לְהָפִיץ אֹתָם בַּגּוֹיִם וּלְזָרוֹת אוֹתָם בָּאֲרָצוֹת " (יחזקאל כ' כג).
גם המשורר ברוח קדשו בספר תהילים משתמש בביטויים מקבילים ללשון התורה וגם ללשון הנביא:
" וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ: וַיֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיהֶם לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְקֹוָק: וַיִּשָּׂא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר: וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת " (תהלים ק"ו כד-כז).
אנו רואים כי זו הלשון שהתנ"ך משתמש בה, כדי להזהיר ולהתריע מפני חוסר אמונה בגאולה וביכולת של עם ישראל לשוב לארצו. לכן, אין זה פלא לגלות כי הנביא יחזקאל משתמש באותו ביטוי באחת מנבואות הגאולה המשמעותיות ביותר שלו - נבואה שחז"ל הגדירו אותה כ"אין לך קץ מגולה מזה" (סנהדרין צח ע"א) - נבואה העוסקת בפריחתה של ארץ ישראל כסימן לגאולה:
"לָכֵן כֹּה אָמַר אֲ-דֹנָי יְקֹוִק אֲנִי נָשָׂאתִי אֶת יָדִי ... וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא" (ל"ו ז-ח).
הנביא מזכיר לנו כי בעת האתחלתא דגאולה, כשקול התור ישמע בארצנו, כשארץ ישראל תהיה יפה וגם פורחת, לא נהיה ח"ו מקטני האמונה ונסתכל על חצי הכוס הריקה.
במדרש מובא רעיון זה בקיצור נמרץ:
"כי אשא אל שמים ידי, כשברא הקדוש ברוך הוא את העולם לא בראו אלא במאמר ולא בראו אלא בשבועה ומי גרם לו לישבע, מחוסרי אמנה הם גרמו לו לישבע, שנאמר 'וישאירו להם להפיל אותם במדבר' (תהלים ק"ו כו) 'אני נשאתי את ידי אל הגוים' וגו (יחזקאל ל"ו ז)" (ספרי דברים פרשת האזינו פסקא של, מ).
אדרבא, דווקא בימים אלה, נתחזק באמונתנו, נודה לקב"ה על שזכינו לחיות בדור בו קיום השבועה לאבות הוא הליך שאנו יכולים לזכות להיות שותפים בו, בהגנה על ארצנו, בפיתוחה מכל הבחינות ובהגברת חוסנה הרוחני והתורני.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
