ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו" (במדבר ז, פט). בהכרזה זו מסתיימת פרשתנו הארוכה.
הפסוק מבשר על קיום ההבטחה המופיעה בציווי בניית המשכן: וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות כה, כב) ומעביר אותנו משלב התכנון לשלב בו המשכן כבר עומד על תילו ומתפקד כמקום המפגש בין שמים וארץ, כמובטח.
החזרה וההופעה הכפולה של הפסוק משדרת שיש בו חשיבות מיוחדת.
ננסה לבאר את חלקי הפסוק ולמצא את משמעותו המיוחדת.
א. וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו.
הדיבור מודגש שלש פעמים בפסוק, מכיוון שדיבור, במקומות רבים בהם הכתוב משתמש בביטוי זה, משמעותו נבואה. במעמד הר סיני, כל עם ישראל לדורותיו הפך בפוטנציאל לעם של נביאים ובני נביאים. העם לא היה מסוגל לעמוד ברמה כל כך גבוהה של התגלות, ולכן מספרת לנו התורה: וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר... וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת (שמות כ, טו-טז). לעומתם, משה רבנו זכה להמשך מעמד הר סיני בכל פעם שנכנס לקדש הקדשים, והקב"ה זיכה אותו בנבואות נוספות, דיבור ושמיעת הקול מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים כמודגש בפסוק זה.
כך פירשו גם חז"ל "קול שהיה שומע במתן תורה" (תנחומא פרשת ויקרא סימן א).
רבי חיים פלטיאל מבעלי התוס' בעקבות המדרש, העיר ושיבח: "ר"ת מ.ש.ה, מלמד שהיה חשוב ככרובי מעלה".
גם ה"מושב זקנים" (המלקט הערות של בעלי התוס' על התורה) התייחס לכך, ומסביר כיצד זכה משה רבנו לרמה שכזו "הקשה הר"א מגרמייזא לְדַבֵּר אִתּוֹ - למה לא פירש עם מי. אלא מרוב ענוותנותו של משה לא רצה לכתוב על עצמו שדבר עם השם, אמר מה אני ומה חיי שיש לי לכתוב על עצמי שדבר השם עמי בכל עת שארצה, ולכך כתיב וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל ולא אמר וישמע משה את קול ה'".
הרא"ש, מגדולי הפוסקים הראשונים בפירושו לתורה, מצא עוד רמזים המספרים בשבחו של משה רבינו: "שְׁנֵי הַכְּרֻבִים בגימטריה 'אברהם יצחק ויעקב' (ובנו רבי יעקב בעל הטורים הוסיף "כדי להזכיר זכות אבות"). אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ בגימטריה תרי"ג מצות".
ב. וַיְדַבֵּר אֵלָיו
כך מסתיים הפסוק סתם ולא פירש?! שואלים חז"ל ועונים: "מה דבר אליו? דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת (במדבר ח, ב. הציווי הפותח את הפרשיה הבאה)" (במדבר רבה פרשה טו סימן ח). פרשנות זו של חז"ל קושרת בין הנבואה, מעמד הר סיני וקבלת התורה לבין האור. המסר שקיבל משה רבנו הוא שכדי לקבל את דבר ה' צריך להפיץ את האור – אור התורה. כך גם מגדיר הכתוב "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג).
קבלת תרי"ג המצוות - קבלת תורה, שנחגוג ביום ששי הקרוב, מאירה את העולם. היא מאירה את חיי עם ישראל וממילא את העולם כולו באור מופלא.
המציאות המיוחדת שהתורה ירדה אלינו על הר סיני מן השמים, מלמדת שאפשר באמצעות התורה לחבר שמים וארץ, ומאפשרת לנו, גם בעולם החומר בו אנו נמצאים, לשאוף למעלה, לשמים, לחיים שעיקרם סיפוק רוחני ולא רק גשמי. המקום המתאים ביותר לשמיעת הקולות משמים הוא מבין הכרובים ששייכים לפמליא של מעלה, ומסמלים את השכנת השכינה על עם ישראל.
"בן אדם, עלה למעלה עלה, יש לך כנפי רוח..." כך קרא בשירו גם רואה האורות הראי"ה קוק זצ"ל
נאחל לכל אחינו בית ישראל חג שבועות משמעותי ומרומם, ושבת שלום בפרשת נשא מרוממת
שהרי הביטוי נָשֹׂא הוא גם להרים ולרומם, בהתאם למי ששואף מעלה מעלה.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
