ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי" (אסתר ב, ה)
פסוק זה הוא הראשון במגילה שקושר את תולדות עם ישראל למאורעות מימי האימפריה הפרסית. חשיבותו של פסוק זה באה לידי ביטוי גם בדעת רבי יהודה במשנה: "ומהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו רבי מאיר אומר כולה רבי יהודה אומר מאיש יהודי ..." (מגילה פ"ב מ"ג, למען הסר ספק גם לדעת רבי יהודה המגילה צריכה לכלול גם את כל הפסוקים הקודמים).
כיאה לימי הפורים, מאחורי פסוק זה מסתתרות סוגיות חשובות ביותר. ננסה לברר אחת מהן: המילה אִישׁ מופיעה פעמיים בפסוק. בכל מקום בתנ"ך אִישׁ משמעותו אישיות חשובה כמו בפסוק: "וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי" (שמות ב, א), יש לכך משמעות. גם שמעי הנזכר בפסוקנו מכונה איש בספר שמואל ב': "וּבָא הַמֶּלֶךְ דָּוִד עַד בַּחוּרִים וְהִנֵּה מִשָּׁם אִישׁ יוֹצֵא מִמִּשְׁפַּחַת בֵּית שָׁאוּל וּשְׁמוֹ שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא יֹצֵא יָצוֹא וּמְקַלֵּל" (טז, ה). האיש הזה זוכה לכינוי מאוד מיוחד בהמשך הספר: "רִאשׁוֹן לְכָל בֵּית יוֹסֵף" (שם יט, כא). ביטוי שמשמעותו (לענ"ד) המנהיג של כל בני יוסף, כלומר מנהיגם של עשרת השבטים. (בהמשך תפס את מקומו ירבעם בן נבט, לכן דוד כל כך חשש ממנו).
אם כך, למרות שפסוקנו מופיע בספרים העוסקים בתקופה הפרסית, שהתרחשה כחמש מאות שנה לאחר תקופת שאול, הוא מזכיר במפורש גם את שמעי וגם את קיש ממשפחתו של שאול המלך, שנחשב רוחנית לצאצאו של יוסף (ואכמ"ל). עובדה זו דורשת עיון ובירור.
נחזור עתה לביטוי הפותח את הפסוק "אִישׁ יְהוּדִי". בפשט, משמעותו של ביטוי זה היא שמרדכי הוא צאצא של יהודה ולא של יוסף. כלומר, מרדכי הוא צאצאה של לאה ולא של רחל.
הגמרא במסכת מגילה מקשה, שהרי יש סתירה לכאורה בין הרישא של הפסוק "אִישׁ יְהוּדִי" לסיפא שלו "אִישׁ יְמִינִי". וזה לשונה: "קרי ליה (למרדכי) יהודי - אלמא מיהודה קאתי (הוא בא), וקרי ליה ימיני - אלמא מבנימין קאתי! (הוא בא)?" ומתרצת באחד התירוצים: "אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יהושע בן לוי: אביו מבנימין ואמו מיהודה" (דף יב ע"ב).
תירוץ זה קשה מאוד, שהרי מאז ומתמיד השייכות לשבט נקבעת על פי האב ולא על פי האם, ולמה הוקדם כינוי של מרדכי לייחוסו מצד אימו לייחוסו מצד אביו? (כ"תורת פורים" נתרץ שכבר כאן נקבע העיקרון של "ונהפוך הוא" המופיע במפורש לקראת סוף המגילה). בגלל קושי זה הגמרא (שם) מביאה כנראה תירוץ נוסף בו היא מזהה את שני האִישׁים, עם דוד המלך ושאול המלך. וזה לשונה: "רבא אמר: כנסת ישראל אמרה לאידך גיסא: ראו מה עשה לי יהודי ומה שילם לי ימיני, מה עשה לי יהודי - דלא קטליה (הרג) דוד לשמעי, דאיתיליד מיניה מרדכי, דמיקני ביה המן. ומה שילם לי ימיני - דלא קטליה (הרג) שאול לאגג, דאיתיליד מיניה המן, דמצער לישראל".
לפי דברי רבא דוד המלך מופיע במגילת אסתר, כיאה לפורים בתחפושת.
גילויו של דוד במגילת אסתר הוא חלק מתופעה כללית, שהופכת את דוד שני רק למשה רבנו. אם משה הוא הדמות המרכזית בתורה, דוד הוא האיש המרכזי בנ"ך (הוכחות נוספות, מופיעות בספרי צפנת שמואל-מלכות דוד (3 כרכים) הנמצא ב"ה בבית הדפוס, על השקתו נכריז, בע"ה, אחרי פסח).
משה רבנו הוציא את ישראל ממצרים ונתן להם, כבני חורין, את התורה. משה לא זכה להכניס את עם ישראל לארץ ישראל (המערבית) ולא זכה להקים מדינה יהודית-ישראלית עצמאית שם. עם ישראל עבד את הקב"ה, עד ימי דוד, כפרטים (רוב הזמן ומרוב הבחינות). דוד הפך אותנו, מבחינה לאומית, לעם שעובד את הקב"ה כציבור בעל זהות לאומית. אפשר לעשות זאת רק אחרי שיש מלך שמאחד את העם, ורק הוא-המלך יכול לבנות את המרכז הרוחני של עם ישראל, (ולעתיד לבוא של כל אומות העולם) בירושלים, בהר הבית, הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם (דברים יב, ה) (כיום יכולה ממשלה לקבל את סמכויות המלך- הראי"ה). הצלחתו של דוד הייתה תלויה באיחודו של כל עם ישראל, על כל חלקיו, לעם אחד שמרכזו בעיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו (תהלים קכב, ג), שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט (שם, שם ה).
מרדכי ואסתר הצליחו לאחד את כל העם - לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים (אסתר ד, טז) ,ולכן הם זכו להצלה. לצערנו הם לא הצליחו להביא את עם ישראל חזרה לארץ ישראל, ונשארנו עבדי אחשוורוש (מגילה יד ע"א). בסופו של יום גם האחדות לא החזיקה מעמד. מרדכי, בסוף ימיו, היה רָצוּי (רק) לְרֹב אֶחָיו (אסתר י, ג).
נתפלל שאנחנו, שזכינו לאחר גלות כל כך ארוכה, כעבדי אומות העולם,
למדינה עצמאית כאן בארץ ישראל, נזכה לאחדות,
שתוביל אותנו למדינת מופת, שמערכת המשפט שלה תהיה לתל תלפיות לכל העמים.
האחדות עוד יותר חשובה כשממש בימי הפורים עם ישראל נלחם ב"המנים"
בפרס ומדי של שנת תשפ"ו.
נצא עוד יותר זכאים כשאנו כולנו ביחד.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
