ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי" (אסתר ב, ה)
פסוק זה הוא הראשון במגילה שקושר את תולדות עם ישראל למאורעות מימי האימפריה הפרסית. חשיבותו של פסוק זה באה לידי ביטוי גם בדעת רבי יהודה במשנה: "ומהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו רבי מאיר אומר כולה רבי יהודה אומר מאיש יהודי ..." (מגילה פ"ב מ"ג, למען הסר ספק גם לדעת רבי יהודה המגילה צריכה לכלול גם את כל הפסוקים הקודמים).
כיאה לימי הפורים, מאחורי פסוק זה מסתתרות סוגיות חשובות ביותר. ננסה לברר אחת מהן: המילה אִישׁ מופיעה פעמיים בפסוק. בכל מקום בתנ"ך אִישׁ משמעותו אישיות חשובה כמו בפסוק: "וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי" (שמות ב, א), יש לכך משמעות. גם שמעי הנזכר בפסוקנו מכונה איש בספר שמואל ב': "וּבָא הַמֶּלֶךְ דָּוִד עַד בַּחוּרִים וְהִנֵּה מִשָּׁם אִישׁ יוֹצֵא מִמִּשְׁפַּחַת בֵּית שָׁאוּל וּשְׁמוֹ שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא יֹצֵא יָצוֹא וּמְקַלֵּל" (טז, ה). האיש הזה זוכה לכינוי מאוד מיוחד בהמשך הספר: "רִאשׁוֹן לְכָל בֵּית יוֹסֵף" (שם יט, כא). ביטוי שמשמעותו (לענ"ד) המנהיג של כל בני יוסף, כלומר מנהיגם של עשרת השבטים. (בהמשך תפס את מקומו ירבעם בן נבט, לכן דוד כל כך חשש ממנו).
אם כך, למרות שפסוקנו מופיע בספרים העוסקים בתקופה הפרסית, שהתרחשה כחמש מאות שנה לאחר תקופת שאול, הוא מזכיר במפורש גם את שמעי וגם את קיש ממשפחתו של שאול המלך, שנחשב רוחנית לצאצאו של יוסף (ואכמ"ל). עובדה זו דורשת עיון ובירור.
נחזור עתה לביטוי הפותח את הפסוק "אִישׁ יְהוּדִי". בפשט, משמעותו של ביטוי זה היא שמרדכי הוא צאצא של יהודה ולא של יוסף. כלומר, מרדכי הוא צאצאה של לאה ולא של רחל.
הגמרא במסכת מגילה מקשה, שהרי יש סתירה לכאורה בין הרישא של הפסוק "אִישׁ יְהוּדִי" לסיפא שלו "אִישׁ יְמִינִי". וזה לשונה: "קרי ליה (למרדכי) יהודי - אלמא מיהודה קאתי (הוא בא), וקרי ליה ימיני - אלמא מבנימין קאתי! (הוא בא)?" ומתרצת באחד התירוצים: "אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יהושע בן לוי: אביו מבנימין ואמו מיהודה" (דף יב ע"ב).
תירוץ זה קשה מאוד, שהרי מאז ומתמיד השייכות לשבט נקבעת על פי האב ולא על פי האם, ולמה הוקדם כינוי של מרדכי לייחוסו מצד אימו לייחוסו מצד אביו? (כ"תורת פורים" נתרץ שכבר כאן נקבע העיקרון של "ונהפוך הוא" המופיע במפורש לקראת סוף המגילה). בגלל קושי זה הגמרא (שם) מביאה כנראה תירוץ נוסף בו היא מזהה את שני האִישׁים, עם דוד המלך ושאול המלך. וזה לשונה: "רבא אמר: כנסת ישראל אמרה לאידך גיסא: ראו מה עשה לי יהודי ומה שילם לי ימיני, מה עשה לי יהודי - דלא קטליה (הרג) דוד לשמעי, דאיתיליד מיניה מרדכי, דמיקני ביה המן. ומה שילם לי ימיני - דלא קטליה (הרג) שאול לאגג, דאיתיליד מיניה המן, דמצער לישראל".
לפי דברי רבא דוד המלך מופיע במגילת אסתר, כיאה לפורים בתחפושת.
גילויו של דוד במגילת אסתר הוא חלק מתופעה כללית, שהופכת את דוד שני רק למשה רבנו. אם משה הוא הדמות המרכזית בתורה, דוד הוא האיש המרכזי בנ"ך (הוכחות נוספות, מופיעות בספרי צפנת שמואל-מלכות דוד (3 כרכים) הנמצא ב"ה בבית הדפוס, על השקתו נכריז, בע"ה, אחרי פסח).
משה רבנו הוציא את ישראל ממצרים ונתן להם, כבני חורין, את התורה. משה לא זכה להכניס את עם ישראל לארץ ישראל (המערבית) ולא זכה להקים מדינה יהודית-ישראלית עצמאית שם. עם ישראל עבד את הקב"ה, עד ימי דוד, כפרטים (רוב הזמן ומרוב הבחינות). דוד הפך אותנו, מבחינה לאומית, לעם שעובד את הקב"ה כציבור בעל זהות לאומית. אפשר לעשות זאת רק אחרי שיש מלך שמאחד את העם, ורק הוא-המלך יכול לבנות את המרכז הרוחני של עם ישראל, (ולעתיד לבוא של כל אומות העולם) בירושלים, בהר הבית, הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם (דברים יב, ה) (כיום יכולה ממשלה לקבל את סמכויות המלך- הראי"ה). הצלחתו של דוד הייתה תלויה באיחודו של כל עם ישראל, על כל חלקיו, לעם אחד שמרכזו בעיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו (תהלים קכב, ג), שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט (שם, שם ה).
מרדכי ואסתר הצליחו לאחד את כל העם - לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים (אסתר ד, טז) ,ולכן הם זכו להצלה. לצערנו הם לא הצליחו להביא את עם ישראל חזרה לארץ ישראל, ונשארנו עבדי אחשוורוש (מגילה יד ע"א). בסופו של יום גם האחדות לא החזיקה מעמד. מרדכי, בסוף ימיו, היה רָצוּי (רק) לְרֹב אֶחָיו (אסתר י, ג).
נתפלל שאנחנו, שזכינו לאחר גלות כל כך ארוכה, כעבדי אומות העולם,
למדינה עצמאית כאן בארץ ישראל, נזכה לאחדות,
שתוביל אותנו למדינת מופת, שמערכת המשפט שלה תהיה לתל תלפיות לכל העמים.
האחדות עוד יותר חשובה כשממש בימי הפורים עם ישראל נלחם ב"המנים"
בפרס ומדי של שנת תשפ"ו.
נצא עוד יותר זכאים כשאנו כולנו ביחד.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
אנחנו קודש למענך
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך המזוזה שומרת עלינו?
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
איך ללמוד גמרא?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך עושים קידוש?
הלכלוך הקדוש
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
