ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות יסודי התורה
פתיחה
א1 כְּשֵׁם שֶׁהֶחָכָם נִכָּר בְּחָכְמָתוֹ וּבְדֵעוֹתָיו, וְהוּא מֻבְדָּל בָּהֶן מִשְּׁאָר הָעָם, כָּךְ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נִכָּר בְּמַעֲשָׂיו: בְּמַאֲכָלוֹ וּבְמַשְׁקֵהוּ, וּבִבְעִילָתוֹ וּבַעֲשִׂיַּת צְרָכָיו, * וּבְדִבּוּרוֹ וּבְהִלּוּכוֹ, וּבְמַלְבּוּשׁוֹ וּבְכִלְכּוּל דְּבָרָיו, * וּבְמַשָּׂאוֹ וּבְמַתָּנוֹ, וְיִהְיוּ כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלּוּ נָאִים וּמְתֻקָּנִים בְּיוֹתֵר.
מאכלו
א2 כֵּיצַד? תַּלְמִיד חֲכָמִים לֹא יִהְיֶה גַּרְגְּרָן, * אֶלָּא אוֹכֵל מַאֲכָל הָרָאוּי לְהַבְרוֹת גּוּפוֹ, וְלֹא יֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲכִילָה גַּסָּה, * וְלֹא יְהֵא רוֹדֵף לְמַלֹּאת בִּטְנוֹ, כָּאֵלּוּ שֶׁמִּתְמַלְּאִין מִמַּאֲכָל וּמַשְׁקֶה עַד שֶׁתָּפוּחַ כְּרֵסָן, * וַעֲלֵיהֶם מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה *: "וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם, פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם" * (מלאכי ב,ג); אָמְרוּ חֲכָמִים: אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וְעוֹשִׂין כָּל יְמֵיהֶם כְּחַגִּים. *
הלכות יסודי התורה (79)
בשביל הנשמה
30 - הלכות דעות פרק ג' הלכות ב'-ג'
31 - הלכות דעות פרק ה' הלכות א'-ג'
32 - הלכות דעות פרק ה' הלכות ד'-ו'
טען עוד
ב כְּשֶׁהֶחָכָם אוֹכֵל מְעַט זֶה הָרָאוּי לוֹ – לֹא יֹאכְלֶנּוּ אֶלָּא בְּבֵיתוֹ עַל שֻׁלְחָנוֹ, וְלֹא יֹאכַל בַּחֲנוּת, וְלֹא בַּשּׁוּק, * אֶלָּא לְפִי צֹרֶךְ גָּדוֹל, * כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּנֶּה בִּפְנֵי הַבְּרִיּוֹת. וְלֹא יֹאכַל אֵצֶל עַמֵּי הָאָרֶץ, * וְלֹא עַל אוֹתָן הַשֻּׁלְחָנוֹת הַמְּלֵאִים "קִיא צוֹאָה". וְלֹא יַרְבֶּה סְעוּדוֹתָיו בְּכָל מָקוֹם, וַאֲפִלּוּ עִם הַחֲכָמִים. * וְלֹא יֹאכַל בִּסְעוּדוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן קִבּוּץ הַרְבֵּה. * וְאֵין רָאוּי לוֹ לֶאֱכֹל אֶלָּא בִּסְעוּדָה שֶׁלְּמִצְוָה בִּלְבַד, כְּגוֹן סְעוּדַת אֵרוּסִין וְנִשּׂוּאִין, * וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה תַּלְמִיד חֲכָמִים שֶׁנָּשָׂא בַּת תַּלְמִיד חֲכָמִים. וְהַצַּדִּיקִים הַחֲסִידִים * הָרִאשׁוֹנִים לֹא אָכְלוּ מֵעוֹלָם מִסְּעוּדָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם. *
משקהו
ג כְּשֶׁחָכָם שׁוֹתֶה יַיִן – אֵינוֹ שׁוֹתֶה אֶלָּא כְּדֵי לִשְׁרוֹת אֲכִילָה * שֶׁבְּמֵעָיו. וְכָל הַמִּשְׁתַּכֵּר – הֲרֵי זֶה חוֹטֵא וּמְגֻנֶּה, וּמַפְסִיד חָכְמָתוֹ. וְאִם הִשְׁתַּכֵּר בִּפְנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ – הֲרֵי זֶה חִלֵּל אֶת הַשֵּׁם. * וְאָסוּר לִשְׁתּוֹת בַּצָּהֳרַיִם, וַאֲפִלּוּ מְעַט, * אֶלָּא אִם הָיָה בִּכְלַל הָאֲכִילָה; שֶׁהַשְּׁתִיָּה שֶׁבִּכְלַל הָאֲכִילָה אֵינָהּ מְשַׁכֶּרֶת, וְאֵין נִזְהָרִין אֶלָּא מִיַּיִן שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן.
___________________________________
עֲשִׂיַּת צְרָכָיו – הפרשותיו. כִּלְכּוּל דְּבָרָיו – ניהול ענייניו. גַּרְגְּרָן – זללן. אֲכִילָה גַּסָּה – ראה לעיל ביאור ד,טו. תָּפוּחַ כְּרֵסָן – תתפח בטנם. מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה – בדברי הנביאים והכתובים. ופירוש הפסוק: "וְזֵרִיתִי [אפזר] פֶרֶשׁ [צואה] עַל פְּנֵיכֶם [לפניכם], פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם [קרבנות החג שלכם]". וְעוֹשִׂין כָּל יְמֵיהֶם כְּחַגִּים – וטועים לחשוב שהאדם נברא רק כדי למלא את תאוותיו. שֶׁגִּנָּה הַכָּתוּב וְאָמַר – לאחר שתיאר את העיסוק המרובה במאכל ובמשתה ומיעוט לימוד התורה: "כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם [כאילו לא היה מקום שלא היו בו מאכלי עבודה זרה, שהם כקיא וצואה]" (פה"מ אבות ג,ד). כְּדֵי חַיָּיו – לצורך מחייתו. וְלֹא בַּשּׁוּק – שהיא כאכילת הכלב בלא בושה (עדות יא,ה). ואסור לאכול אפילו בפינה צנועה ברחוב (י'). צֹרֶךְ גָּדוֹל – כגון רעב עז. עַמֵּי הָאָרֶץ – שאין בהם תורה (הקדמה לפה"מ; אבות ה,ו). וַאֲפִלּוּ עִם הַחֲכָמִים – כדי שלא יחשבו שהוא בא רק לאכול. שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן קִבּוּץ הַרְבֵּה – בהתכנסות של אנשים רבים, ובפרט שאינו יודע עם מי הוא יושב לאכול (ראה סנהדרין כב,י). אֵרוּסִין וְנִשּׂוּאִין – ההתקשרות בין איש לאשה נעשית בשני שלבים. השלב הראשון הוא הקידושין, הנקראים גם אירוסין, ובו האשה נחשבת אשת איש, אף על פי שעדיין היא גרה בבית אביה ואסורה לבעלה. השלב השני הוא הנישואין, ובו האשה עוברת לגור בבית בעלה (אישות א,א–ג; י,א). בימינו הקידושין נעשים צמוד לנישואין, בזמן החתונה. הַצַּדִּיקִים הַחֲסִידִים – צדיקים שהם חסידים (להגדרת חסיד ראה לעיל א,ה2). לֹא אָכְלוּ מֵעוֹלָם מִסְּעוּדָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם – ולא קיבלו מתנה משום אדם, מפני שתלו את ביטחונם בה' (זכייה ומתנה יב,יז). לִשְׁרוֹת אֲכִילָה – להרטיב את האוכל ביין ולהקל את עיכול המזון. הֲרֵי זֶה חִלֵּל אֶת הַשֵּׁם – חילול השם הוא עוון חמור ביותר, מפני שהוא מביא לביזוי כבוד התורה ולומדיה, שהרי החוטא נראה בעל יראת שמים, ומעשיו מבזים את התורה, כשנראה שלא סייעה לו לתקן את מעשיו (יסודי התורה ה,יא). וַאֲפִלּוּ מְעַט – מפני שהיין גורם לביטול העבודה ולימוד התורה (על ההתרחקות מן השכרות ראה סנהדרין כה,ד; יום טוב ו,כ; מו"נ ג,ח).
ביאורים
האדם, על חלקיו, הוא מערכת אחת, וכמו בכל מערכת החלקים תלויים אלו באלו ומשלימים אלו את אלו. מכאן החשיבות הגדולה של ההתאמה בין כולם. עיקרון זה חשוב במיוחד ביחס לשני ה'מלכים' שבאדם: הלב, הנמצא בתוך גופו ו'מושל' על החלקים הדומיננטיים של החיים, הרגשות והחוויות, הרצונות והשאיפות. והמוח, הנמצא מעל גוף האדם, בראשו, ומתבטא בחלקים הנשגבים של האדם: בידיעותיו, בדעותיו ובמחשבותיו. ללא תיאום בין השניים, גם אם האדם יעמול בחכמה ויהיה מלא בידיעות רבות, חכמתו תהיה מנותקת ממנו, מחייו, ממי שהוא בפועל. לכן כפי שישנה חכמה, כך ישנה התנהגות התואמת את החכם. התנהגות זו באה לידי ביטוי בכל החיים המעשיים, מהדברים הבסיסיים ביותר כאכילתו וכבגדיו, דרך יחסיו עם בני האדם האחרים, ועד לצדדים האינטימיים ביותר כגון עשיית צרכיו ויחסי האישות.
אכילת החכם ניכרת הן בבחירת המאכלים והן באופן אכילתם. ראוי לחכם לבחור את המאכלים ואת כמותם בהתאם לצרכיו, כשהוא רואה בהם אמצעי בלבד וחלק שולי בחייו, ולא להיות כאותם הרואים בהנאת המאכלים מטרת חיים החשובה לעצמה, ואפילו יוצרים תרבות שלמה סביב הנאת האכילה, הערצת הטעמים וריבוי המגוון.
כמו כן, החכם רגיש לכל ענייני הנימוס הנוגעים לאכילה ולכל ההשלכות שיוצאות מאכילתו. הוא אינו אוכל במקום שאינו מכבד את חכמתו. והוא גם שם את לבו לכך שבמקרים רבים האוכל משמש כמצע למפגש בין אנשים, וכאשר מטרת המפגש אינה חיובית הוא גם נמנע מנטילת חלק בסעודה.
גם השתייה של החכם נעשית בשכל ובטעם. על כן הוא אינו שותה יין אלא כאשר היין מביא לו טובה ואינו משכרו.
הרחבות
שימור המוסר הטבעי
צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נִכָּר בְּמַעֲשָׂיו. הרמב"ם דורש מתלמידי חכמים לנהוג בהנהגות מעולות יותר משאר העם. בגמרא נאמר: "מרגלא בפומיה דרבא (רבא רגיל היה לומר): תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים; שלא יהא אדם קורא ושונה ובועט באביו ובאמו וברבו ובמי שהוא גדול ממנו בחכמה ובמנין" [ברכות יז.], הרב קוק מסביר שהתנהגות מוסרית טבעית ופשוטה יכולה להוות אתגר עבור תלמידי חכמים. כיוון שהרגלם של תלמידי חכמים לבחון בשכלם את דרך ההתנהלות הראויה על פי האמת ולא על פי אמת מידה טבעית, החוש הטבעי קצת מאבד את כוחו והשפעתו על מעשיהם, ומתוך כך: "אם לא יבין לערוך מערכות שכלו שכל הדברים הטובים שהאמונה הטבעית היתה מדריכתו בטבע ידריך עצמו בדרך האמונה השכלית (אם לא יגיע להשגה שכלית שלימה שתכלול את מה שכלול בהדרכה הטבעית, הוא עלול להשאר בלא המידות הטבעיות הפשוטות)... אם-כן החובה העקרית היא לשמור את כל הדברים הטובים שהאמונה משמרתם בטבע גם בלא חכמה, לשמרם עתה עם כח החכמה המצורף לאמונה". הרב קוק מסביר שצריך לשמור על כל ההנהגות הטובות הקיימות בטבע, באופן שהחכמה תהווה רק מעלה ותוספת על גביהן [עין איה, ברכות ב, סג].
שלבי הנישואין
אֵרוּסִין וְנִשּׂוּאִין. ההתקשרות בין איש לאישה נעשית בשני שלבים. השלב הראשון הוא הקידושין, הנקראים גם אירוסין, ובו האישה נחשבת אשת איש, אף על פי שעדיין היא גרה בבית אביה ואסורה לבעלה. השלב השני הוא הנישואין, ובו האישה עוברת לגור בבית בעלה (עיין הלכות אישות א,א-ג; י,א). בימינו הקידושין נעשים צמוד לנישואין, בזמן החתונה.
טקסט, כותרות משנה וביאורי מילים: באדיבות מהדורת 'מקבילי' של "מפעל משנה תורה" שנכתבה על ידי תלמידי חכמים, מכונים וישיבות [הוספות בהוצאתנו סומנו בסוגריים מרובעים] www.mishnetorah.com / 077-4167003
ייחודו של הביאור הוא ב נאמנות למקור של הרמב"ם עצמו ברחבי ספריו ( רמב"ם על פי הרמב"ם (. מתוך כך ניתן לעמוד על שיטתו של הרמב"ם, המעוררת את ההשראה למימושה של התורה השלמה כפי שחזה והתכוון רבנו הרמב"ם .
כותבי מפעל משנה תורה: הרבנים יוחאי מקבילי, יחיאל קארה, הלל גרשוני, דביר טל, עמנואל מזרחי, שמואל אריאל, מכון משפטי ארץ.
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
אנחנו קודש למענך
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
