ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות יסודי התורה
פתיחה
א1 כְּשֵׁם שֶׁהֶחָכָם נִכָּר בְּחָכְמָתוֹ וּבְדֵעוֹתָיו, וְהוּא מֻבְדָּל בָּהֶן מִשְּׁאָר הָעָם, כָּךְ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נִכָּר בְּמַעֲשָׂיו: בְּמַאֲכָלוֹ וּבְמַשְׁקֵהוּ, וּבִבְעִילָתוֹ וּבַעֲשִׂיַּת צְרָכָיו, * וּבְדִבּוּרוֹ וּבְהִלּוּכוֹ, וּבְמַלְבּוּשׁוֹ וּבְכִלְכּוּל דְּבָרָיו, * וּבְמַשָּׂאוֹ וּבְמַתָּנוֹ, וְיִהְיוּ כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלּוּ נָאִים וּמְתֻקָּנִים בְּיוֹתֵר.
מאכלו
א2 כֵּיצַד? תַּלְמִיד חֲכָמִים לֹא יִהְיֶה גַּרְגְּרָן, * אֶלָּא אוֹכֵל מַאֲכָל הָרָאוּי לְהַבְרוֹת גּוּפוֹ, וְלֹא יֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲכִילָה גַּסָּה, * וְלֹא יְהֵא רוֹדֵף לְמַלֹּאת בִּטְנוֹ, כָּאֵלּוּ שֶׁמִּתְמַלְּאִין מִמַּאֲכָל וּמַשְׁקֶה עַד שֶׁתָּפוּחַ כְּרֵסָן, * וַעֲלֵיהֶם מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה *: "וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם, פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם" * (מלאכי ב,ג); אָמְרוּ חֲכָמִים: אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וְעוֹשִׂין כָּל יְמֵיהֶם כְּחַגִּים. *
הלכות יסודי התורה (79)
בשביל הנשמה
30 - הלכות דעות פרק ג' הלכות ב'-ג'
31 - הלכות דעות פרק ה' הלכות א'-ג'
32 - הלכות דעות פרק ה' הלכות ד'-ו'
טען עוד
ב כְּשֶׁהֶחָכָם אוֹכֵל מְעַט זֶה הָרָאוּי לוֹ – לֹא יֹאכְלֶנּוּ אֶלָּא בְּבֵיתוֹ עַל שֻׁלְחָנוֹ, וְלֹא יֹאכַל בַּחֲנוּת, וְלֹא בַּשּׁוּק, * אֶלָּא לְפִי צֹרֶךְ גָּדוֹל, * כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּנֶּה בִּפְנֵי הַבְּרִיּוֹת. וְלֹא יֹאכַל אֵצֶל עַמֵּי הָאָרֶץ, * וְלֹא עַל אוֹתָן הַשֻּׁלְחָנוֹת הַמְּלֵאִים "קִיא צוֹאָה". וְלֹא יַרְבֶּה סְעוּדוֹתָיו בְּכָל מָקוֹם, וַאֲפִלּוּ עִם הַחֲכָמִים. * וְלֹא יֹאכַל בִּסְעוּדוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן קִבּוּץ הַרְבֵּה. * וְאֵין רָאוּי לוֹ לֶאֱכֹל אֶלָּא בִּסְעוּדָה שֶׁלְּמִצְוָה בִּלְבַד, כְּגוֹן סְעוּדַת אֵרוּסִין וְנִשּׂוּאִין, * וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה תַּלְמִיד חֲכָמִים שֶׁנָּשָׂא בַּת תַּלְמִיד חֲכָמִים. וְהַצַּדִּיקִים הַחֲסִידִים * הָרִאשׁוֹנִים לֹא אָכְלוּ מֵעוֹלָם מִסְּעוּדָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם. *
משקהו
ג כְּשֶׁחָכָם שׁוֹתֶה יַיִן – אֵינוֹ שׁוֹתֶה אֶלָּא כְּדֵי לִשְׁרוֹת אֲכִילָה * שֶׁבְּמֵעָיו. וְכָל הַמִּשְׁתַּכֵּר – הֲרֵי זֶה חוֹטֵא וּמְגֻנֶּה, וּמַפְסִיד חָכְמָתוֹ. וְאִם הִשְׁתַּכֵּר בִּפְנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ – הֲרֵי זֶה חִלֵּל אֶת הַשֵּׁם. * וְאָסוּר לִשְׁתּוֹת בַּצָּהֳרַיִם, וַאֲפִלּוּ מְעַט, * אֶלָּא אִם הָיָה בִּכְלַל הָאֲכִילָה; שֶׁהַשְּׁתִיָּה שֶׁבִּכְלַל הָאֲכִילָה אֵינָהּ מְשַׁכֶּרֶת, וְאֵין נִזְהָרִין אֶלָּא מִיַּיִן שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן.
___________________________________
עֲשִׂיַּת צְרָכָיו – הפרשותיו. כִּלְכּוּל דְּבָרָיו – ניהול ענייניו. גַּרְגְּרָן – זללן. אֲכִילָה גַּסָּה – ראה לעיל ביאור ד,טו. תָּפוּחַ כְּרֵסָן – תתפח בטנם. מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה – בדברי הנביאים והכתובים. ופירוש הפסוק: "וְזֵרִיתִי [אפזר] פֶרֶשׁ [צואה] עַל פְּנֵיכֶם [לפניכם], פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם [קרבנות החג שלכם]". וְעוֹשִׂין כָּל יְמֵיהֶם כְּחַגִּים – וטועים לחשוב שהאדם נברא רק כדי למלא את תאוותיו. שֶׁגִּנָּה הַכָּתוּב וְאָמַר – לאחר שתיאר את העיסוק המרובה במאכל ובמשתה ומיעוט לימוד התורה: "כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם [כאילו לא היה מקום שלא היו בו מאכלי עבודה זרה, שהם כקיא וצואה]" (פה"מ אבות ג,ד). כְּדֵי חַיָּיו – לצורך מחייתו. וְלֹא בַּשּׁוּק – שהיא כאכילת הכלב בלא בושה (עדות יא,ה). ואסור לאכול אפילו בפינה צנועה ברחוב (י'). צֹרֶךְ גָּדוֹל – כגון רעב עז. עַמֵּי הָאָרֶץ – שאין בהם תורה (הקדמה לפה"מ; אבות ה,ו). וַאֲפִלּוּ עִם הַחֲכָמִים – כדי שלא יחשבו שהוא בא רק לאכול. שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן קִבּוּץ הַרְבֵּה – בהתכנסות של אנשים רבים, ובפרט שאינו יודע עם מי הוא יושב לאכול (ראה סנהדרין כב,י). אֵרוּסִין וְנִשּׂוּאִין – ההתקשרות בין איש לאשה נעשית בשני שלבים. השלב הראשון הוא הקידושין, הנקראים גם אירוסין, ובו האשה נחשבת אשת איש, אף על פי שעדיין היא גרה בבית אביה ואסורה לבעלה. השלב השני הוא הנישואין, ובו האשה עוברת לגור בבית בעלה (אישות א,א–ג; י,א). בימינו הקידושין נעשים צמוד לנישואין, בזמן החתונה. הַצַּדִּיקִים הַחֲסִידִים – צדיקים שהם חסידים (להגדרת חסיד ראה לעיל א,ה2). לֹא אָכְלוּ מֵעוֹלָם מִסְּעוּדָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם – ולא קיבלו מתנה משום אדם, מפני שתלו את ביטחונם בה' (זכייה ומתנה יב,יז). לִשְׁרוֹת אֲכִילָה – להרטיב את האוכל ביין ולהקל את עיכול המזון. הֲרֵי זֶה חִלֵּל אֶת הַשֵּׁם – חילול השם הוא עוון חמור ביותר, מפני שהוא מביא לביזוי כבוד התורה ולומדיה, שהרי החוטא נראה בעל יראת שמים, ומעשיו מבזים את התורה, כשנראה שלא סייעה לו לתקן את מעשיו (יסודי התורה ה,יא). וַאֲפִלּוּ מְעַט – מפני שהיין גורם לביטול העבודה ולימוד התורה (על ההתרחקות מן השכרות ראה סנהדרין כה,ד; יום טוב ו,כ; מו"נ ג,ח).
ביאורים
האדם, על חלקיו, הוא מערכת אחת, וכמו בכל מערכת החלקים תלויים אלו באלו ומשלימים אלו את אלו. מכאן החשיבות הגדולה של ההתאמה בין כולם. עיקרון זה חשוב במיוחד ביחס לשני ה'מלכים' שבאדם: הלב, הנמצא בתוך גופו ו'מושל' על החלקים הדומיננטיים של החיים, הרגשות והחוויות, הרצונות והשאיפות. והמוח, הנמצא מעל גוף האדם, בראשו, ומתבטא בחלקים הנשגבים של האדם: בידיעותיו, בדעותיו ובמחשבותיו. ללא תיאום בין השניים, גם אם האדם יעמול בחכמה ויהיה מלא בידיעות רבות, חכמתו תהיה מנותקת ממנו, מחייו, ממי שהוא בפועל. לכן כפי שישנה חכמה, כך ישנה התנהגות התואמת את החכם. התנהגות זו באה לידי ביטוי בכל החיים המעשיים, מהדברים הבסיסיים ביותר כאכילתו וכבגדיו, דרך יחסיו עם בני האדם האחרים, ועד לצדדים האינטימיים ביותר כגון עשיית צרכיו ויחסי האישות.
אכילת החכם ניכרת הן בבחירת המאכלים והן באופן אכילתם. ראוי לחכם לבחור את המאכלים ואת כמותם בהתאם לצרכיו, כשהוא רואה בהם אמצעי בלבד וחלק שולי בחייו, ולא להיות כאותם הרואים בהנאת המאכלים מטרת חיים החשובה לעצמה, ואפילו יוצרים תרבות שלמה סביב הנאת האכילה, הערצת הטעמים וריבוי המגוון.
כמו כן, החכם רגיש לכל ענייני הנימוס הנוגעים לאכילה ולכל ההשלכות שיוצאות מאכילתו. הוא אינו אוכל במקום שאינו מכבד את חכמתו. והוא גם שם את לבו לכך שבמקרים רבים האוכל משמש כמצע למפגש בין אנשים, וכאשר מטרת המפגש אינה חיובית הוא גם נמנע מנטילת חלק בסעודה.
גם השתייה של החכם נעשית בשכל ובטעם. על כן הוא אינו שותה יין אלא כאשר היין מביא לו טובה ואינו משכרו.
הרחבות
שימור המוסר הטבעי
צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נִכָּר בְּמַעֲשָׂיו. הרמב"ם דורש מתלמידי חכמים לנהוג בהנהגות מעולות יותר משאר העם. בגמרא נאמר: "מרגלא בפומיה דרבא (רבא רגיל היה לומר): תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים; שלא יהא אדם קורא ושונה ובועט באביו ובאמו וברבו ובמי שהוא גדול ממנו בחכמה ובמנין" [ברכות יז.], הרב קוק מסביר שהתנהגות מוסרית טבעית ופשוטה יכולה להוות אתגר עבור תלמידי חכמים. כיוון שהרגלם של תלמידי חכמים לבחון בשכלם את דרך ההתנהלות הראויה על פי האמת ולא על פי אמת מידה טבעית, החוש הטבעי קצת מאבד את כוחו והשפעתו על מעשיהם, ומתוך כך: "אם לא יבין לערוך מערכות שכלו שכל הדברים הטובים שהאמונה הטבעית היתה מדריכתו בטבע ידריך עצמו בדרך האמונה השכלית (אם לא יגיע להשגה שכלית שלימה שתכלול את מה שכלול בהדרכה הטבעית, הוא עלול להשאר בלא המידות הטבעיות הפשוטות)... אם-כן החובה העקרית היא לשמור את כל הדברים הטובים שהאמונה משמרתם בטבע גם בלא חכמה, לשמרם עתה עם כח החכמה המצורף לאמונה". הרב קוק מסביר שצריך לשמור על כל ההנהגות הטובות הקיימות בטבע, באופן שהחכמה תהווה רק מעלה ותוספת על גביהן [עין איה, ברכות ב, סג].
שלבי הנישואין
אֵרוּסִין וְנִשּׂוּאִין. ההתקשרות בין איש לאישה נעשית בשני שלבים. השלב הראשון הוא הקידושין, הנקראים גם אירוסין, ובו האישה נחשבת אשת איש, אף על פי שעדיין היא גרה בבית אביה ואסורה לבעלה. השלב השני הוא הנישואין, ובו האישה עוברת לגור בבית בעלה (עיין הלכות אישות א,א-ג; י,א). בימינו הקידושין נעשים צמוד לנישואין, בזמן החתונה.
טקסט, כותרות משנה וביאורי מילים: באדיבות מהדורת 'מקבילי' של "מפעל משנה תורה" שנכתבה על ידי תלמידי חכמים, מכונים וישיבות [הוספות בהוצאתנו סומנו בסוגריים מרובעים] www.mishnetorah.com / 077-4167003
ייחודו של הביאור הוא ב נאמנות למקור של הרמב"ם עצמו ברחבי ספריו ( רמב"ם על פי הרמב"ם (. מתוך כך ניתן לעמוד על שיטתו של הרמב"ם, המעוררת את ההשראה למימושה של התורה השלמה כפי שחזה והתכוון רבנו הרמב"ם .
כותבי מפעל משנה תורה: הרבנים יוחאי מקבילי, יחיאל קארה, הלל גרשוני, דביר טל, עמנואל מזרחי, שמואל אריאל, מכון משפטי ארץ.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
