ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
בספר שמות בשניהם נקרא.
נוסף למשפטים גם בכי תשא - קריאה,
מבשרת על שנה חדשה הקרבה ובאה.
ב. "ארבעה וחמישה" מופיעים בסדרה.
סיבת ההבחנה בין התשלומים לא ברורה.
ברש"י שתי דעות, שאותנו מלמדות,
על חשיבות המלאכה וכבוד הבריות.
ג. אל האלהים - פעמיים במשפטים
ניגשים או מוקרבים לפני השופטים.
בראשונה – לרציעה,
ובשניה - לשבועה.
*
ובתחילת רביעי גם כן א-להים.
האם גם כאן לדיינים מתכוונים?
מה דעתו של רש"י בכיר הפרשנים,
וכיצד אונקלוס, רמב"ן ואב"ע זאת מבינים?
ד. נשיכת נחש ברש"י מופיעה,
בסוף "שלישי" בדיני הלוואה.
משל הוא על חומרת הריבית,
והתאור מזכיר לדורנו מציאות כלכלית.
ה. השנה השביעית - פעמיים בפרשה.
פעם – יציאה, ופעם - נטישה.
הראשונה – ממועד המכירה מנויה.
קבועה ועומדת לכל - חברתה השניה.
ו. פגיעה באוזן ע"י אדון ברציעה,
עול עבדות עולם מטביעה.
לעומתה, פגיעה ע"י אדון בעין שהוצאה,
מעבדות עולם פודה ומושיעה.
ז. "קרי וכתיב" בפרשה:
לו – הקריאה, אך לא הכתיבה -
הבדל משמעותי הוא בפרוש התיבה.
אולם עיון בדבריהם של גדולי הפרשנים
מלמד שלמעשה, הבדלי הנוסחים - קטנים.
*
עוד פעמיים השייכות לו – מופיעה,
הכתיבה ב"הא" בסופה, אך ב"וו" – הקריאה.
פעם אחת בהיזק שדה אחר,
ופעם שניה בהשבת משכון החבר.
ח. "ספר הברית" מופיע בסדרה,
אלא שהגדרתו כלל לא ברורה.
ברש"י דעה אחת על זמנו ותוכנו,
ודעה נוספת בראב"ע וברמב"ן במקומו.
*
לאור זאת, מחלוקת מעניינת בין הפרשנים
מתי מצוות הפרשה - למשה ולעם ניתנים.
ט. "הבא להרגך השכם להורגו" זו הלכה,
שבפרשתנו מקורה, ובה - לה הוכחה.
עיין היטב ברש"י המביא דוגמאות,
מתוכן תלמד, מי נחשב למתכוון להרוג.
(הדברים מופיעים ברש"י
קצת לפני העולה השלישי).
י. "יצא בשן ועין" - ביטוי בשימוש יומיומי.
האם זהה פרושו כיום, למובנו המקורי?
זאת, תוכל לבדוק ולברר במהרה,
אם תגלה את מקור הניב בסדרה.
*
ועוד ניב - נזכיר את פרושו -
להתרושש ולהפסיד את כל רכושו.
גם הוא מקורו סמוך לשם,
ברש"י בפרשה בענין שור תם.
(רמז לאלו המעונינים -
שני הניבים במילה זהה - מתחילים).
תשובות
א. פרשת שקלים. בכל שנה מר"ח ניסן היו מקריבים בבית המקדש את קרבנות הציבור מהשקלים החדשים ולא מהשקלים מהשנה שעברה. מר"ח אדר היו משמיעים לעם להביא את השקלים החדשים.
ב. 'כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמישה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה' (כ"א, ל"ז)
ג. 'והגישו אדוניו אל האלוקים' (כ"א, ו'), 'אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלוקים' (כ"ב, ז').
'אלוקים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאור' - לרש"י יש איסור קללת אלוקים וגם איסור קללת דיינים, אונקלוס ואב"ע מפרשים רק לדיינים, הרמב"ן מביא את הגמ' שהכוונה לאלוקים.
ד. כ"ב, כ"ד ד"ה 'נשך'
ה. 'כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשביעית יצא לחפשי חנם' (כ"א, ב'), 'והשביעית תשמטנה ונטשתה' (כ"ג, י"א).
ו. 'ורצע אדוניו את אזנו במרצע' (כ"א, ו'), 'וכי יכה איש את עין עבדו' (שם, כ"ו).
ז. 'אם רעה בעיני אדוניה אשר לו (כתיב לא) יעדה והפדה' (כ"א, כ"ח).
'כי יבער איש שדה או כרם ושילח את בעירה' (כ"ב, ד'), 'כי הוא כסותה לבדה' (כ"ב, כ"ו).
ח. 'ויקח את ספר הברית ויקרא באוזני העם' (כ"ד, ז') ועיין שם בפרשנים, וכן בפסוקים א', ד'.
ט. כ"ב א'-ב'.
י. עבד שאדונו הכה את עינו או שינו יוצא לחפשי (עיין רש"י כ"א, ז' ד"ה לא תצא).
'יצא נקי מנכסיו' (כ"א, כ"א ד"ה 'ולא יאכל').
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
