ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
א נִשְׁאַלְתִּי עַל מַה שֶּׁיֵּשׁ עִמִּי מִן הַטְּעָנוֹת עַל הַחוֹלְקִים עָלֵינוּ מִן הַפִילוֹסוֹפִים וְאַנְשֵׁי הַדָּתוֹת, וְכֵן עַל הַפּוֹרְשִׁים הַחוֹלְקִים עַל הַצִּבּוּר. וְנִזְכַּרְתִּי בְּמַה שֶּׁכְּבָר שָׁמַעְתִּי מִטַּעֲנוֹת הֶחָבֵר אֲשֶׁר הָיָה אֵצֶל מֶלֶך הַכּוּזָרִים, הַנִּכְנָס לְדַת הַיְּהוּדִים לִפְנֵי כְּאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, כְּמוֹ שֶׁנּוֹדַע, וְהוּבָא בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים, שֶׁנִּשְׁנָה עָלָיו חֲלוֹם כְּאִלּוּ מַלְאָך מְדַבֵּר עִמּוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: "כַּוָּנָתְךָ רְצוּיָה אֵצֶל אֱלֹהִים, אֲבָל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּךָ אֵינוֹ רָצוּי". וְהוּא הָיָה מִשְׁתַּדֵּל מְאֹד בָּעֲבוֹדָה בְּדַת הַכּוּזָרִים, עַד שֶׁהָיָה מְשָׁרֵת בַּעֲבוֹדַת הַהֵיכָל וְהַקָּרְבָּנוֹת בְּעַצְמוֹ בְּכַוָּנָה זַכָּה וּגְמוּרָה. וּכְכֹל שֶׁהָיָה מִשְׁתַּדֵּל בַּמַּעֲשִׂים הָהֵם, הָיָה בָּא אֵלָיו הַמַּלְאָך בַּלַּיְלָה וְאוֹמֵר לוֹ: "כַּוָּנָתְךָ רְצוּיָה וּמַעֲשֶׂיךָ אֵינָם רְצוּיִים". וְגָרַם לוֹ זֶה לַחֲקֹר אוֹדוֹת הַדָּתוֹת וְהָאֱמוּנוֹת, וְהִתְיַהֵד לְבַסּוֹף הוּא וּקְהַל הַכּוּזָרִים. וְהָיוּ מִטַּעֲנוֹת הֶחָבֵר כָּאֵלֶּה שֶׁהֵנִיחוּ אֵת דַּעְתִּי וְהִתְאִימוּ לֶאֱמוּנָתִי, וּלְפִיכָך רָאִיתִי לִקְבֹּעַ הַטְּעָנוֹת הָהֵן כְּמוֹ שֶׁהָיוּ, וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינוּ.
אָמְרוּ כִּי כַּאֲשֶׁר רָאָה מֶלֶך הַכּוּזָרִים בַּחֲלוֹמוֹ כִּי כַּוָּנָתוֹ רְצוּיָה אֵצֶל אֱלֹהִים וּמַעֲשֵׂהוּ אֵינֶנּוּ רָצוּי, וְצִוָּהוּ בַּחֲלוֹם לְבַקֵּשׁ הַמַּעֲשֶׂה הַנִּרְצֶה אֵצֶל אֱלֹהִים, שָׁאַל פִילוֹסוֹף עַל אֱמוּנָתוֹ.
___________________________
אנשי הדתות – הנוצרים והמוסלמים. הפורשים – הקראים. החבר – כינוי לתלמיד חכם. הנכנס לדת – שהתגייר. שנשנה – חזר מספר פעמים. והתייהד – והתגייר. ראיתי לקבוע – באמצעות כתיבת הספר. הנרצה – הרצוי.
ביאורים
המניעים המביאים בני אדם להתחיל במסע חיפוש רוחני מגוונים ושונים. ריה"ל בוחר בדמותו של מלך הממלכה הכוזרית כבסיס עליו יישען ספרו הגדול. מדוע בחר דווקא בדמות המלך?
לעתים, נדמה למסתכלים מבחוץ, שהאמונה הינה סוג של חולשה אנושית. חולשה זו נובעת מחוסר הקיים בתחום אחר – כלכלי, חברתי, נפשי וכדו'. במידה וחוסר זה היה מתמלא, לא היה מבקש האדם אחר האמונה. היו שהגדילו וטענו שהאמונה הינה סם מרדים שתפקידו להשכיח מבני האדם את מחסורם בתחומים אחרים.
אולי כדי להפריך טענה זו בוחר ריה"ל דווקא בדמות המלך כאבטיפוס למחפש האולטימטיבי . זה המלך הגדול אשר דבר לא חסר לו: לא בעושר, לא בכבוד ולא בכוח. והנה, דווקא מלך זה איננו מסתפק במצבו ויוצא לחפש אחר האמונה השלמה. האמונה איננה אפוא תחום זניח בחיי האדם, היא צורך פנימי שיתעורר גם לאחר שדבר אחר לא יחסר לנו.
למלך אף לא חסרה דת – הוא כהן גדול ומקריב קורבנות, אך זה לא מספק אותו. הוא מחפש אמונה המתבטאת במעשה . בכך פותח בפנינו ריה"ל את הציר שעליו סובב הספר – כוונה מול מעשה. 'כוונה' איננה רק ההתכוונות במעשה מסוים; ריכוז ותשומת לב. הכוונה שעליה מדובר כאן היא תנועה נפשית פנימית, השתוקקות אל הנשגב, העליון, המוחלט. זוהי התשוקה הקיימת באנושות כולה אל האמונה. החידוש שאליו מכוון אותנו המחבר הוא שנפשנו לא מסתפקת בתשוקה בלבד, היא רוצה שתשוקה זאת תתבטא בחיים שלנו. האמונה בצורתה הלא-מעובדת לא מספקת את המלך שמייצג את המחפש האולטימטיבי. הוא מחפש אמת שיורדת לפרטי החיים; אמת שמתבטאת ב'מעשה רצוי'.
הבסיס למסע האמוני הוא ההנחה שכולנו חווים את ההשתוקקות לבורא עולם ומבקשים לדעת מהו המעשה הרצוי שיבטא תשוקה זו בצורה נאמנה.
הרחבות
1. רקע היסטורי
ספר הכוזרי נכתב לפני כ-900 שנה על ידי רבי יהודה הלוי. הספר פותח בסיפורו של מלך כוזר ותהליך התגיירותו. האם סיפור זה הוא רק מתודה ספרותית של ר' יהודה הלוי או מעשה שהיה אכן כך היה? היום ברור ללא כל ספק שממלכת הכוזרים היוֹ הייתה. עַם הכוזרים היה מצאצאי הטורקים ודיבר בניב טורקי. שטח ממלכתו השתרע בין רוסיה לטורקיה. הממלכה התקיימה מאות שנים לפני כתיבת ספר הכוזרי, נחרבה במהלך השנים ויהודיה התבוללו או השתלבו בקהילות יהדות אירופה.
2. מלאך שמופיע בחלום
הָיָה בָּא אֵלָיו הַמַּלְאָך בַּלַּיְלָה וְאוֹמֵר לוֹ: כַּוָּנָתְךָ רְצוּיָה וּמַעֲשֶׂיךָ אֵינָם רְצוּיִים. הגמרא במסכת ברכות [דף נה] אומרת שישנם שני סוגי חלומות; חלום שמגיע על ידי שד – עליו נאמר "וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרוּ" [זכריה י, ב], וחלום שמגיע על ידי מלאך – עליו נאמר "בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ" [במדבר יב, ו]. הרב קוק הסביר שאדם שמחשבותיו הם מחשבות כלליות וטובת הציבור עומדת לנגד עיניו – חולם על ידי מלאך שהוא שליחו של הקב"ה כדי לתקן את עולמו. לכן מלך כוזר, שהוא איש טוב ומחפש אמת ומן הסתם מנהיג ממלכתו בחסד, חולם חלום שבו מלאך הוא זה שמעוררו מטעויותיו [עין אי"ה ברכות ב ט, סז].
3. תפקיד לומדי הכוזרי
וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינוּ. מה פירוש חתימתו זו של ריה"ל? בעל קול יהודה, ממפרשי הכוזרי החשובים, מסביר שספר זה הוא קטן המכיל את המרובה. אין אפשרות להרחיב ולהעמיק די הצורך בספר. תפקיד המשכילים הוא לקחת את תמצית הדברים, להרחיבם ולבארם, ולגלות עומקים נוספים בסוגיות המתלבנות בספר.
שאלות לדיון
מדוע הספר חובר על רקע סיפור היסטורי? איזו משמעות יש בצורת הכתיבה בסגנון של דו שיח בין שני אנשים?
לְמה אנו קוראים 'חלום'? האם לחלומות שאנו חולמים בשינה או לשאיפות שלנו שאותם אנו רוצים להגשים? האם יש קשר ביניהם?
לעילוי נשמת משה אריה בן שמואל ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
