ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
"כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ כֵלִים לִשְׁמֹר וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם: אִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ" (שמות כ"ב ו-ז).
בפשט התורה קובעת כאן את דינו של שומר שהסכים לשמור על חפץ של חברו, בהתנדבות וללא קבלת תמורה. שומר חינם זה פטור על כל נזק שאירע לחפץ לא רק אם קרה באונס אלא אפילו אם נגנב או אבד. רק במקרה של פשיעה בשמירה או שהשומר השתמש בחפץ לצרכיו הפרטיים הרי הוא חייב. לכן בכל טענת אונס או גניבה ואבידה צריך השומר להשבע שלא "שלח ידו" בחפץ ולא השתמש בו ללא רשות.
בא האדמו"ר מגור בעל ה"שפת אמת" ודורש את הפסוקים לכיוון מוסרי. "כי יתן איש" הכוונה לקב"ה שנותן לכל אדם "כֶּסֶף או כֵלִים " לשמור. "כֶּסֶף " רומז לרצון ולחשק, שהרי באמצעותו מממש האדם את חפצו ומוציא לפועל את רצונו וחשקו. "כֵלִים " רומז לגוף האדם שהוא בבחינת כלי. האדם מקבל את גופו ורגשותיו כפקדון מיד הבורא ועליו לשמור על גופו ועל רצונותיו כדי שיוכלו לשמש לתפקידם העיקרי והוא "עבודת השם". " הַגַּנָּב " החומד את "הכֶּסֶף או הכֵלִים " הוא יצר הרע המנסה לפתות את האדם להשתמש בגופו או ברצונו לשימושים אסורים. "אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם" אם האדם מצליח במשימתו ושומר על גופו ונפשו הוא מקבל שכר כפול " יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם". העצה הטובה ביותר שאפשר לתת לאדם היא בלשון ה"שפת אמת" "והעצה היעוצה לאדם הוא הרחקת התענוגים כי אם שולח יד נתחייב (אפילו) באונסין" (שמות, משפטים תרל"ה ד"ה בודאי). כלומר שיעבוד גופו ורצונו של האדם לעבודת השם מבטיחה שגם אם "הַגַּנָּב" יצליח במשימתו ח"ו השומר יהיה פטור. ממשיך בעל ה"שפת אמת" ומסביר מצינו במשנה את הדין הבא "המפקיד אצל חבירו בהמה או כלים, ונגנבו או שאבדו, שילם ולא רצה לישבע, שהרי אמרו: שומר חנם נשבע ויוצא, נמצא הגנב - משלם תשלומי כפל... למי משלם - למי שהפקדון אצלו" (בבא מציעא דף לג ע"ב). מסבירה הגמרא " אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: לא שילם שילם ממש, אלא כיון שאמר הריני משלם, אף על פי שלא שילם" (שם, דף לד ע"א). פירוש הדבר הוא שאם השומר מוותר מראש על זכותו להפטר במקרה של גניבה באמצעות שבועה, הרי שאז אם החפץ יגנב והגנב יתפס השומר הוא זה שיזכה בכפל. אם כך אומר ה"שפת אמת" שאף אם יחטא האדם והגנב ח"ו "יצליח" במשימתו אם האדם יחזור בתשובה, יזכה בזכות תשובתו למעלה רוחנית עוד יותר גבוהה והכפל יהי שייך לו "והוא עניין מעלת בעל תשובה שזדונות נעשין לו כזכויות" (שם).
אם כך לימדנו בעל ה"שפת אמת" כיצד גם מדיני שומרים ניתן ללמוד פרק ב"עבודת השם" ובמאבק עם "הגנב" הוא יצר הרע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












