ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
המגיד משנה (שבת י, יח) מבאר לפי תוס' שהסיבה שאסור לנער את הבגד מהטל רק אם הוא מקפיד על נקיונו היא בגלל שרק אז זה פסיק רישא דניחא ליה, משא"כ באופן שלא מקפיד על נקיון הבגד, מותר לנערו מהרטיבות, וגם אם הוא מתנקה בכך, הוא לא מכוון לנקיון הזה.
רמ"א (שב, א) מביא את דברי רש"י וכותב שיש לחשוש לשיטתו, ולא לנער אבק מבגד שמקפידים על הלכלוך. אמנם הוא מביא את דברי האור זרוע (ב, פא) שאם היו נוצות על בגד, מותר להסיר אותם בשבת לכו"ע. וערוה"ש (ט) ביאר שלשיטת רש"י יש איסור לנער גם נוצות שנדבקו לבגד, אבל או"ז ורמ"א מתירים רק בגלל שאין דרך להקפיד על הנוצות שנדבקות לבגד, אבל אם אכן האדם מקפיד שלא יהיו על הבגד, אסור להסיר אותם מהבגד (ויש להעיר על דבריו שאו"ז הביא ראייה מקוצים, שכתוב בירושלמי שמותר להסירם מהבגד, וקוצים וודאי שמקפידים שלא יהיו על הבגד). אמנם משנ"ב (ז) כותב שגם אם מקפיד על נקיון הבגד, מותר להסיר את הנוצות מכיון שהנוצות לא תחובות בבגד, אלא נמצאות מעליו. וכן ביאר לבוש (ס"א) שאין בזה ליבון כלל מכיון שהנוצות לא נכנסות לתוך הבגד, כמו חול או אבק.
המגן אברהם (ה) מביא הלכות גדולות (ז, שבת כג) שכותב ש"ישב לו זרע פשתן על כסותו או תבשיל, מותר לקלפו". ומשנ"ב (יא) מבאר שכוונתו רק כאשר הוא לא מקפיד על הלכלוך הזה, אבל אם הוא מקפיד יש איסור לקלפו מבגדו. ובביאור הלכה (ד"ה "עליה") הוא מוסיף שכיון שכשמקלף הוא מוריד את כל הלכלוך, והבגד נהיה נקי, לכן אם מקפיד עליו נחשב למלבן. אמנם ערוה"ש (ט) חולק כי לא שייך על זה שם ליבון כלל, ולכן גם אם הוא מקפיד אין שום איסור לקלף מהבגד.
נראה שנחלקו ערוה"ש ומשנ"ב בהבנת איסור ליבון לפי שיטת רש"י. לשיטת ערוה"ש איסור ליבון קיים כשמנקים דבר שנכנס לתוך חוטי הבגד ממש, כמו האבק שנכנס לתוך הבגד, ו'מתיישב' בתוך הסיבים שלו, זה נחשב לליבון. ולכן להוריד נוצה מבגד כלול באיסור ליבון לרש"י, כי היא נצמדת לבגד, ואילו חיטה או פשתן שנדבקו לא שייכים לליבון, כי זה לכלוך חיצוני לבגד שנדבק אליו, ולא נכנס לתוך סיבי הבגד.
אמנם שיטת המשנ"ב היא שלרש"י ליבון הוא ניקוי הבגד, והחזרתו למראה הנקי שלו, ולכן נוצה שאינה פוגמת במראה הבגד עצמו ובחזותו (אם נראה נוצות על בגד, לא נאמר שהבגד מלוכלך בנוצות, אלא שיש נוצות על הבגד שצריך להסירם), אין מקום כלל לאסור את הוצאתה מדין ליבון, ולעומת זאת חיטה שנדבקה בבגד פוגמת במראה הבגד, והופכת אותו לבגד מלוכלך, ולכן בהסרתה יש משום ליבון.
רעק"א מקשה מרש"י בדף קמא ע"א שם אומרת הגמרא שאם יש טיט על הבגד, מותר לשפשף את הבגד מבפנים, ולא מבחוץ. ורש"י שם מבאר (ד"ה מבפנים) ש'מלבן ממש לא הוי, דאין נותן שם מים'. ומשמע שגם לרש"י ליבון הוא רק כשמנקה במים, ולפי"ז כאן כשמנקה את הבגד מאבק או עפר לא אמור להיות ליבון? ויש לתרץ שכוונת רש"י שם שהבגד לא יתנקה בלא מים כלל, ולכן לא שייך לומר שיהיה מלבן, כי גם לשיטת רש"י (בין להסבר ערוה"ש ובין להסבר המשנ"ב) צריך שהבגד יתנקה כתוצאה מהשפשוף, אחרת וודאי זה לא נחשב מלבן. אמנם כאן שאם ינער את הבגד אמנם הוא יתנקה, סובר רש"י שלמרות שהלכלוך לא דבוק בבגד יעבור על איסור מלבן.
הרמב"ם (שבת י, יח) מבאר שהוא מנער את הטלית כדי ל'נאותה ולהסיר הציהוב הלבן הנתלה בה כדרך שהאומנין עושין' ומבאר הכס"מ שהרמב"ם למד שהבעייה בניעור הטלית הוא שהוא מכין אותה לשימוש (כמו קורע בית הצוואר) ואסור מדין מכה בפטיש ולא מדין מלבן, ולכן רק אם היא חדשה עובר בזה, ולא אם השתמש כבר בבגד. כך גם נראה מהקשר דברי הרמב"ם שנאמרו בהלכה שכולה דיני מכה בפטיש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
