ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- יסודות בדיני ממונות
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
בשו"ת באר שבע (נד, תשובה לבעל ה'גידולי תרומה') דן אודות אדם שמסרב לבא לבית דין, משום שהוא טוען שהתובע צריך להודיע לו מראש על מה הוא רוצה לתבוע אותו, ואם לא יודיע לו, הוא לא מסכים להגיע. להלכה הוא מוכיח מסוגיית הגמרא הנ"ל שאדם אינו זכאי לדרוש זאת, שכן הגמרא אומרת שאדם עשוי לגלות טענותיו רק בבית הדין ולא קודם לכן, על מנת למנוע מהצד השני לשקר כשיוכל להתכונן להשיב על טענותיו. הש"ך (חו"מ יא, א) הביא את דבריו וחלק עליהם , כי בגמרא הכוונה היא רק שאדם לא צריך לפרט בדיוק את כל טענותיו. אבל לומר על מה תובעו, הוא חייב לומר, כי אולי הנתבע מראש יודה לו והתביעה מיותרת.
השבות יעקב (א, קמג) כתב שדברי הש"ך אינם נראים, ואם יש לו השגות על התביעה יוכל לאומרם בפני בית דין, ולא אמור להיות לו הפסד מכך. ובשו"ת באר עשק (סימן סז - ר' שבתי באר) כתב גם הוא שאין צורך לומר מראש על מה התביעה, והביא ראיות נוספות: א. הגמרא בסנהדרין (ז ע"ב) כתבה שאין לומר דבריו לבית הדין לפני שיגיע חבירו על מנת שלא יווצר רושם מוטעה אצל הדיין, ומסתבר שזה כולל גם את נושא הדיון. ב. הגמרא במועד קטן (טז ע"א) מפרטת את סדר ההזמנה לדין, ולא אמרה שכותבים את נושא הדיון. ג. רמ"א פסק בסימן כד (חו"מ) שאם יש לתובע הרבה תביעות הוא יכול שלא לתבוע אותם כעת, ולשמור אותם לאחר כך. משמע שבידו הדבר, והוא יכול לתבוע או שלא לתבוע, ואין הוא צריך להודיע מראש אילו נושאים הוא רוצה לתבוע. למרות זאת הוא מסייג שאם בית הדין רואים שיש מרמה, או שלנתבע יש הפסד כספי מהתביעה עצמה, הם יכולים להכריח את התובע לומר מה נושא התביעה.
אמנם בשו"ת זכרון יוסף כתב (ב) שאין ראיות מכל דברי ה'באר עשק' ודברי השבות יעקב, כי אמנם בהזמנה לדיון לא חייבים לכתוב את נושא הדיון, אבל ברור שאם הנתבע דורש לדעת את נושא הדיון הוא זכאי לדעת, ובית הדין מחוייבים להודיע לו מהו הנושא. הטעם לכך הוא, שהרי הנתבע מוציא הוצאות על הדרך, ועל ביטול הזמן, ויתכן שההוצאות שלו יהיו גם גדולות יותר מכל סכום התביעה, ואם כן אולי הוא יעדיף לשלם אותה.
וכך החכם צבי (קסט) כתב שבוודאי חייבים להודיע מהו נושא הדיון, כיון שנאמר בגמרא 'אטרוחי בי דינא בכדי לא מטרחינן' (בבא קמא פט:). כלומר, יתכן שנושא התביעה יכול להיפתר בין הצדדים, ואין צורך בבית הדין כדי להכריע בו, ולכן אין להטריח את הדיינים ואת הנתבע לחינם. כמו כן הוא כותב שוודאי הלכה כש"ך נגד דברי באר שבע.
סיכום : היו שהסיקו מהגמרא שאין צורך לומר מראש את נושא התביעה. אמנם אחרונים רבים כתבו שאין ראייה מגמרא זו, וכך יש לפסוק להלכה שאדם צריך להודיע מראש מהו נושא התביעה, וכך הנוהל המקובל בבתי הדין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
