ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
האם באיסורים דרבנן מותר להתרפא? הבית יוסף (יורה דעה קכג) הביא תשובת רשב"א (חדשות סי' ס) שכתב שאין היתר לחולה שאין בו סכנה לעבור על איסורים דרבנן, חוץ מאיסור בישולי גוים שהוא איסור קל, אבל שאר האיסורים אין היתר מיוחד לחולה שאין בו סכנה. וכך פסק בשו"ע (קכג, ב) שאסור לעשות מרחץ מסתם יינם.
לעומתו הרמ"א (יור"ד סי' קנה, סעיף ג) פסק שיש אומרים שמותר לתת לחולים איסורי הנאה דרבנן, גם אם אין בחולי סכנה. וזאת על פי דברי הריב"ש (רנה) שכתב שמותר להתרפאות בהנאה מאיסורי הנאה דרבנן אך לא מאיסורי אכילה דרבנן, כלומר, אסור לאכול דברים שאסורים באכילה מדרבנן, גם לצורך רפואה. אלא שברמ"א בתשובות (שו"ת סי' קכד) כתב שבימינו איסור סתם יינם פחות חמור, משום שאין עבודה זרה כל כך ולכן מותר לשתות סתם יינם על מנת להתרפא אפילו אם הוא חולה שאין בו סכנה. וחולה נקרא אך ורק מישהו שמוטל על מיטתו, ולא כשהולך ברחוב גם אם צריך להיסמך על מקל או על משהו אחר. הפמ"ג (שכח, ו) כתב שיש לפסוק כדברי הרמ"א בהגהות על השו"ע ולא כדבריו בתשובה.
הרב שלמה קלוגר (האלף לך שלמה יו"ד רב) כתב שיש להתיר חצי שיעור של איסור תורה גם לחולה שאין בו סכנה, משום שלמרות שהאיסור של חצי שיעור הוא מהתורה, האיסור יותר קל מאיסור דרבנן, לדבריו יהיה מותר לקחת תרופה האסורה מהתורה, אם במינון שהאדם לוקח אין שיעור. בשו"ת מאמר מרדכי לרב מרדכי אליהו (ג, יורה דעה ג) למד מדברי השו"ע שיש להחמיר ולא להשתמש בכל מיני צמחי ריפוי שיש בהם סתם יינם. ויתכן שגם לדעתו יהיה אסור רק במקרה ששותה שיעור שיש בו איסור מהתורה. בכל מקרה כתב הדרכי תשובה (שם ס"ק כ) שוודאי שיש להעדיף לרפא אדם בדברים שאינם אסורים מדרבנן, ורק במקרה שאין אפשרות אחרת מותר להתרפא בדבר אסור.
בדומה לזה בהלכות שבת פסק השו"ע (או"ח שכח, יז) שי"א שמותר לחלל שבת לצורך חולה שאין בו סכנה באיסורים דרבנן. אמנם הפמ"ג (או"ח רעח, א) סייג את זה וכתב שבאיסורים הכרוכים במלאכה שאינה צריכה לגופה יש לאסור משום שהם איסורים חמורים ש"קרובים לאיסור תורה", ולכן אין לכבות אש לצורך חולה שאין בו סכנה, למרות שכיבוי האש הוא ברוב המקרים רק איסור דרבנן. גם האבני נזר (יו"ד קכז) כתב שיתכן שיש לסייג את ההיתר רק למקומות שגזירת חכמים אינה משום חשש איסור תורה, אבל במקומות שבהם גזירת חכמים היא חשש לאיסור תורה יש לאסור, משום שזו שבות חמורה יותר.
רבי עקיבא אייגר (בסוגייתנו ע"ב ד"ה כשעת הסכנה) כתב שיש להביא ראייה מדברי הירושלמי שהובאו ברא"ש בכתובות (ה, יח) שתינוק שיונק והפסיק אסור לו לחזור ולינוק, אלא אם כן הוא חולה מסוכן, ומשמע שלמרות שמדובר באיסור דרבנן, אסרו בחולה שאין בו סכנה והתירו רק בחולה שיש בו סכנה. ומכל מקום ניתן ללמוד אך ורק לגבי איסורי אכילה, ולא לגבי מקרים שאין בהם איסורי אכילה. כך גם פסק בש"ך (יור"ד פא, כא) שלילד חולה שאין בו סכנה שהפסיק לינוק, אסור לחזור ולינוק. ולעומתם הכנסת הגדולה (הגב"י יורה דעה סימן פא, ס"ק נה) כתב שדעתו להתיר לילד שהפסיק לינוק, לחזור ולינוק אם הוא חולה שאין בו סכנה, משום שמותר להאכיל לחולה קטן איסור דרבנן, והביא ראיה מדברי הריב"ש (שצד) שכתב להסכים עם רב שהתיר גבינת גוים בשנות בצורת לילדים, כיון שחסר להם אוכל.
רבי עקיבא אייגר בתשובות (מהדו"ק סי' ה) הסתפק לפי דברי הרמ"א המתיר גם איסורי דרבנן לחולה אם אין בהם איסורי אכילה, במקרה שיש בשבת חולה שאין בו סכנה שצריך לאכול פירות, אך הפירות היחידים המצויים הן פירות שנשרו מהעץ, האם נתיר לו לאכול, משום שיתכן שהחומרא היא רק באיסורי אכילה שאסורים בעצמותם מדרבנן, למשל, בהמה האסורה באכילה מדרבנן, אבל דבר האסור רק מדיני שבת, ואינו איסור בעצמותו (אין איסור על החפצא) יהיה מותר לחולה שאין בו סכנה. ולגבי יום כיפור כתב הפמ"ג (תריח, ג) שאין להאכיל לחולה שאין בו סכנה אוכלים שיש איסור מדרבנן לאכול אותם, כמו שלא כדרך אכילתם.
דינים מעשיים שנפסקו בעקבות פסיקת השו"ע והרמ"א: הציץ אליעזר (יג, מו) התיר לתת זריקה בשבת גם לחולה שאין בו סכנה, ובנוסף התיר (טז, לג) לכהן חולה שאין בו סכנה לשכב בבית החולים, למרות שבוודאי יטמא, משום שהטומאה היא רק דרבנן לאחר שנטמא פעם אחת, ולכן הותר האיסור לצורך חולה שאין בו סכנה. וכמו כן התיר לכהן גם לעבוד בבית החולים (שם יז, ח). הרב עובדיה יוסף (יביע אומר ה, או"ח לב) התיר לאשה להוציא חלב אם עם עוד אשה (שיהיה "שנים שעשאוה") לצורך אדם שיש לו כאב אוזניים, וזה עוזר לו. וכמו כן התיר גבינת גוים לקטנים בשנות בצורת (שם יו"ד, יא). בשו"ת דברי יציב (או"ח קצה) התיר לחולה לאכול קטניות בפסח (אך צידד שאולי זה משום שלא גזרו כלל לאסור קטניות על חולה).
סיכום: בגמרא נאמר שאפילו לחולה שיש בו סכנה, חל איסור להתרפא בדברים האסורים באחת משלוש העבירות החמורות, אבל בשאר האיסורים מותר לו להתרפא, לגבי איסור דרבנן, שו"ע פסק להחמיר ולא להתרפא בהם, אולם רמ"א מקל בזה, ובתשובות הוא מקל אף באיסורי אכילה. לגבי שבת פסק שו"ע בשם י"א שמחללים שבת לחולה שאין בו סכנה באיסור דרבנן, לדין זה יש השלכות רבות לגבי איסורי דרבנן הנעשים לצורך חולה שאין בו סכנה, לגבי תרופות או עבודת כהן בבית חולים, וטיפולים בחולים שאינם מסוכנים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים ייעודו של מעשר כספים
מעשר כספים הוא התחליף לתרומות ומעשרות ומתנות כהונה ומתנות עניים שניתנו מיבול השדה ומהמקנה | מידה טובה לתת חומש | מגמתה העיקרית של מצוות מעשר כספים להחזיק את מלמדי התורה בישראל | עוד מגמה למעשר כספים: להחזיק עניים | כאשר יש צורך לתרום גם לעניים דחוקים וגם ללומדי תורה, יש להקדים את העניים | הרמב"ם יצא בחריפות רבה נגד לומדי תורה שמתפרנסים מהציבור | יש להקפיד לתרום למוסדות שמלמדים בהם תורת אמת

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת כי תבוא
אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי - מדוע אינו אומר את שמו אלא רק את מקומו. מה הטעם שהקדים הכתוב להזכיר את הַמָּקוֹם הַזֶּה זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, ורק אח"כ הזכיר אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת – היא ארץ ישראל. מה הטעם שבברכות נאמר וְהִשִּׂיגֻךָ בכתיב חסר ו', ואילו בקללות נאמר וְהִשִּׂיגוּךָ בכתיב מלא. בשלמא אָרוּר אַתָּה בְּצֵאתֶךָ בצאתו מן העולם ניחא שהרי הוא רשע. אלא אָרוּר אַתָּה בְּבֹאֶךָ בביאתו לעולם אמאי הרי עדיין לא חטא, שהרי תינוק הוא. שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ - למה כֻּלָּם יבואו דווקא מִשְּׁבָא.

אורות התשובה - התעוררות תדייק את הכוחות שלך!
אורות התשובה ט', ז'
מה אם התשובה לא נועדה להחליש אותך-אלא להחזיר לך את הכוחות? הרב קוק מלמד אותנו נקודה עמוקה: לפעמים אדם מצמצם את עצמו ואת הכוחות הגדולים שקיימים בו. אבל התשובה אינה ויתור על העוצמה שלנו-אלא היכולת לכוון אותה מחדש אל הקדוש ברוך הוא. לקראת ראש השנה, זה הזמן לעצור ולשאול: עם אילו כוחות אני מגיע? ולאן אני בוחר להפנות אותם? 🎬 צפו במסר המיוחד וקחו איתכם נקודה למחשבה לקראת ראש השנה.

אורות התשובה - התעוררות מה ה' מצפה ממך?
אורות התשובה - י"ד, ד
לפעמים אנחנו בטוחים שאנחנו צריכים להשתנות לגמרי כדי להתחיל מחדש. אבל אולי דווקא הצעד הראשון הוא לעצור לרגע ולהבין מה באמת קורה בתוכנו. בסרטון הרב בועז חדד נוגע בנקודה עמוקה שמזמינה אותנו להסתכל אחרת על הדרך שלנו, על המקומות שבהם אנחנו נמצאים ועל האפשרות לבחור מחדש. מה הקב"ה באמת דורש מאיתנו? מושלמות או השתלמות? מסר קצר, אבל כזה שיכול לגרום לכם להסתכל על עצמכם קצת אחרת. ❤️

אורות התשובה - התעוררות מה אם תשובה היא לא מה שחשבת?
אורות התשובה - א' , א'
תשובה היא לא רק על עבירות. היא הרבה יותר עמוקה מזה. מה אנחנו באמת עושים כשאנחנו חוזרים בתשובה? הרב קוק מלמד ב״אורות התשובה״ שהתשובה שייכת לכולנו-להורים, לילדים, ולכל אדם שרוצה לחזור למקום האמיתי והעמוק שבתוכו. לפעמים אנחנו חושבים שתשובה היא רק לתקן את מה שלא היה בסדר. אבל אולי תשובה היא גם הדרך שלנו לחזור לעצמנו, לנשמה שלנו ולכוחות שהקב״ה נתן לנו. ❤️

אורות התשובה - התעוררות מרגיש רחוק? סימן שאתה מחובר
אורות התשובה - ט"ז, ז'
מרגיש רחוק? סימן שאתה מחובר🤍 לפעמים אנחנו מרגישים רחוקים, כואבים ומתוסכלים-וחושבים שאולי התרחקנו יותר מדי. הרב יובל מיטלמן מחדש לנו מתוך הספר אורות התשובה שדווקא הכאב הזה יכול לגלות משהו עמוק: אם כואב לך, כנראה שעדיין אכפת לך. כמו איבר שמחובר לגוף- כשהוא מחובר, מרגישים. והתחושה שאנחנו רוצים להתקרב, להשתנות ולחזור-היא בעצמה סימן שיש בתוכנו חיבור. אז אם בתקופה הזו אתה מרגיש רחוק-אל תתייאש. יכול להיות שהתחושה הזאת היא בדיוק ההוכחה שאתה עדיין מחובר.

אורות התשובה - התעוררות מיואש? אתה בדרך הנכונה!
מה קורה לנו כשאנחנו מתייאשים מעצמנו? האם הייאוש אומר שנכשלנו-או שאולי דווקא הוא מגלה לנו כמה אנחנו באמת רוצים להיות טובים יותר? בסרטון הרב טל שאוליאן מדבר על מקומו של הייאוש בתהליך התשובה, ועל נקודה עמוקה שמאיר הרב קוק ב״אורות התשובה״: גם כשהאדם מרגיש רחוק, שבור או מלא חרטה- הטוב שבו לא נעלם.✨ אולי לכן הייאוש הוא לא הסוף- אולי הוא דווקא הזמנה לעצור, להסתכל פנימה ולגלות מחדש את הטוב שתמיד היה שם. אל תוותר על עצמך בגלל הנפילות שלך. הטוב שבך עדיין שם. ❤️

אורות התשובה - התעוררות מה עוצר אותך מלעשות תשובה?
מה באמת מונע מאיתנו לעשות תשובה ולהשתנות? אנחנו יכולים לרצות להתקדם, להשתפר ולהתחיל מחדש- אבל פעמים רבות דווקא היצר גורם לנו להיחלש, לדחות ולהישאר במקום. הרב יהודה חמו מדבר על המאבק הפנימי הזה ועל הכוח שיש להתעוררות אמיתית בחיים שלנו. אם גם אתם מרגישים שהגיע הזמן להתעורר ולעשות שינוי-הסרטון הזה בשבילכם!

מאמר שלישי עבודת החסיד וההשגחה האלוקית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגת החסיד, השואף לחיות בתודעה מתמדת של נוכחות אלוקית, אמונה והשגחה פרטית בכל פרט בגוף ובבריאה. מתוך כך מודגש כי המוסר והטוב האמיתיים נגזרים אך ורק מהציווי האלוקי ומהתורה, ולא משיקולים אנושיים סובייקטיביים.

יומא אכילה שאינה ראויה ביום הכיפורים
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.

אורות התשובה - הרב הראל כהן כוחה היצרני של הרהור תשובה
אורות התשובה פרק ו,ז-ז,א
ההירהור הוא יוצר מציאות והוא גרעין התשובה שממנה מתחיל הכל, ומצד שני צריך להוציא אותה מן הכח אל הפועל כדי להשלימה

שיעורים בספר יהושע ספר יהושע כהמשך התורה
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במדרגות הנבואה השונות על פי הגר"א, מנבואת משה רבנו ועד לנביאים הראשונים והאחרונים. דרך פתיחת ספר יהושע, מודגש מקומו הייחודי של הספר כהמשך ישיר לתורה וכשלב המעשי של כניסת עם ישראל לארצו.

אורות המלחמה בניין האומה וייעודה בתיקון העולם
פסקה ט'
השיעור עוסק במשנת הראי״ה קוק על הקשר העמוק שבין זעזועי העולם והמלחמות לבין חובת ההתעוררות, ההתחזקות והבניין הרוחני של כנסת ישראל. מתוך ראיית האומה כגוף אחד השואב את כוחו מאמונתו, מודגש תפקידו הבלעדי של עם ישראל לגלות את שם השם במציאות ולהביא לתיקונו השלם של העולם כולו.

מידות הראי"ה עבודת האמונה: פנימיות מול מעשה
אמונה י"ח - כ"א
השיעור עוסק במתח שבין הממד הפנימי והשכלי של האמונה לבין ביטוייה המעשיים והחיצוניים, שלעיתים נראים מצומצמים או נלעגים. הרב מסביר כי חיים חסרי אידיאל אלוקי מרוקנים את האדם מתוכן פנימי, ומדגיש את החשיבות שבחיבור עמוק, אותנטי ומבורר לעבודת השם.

כי תצא עבודת השלמות: הלכה, מידות והזולת
שיחת מוצ"ש פרשת כי תצא
השיעור עוסק בפרשת כי תצא ומדגיש את תפקידה של התורה בהגנה, תיקון המידות ומניעת קלקול מוסרי ורוחני עוד מראשיתו. דרך שלל נושאי הפרשה מודגש כי עבודת ה' אמיתית דורשת צמיחה הדרגתית וזהירות יתרה בין אדם לחברו, מתוך הבנה שהידור מצווה אינו יכול לבוא על חשבון הזולת.












