ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הגמרא (בבא בתרא קז ע"א) עוסקת בשאלה זו, במקרה שישנם שלושה שמאים שהלכו לשום שדה, אך בסופו של דבר לכל אחד מהם היתה דעה אחרת לגבי הסכום ששוה הקרקע. הסכומים שנאמרו על ידם הם: 80,100,120. הגמרא מביאה מחלוקת בשאלה זו, כיצד ניתן להכריע בין שלוש דעות שונות:
לדעת תנא קמא, הערך שייקבע כהכרעה בין השמאים הוא 100, לדעת רבי אליעזר בן יעקב הערך שייקבע הוא 90, ואילו לדעת אחרים הערך שייקבע הוא 93.33.
את שתי הדעות האחרונות הגמרא מפרשת, כהכרעה בין שני הערכים הנמוכים. דעות אלו מתבססות על הכלל ש"תפסת מרובה לא תפסת", ולכן אין לפסוק על פי הערך הגבוה מבין השלושה. לפיכך אנו מנסים להגיע לפשרה מסוימת בין שני הערכים הנמוכים, על מנת לגבש דעת רוב מוסכמת. לדעת רבי אליעזר בן יעקב, מבצעים ממוצע בין שני הערכים הנמוכים. אבל לדעת אחרים, יש לקחת בחשבון שהשמאי האמצעי סבר לומר ערך גבוה יותר מ-100, ובחר לומר 100 משום שדעתו הוסטה מהשמאי שאמר 80, וחשש לומר ערך גבוה ממנו בהרבה. לכן מוסיפים סכום נוסף לממוצע שמבטא את הסטייה מהדעה המקורית של השמאי האמצעי.
את דעת ת"ק מפרשת הגמרא, שהולכים לפי "מילתא מציעתא", וניתן להסביר זאת בשני אופנים: או שהכוונה לממוצע בין שלושת הדעות; או שהכוונה לדעה האמצעית, כלומר, החציון.
להלכה נפסק כת"ק. לדעת רשב"ם (ד"ה מילתא מציעתא) הפירוש בדעתו הוא, שהולכים לפי הדעה האמצעית - החציון, גם אם היא לא ממוצע אמיתי בין הדעות הקיצונית. לכן, אם יהיו הדעות: 80,112,120, יפסקו 112. הטעם הוא, שניתן לומר שיש שני שמאים הסבורים שהחפץ אינו שוה פחות מ - 112, ומצד שני ישנם שני שמאים הסבורים שהחפץ אינו שווה יותר מ- 112, כך שההכרעה על פי רוב דעות (סמ"ע קג, ה).
לרמב"ם (מלוה כב, יד) שיטה אחרת, והוא סובר שהולכים לפי הממוצע. לכן, אם היו שלוש דעות: 90,100,130, נתעלם מהדעה האמצעית, ונעשה ממוצע בין שתי הדעות הקיצוניות, כך שלהלכה יצא שהערך הקובע הוא 110. כך גם פסק השולחן ערוך (חושן משפט קג, ב).
אמנם, דעת הרמב"ם לא פשוטה. היינו מצפים ששיטת החישוב תהיה כשאר הדעות בגמ', שהיא נסיון לגבש רוב בין שניים, ולא שיטה של ממוצע בין שתי דעות קיצונית, שאינה מייצרת רוב אלא מתחשבת בכל שלושת הדעות שנאמרו. לשיטת הרמב"ם, לא ברור מה תהיה השיטה הסטטיסטית לחישוב כאשר ישנם חמישה שמאים: האם יתעלמו מהדעה האמצעית ויעשו ממוצע בין ארבעת הדעות הקיצוניות, או שיתעלמו משלושת הדעות האמצעיות ויעשו ממוצע בין שתי הדעות הקיצוניות. לדעת רשב"ם במקרה כזה הדין פשוט, שילכו לפי הדעה האמצעית (שער משפט, קג, ג).
אמנם, ניתן היה להסביר את דעת הרמב"ם, בכך שדווקא שיטת החישוב של רשב"ם אינה נותנת שום משמעות לדעות הקיצוניות, משום שהן רק קובעות מי הדעה האמצעית, אך בפועל לא משתתפות כלל בקביעת המספר הסופי ואין להם שום השפעה עליו. ואילו לדעת הרמב"ם, כיון שמתעלמים מהדעה האמצעית והולכים לפי ממוצע בין הדעות הקיצוניות, הרי שלשני דיינים היתה השפעה על המספר הסופי.
הסמ"ע העיר על דברי השולחן ערוך שפסק כרמב"ם, שלדעתו יש לפסוק כרשב"ם, משני טעמים: א. רוב הפוסקים פסקו דוקא כדברי רשב"ם ולא כרמב"ם.ב. טעם הרמב"ם אינו ברור, לעומת הרשב"ם שדבריו מובנים בטעמם שהוא רוצה לגבש רוב של שני דיינים מתוך השלושה.
התומים (קג, א) הבין בדעת הרמב"ם, שהשמאים לא נחשבים לבית דין, אף שבאים בתור שליחי בית דין, אלא רק כשמאים בעלמא. ולכן לדעתו צריך להכריע ביניהם אופן סטטיסטי, ולא על פי רוב. הוא מקשה עליו מגמרא בכתובות (ק ע"א), ממנה משמע שיש יתרון לשמאים שבאים מכח בית הדין על פני יחיד. ואילו לדעת הרמב"ם כפי הבנתו, אין כלל יתרון לשלושה, כי הם רק נותנים סטטיסטיקה טובה יותר, אך אין כאן הכרעה דינית של השלושה על פי רוב דעות.
המהר"י בן לב (ב, כט) סובר גם הוא כדברי התומים, ולכן כתב שבמקרה של שלושה דיינים שחולקים ביניהם וכל אחד אומר מספר אחר, הרמב"ם יודה ששם ההכרעה תהיה לפי רוב הדיינים. כלומר שילכו לפי הדעה האמצעית כרשב"ם, ולא לפי השיטה הסטטיסטית של הרמב"ם לגבי שמאים .
לסיום, במקרה של חילוקי דעות בין השופטים: לפי המשפט הישראלי כיום (חוק בתי המשפט סעיף 80), בשאלה אזרחית מכריעה דעתו של אב בית הדין. אך בשאלה פלילית, מהי רמת העונש שיש להטיל על הנאשם, הולכים לפי הדעה האמצעית; ורק אם אין אפשרות לדרג את העונשים, ישנו משקל יתר לדעת אב בית הדין. לעומתו, לפי המשפט העברי, אין כל משמעות לדעת אב בית הדין יותר מדעת הדיינים האחרים, ולכן אין להכריע על פיה כדעה מועדפת, אלא לפי הדעה האמצעית כאמור.
סיכום : בגמרא הובאו שלוש שיטות חישוב, במקרה שבו יש שלוש דעות מספריות בין השמאים. ההלכה היא כתנא קמא, שהולכים לפי הדעה האמצעית: לפי הרשב"ם מכריעים כמו הדעה האמצעית, ולפי הרמב"ם עושים ממוצע בין שתי דעות הקיצון. לדעת המהר"י בן לב, כשיהיו שלוש דעות בין הדיינים עצמם, לכולי עלמא הולכים לפי הדעה האמצעית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
