ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בתענית ציבור, כאשר קוראים פסוקים אלה, נהוג בקהילות ישראל כי הציבור אומר בקול רם: "ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ואמת: נוצר חסד לאלפים נושא עוון ופשע וחטאה ונקה" ועוצר לפני "לא ינקה". מנהג זה מכריז כי מידות הרחמים מסתיימות במילה "ונקה". ננסה לבדוק מה דעת חז"ל והראשונים בשאלה זו.
מהסוגיה במסכת שבועות אכן משמע כך: "דתניא, רבי אלעזר אומר: אי אפשר לומר ונקה - שכבר נאמר לא ינקה, אי אפשר לומר לא ינקה - שכבר נאמר ונקה! הא כיצד? מנקה הוא לשבים, ואינו מנקה לשאינן שבים" (דף לט ע"א). החידוש לפי סוגיה זו הוא כי מי שחוטא בשבועת שווא ונושא את שם השם לשווא, גם אם יחזור בתשובה "לא ינקה" (שמות כ, ו).
גם ממדרש ההלכה משמע כך, אלא שהוא מסביר כי "לא ינקה" הוא על עבירות שבין אדם לחברו: "רבי עקיבא אומר: כתוב אחד אומר 'ונקה' וכתוב אחד אומר 'לא ינקה', וכי היאך אפשר לקיים שני כתובים הללו? אלא 'ונקה' בדברים שבינך לבינו, 'לא ינקה' בדברים שבינך לבין חברך".
לעומתו מדרש האגדה טוען שגם "לא ינקה" יכול להתפרש כמידת רחמים, וכך הוא מסביר את הפסוק בספר ירמיה: "כי איתך אני נאום ה' להושיעך כי אעשה כלה בכל הגויים אשר הפיצותיך שם אך אותך לא אעשה כלה וייסרתיך למשפט ונקה לא אנקך" (ירמיהו ל, יא): "מייסרך אני בייסורין בעולם הזה בשביל לנקותך לעולם הבא" (ויקרא רבה פרשת אמור פרשה כט). לפי זה, הייסורים הם חלק ממידת הרחמים, כי בזכותם השכר בעולם הבא רב יותר.
המאירי בחידושיו מביא בשם גדולי המפרשים כיוון דומה, אבל שונה. שהרי לפי פירושו אין להפריד בין "ונקה" ל"לא ינקה": "וגדולי המחברים... וכן הם מונים ונקה לא ינקה מידה אחת ופירושו ושרש לא ישרש". הכול הוא עניין אחד של רחמים והוא הבטחה לעם ישראל כי גם אם יחטא לא יושמד אלא רק ייענש.
לשיטה זו "יש לתמוה היאך לא נהגו להזכירם בבית הכנסת" (בית הבחירה מסכת ראש השנה דף יז ע"א). ייתכן וזו גם כוונת רש"י בפירושו הראשון, "לפי פשוטו משמע, שאינו מוותר על העוון לגמרי, אלא נפרע ממנו מעט מעט" ואם כן הכול מידת רחמים. זו גם דרכם של אבן עזרא והרמב"ם ב'מורה נבוכים'.
האברבנאל לעומתם טוען שמדובר בשתי מידות שונות, שתיהן של רחמים: "ולי נראה שהם על כל פנים שתי מידות ושיש בהם מהרחמים... הנה עוד ירחם עליו שאף על פי שיחטא עוונות הרבה, אם יעשה זכיות מרובים מהם ינקה אותו ויישאר נקי וצדיק מכל חטא, לפי שהוא יתברך מטה כלפי חסד ועמו הסליחה כאשר יהיו רובם זכיות. והמידה השנית היא 'לא ינקה', רוצה לומר שאף על פי שיהיה לחוטא רובו עונות ומיעוטו זכיות הנה לא יכריתהו השם יתברך ולא יעשה בו כליה. אך ייסרהו במשפט ולא ינקה ולא יכרית אותו לגמרי. ויהיה לפי זה ונקה מלשון נקי ולא ינקה מלשון כריתה. והם שתי מידות טובות ומתחלפות".
לקינוח, נביא דרש המובא בשם האר"י הקדוש בשו"ת 'ציץ אליעזר', שמבאר בדרך נפלאה את כוונת המשנה ב"אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו": "דהנה כתיב 'ונקה לא ינקה' ולכאורה הלשון מורה על דין ואפשר שיתייאשו מן הרחמים ולא ישובו בתשובה, אבל נסתר בו רחמים, דבתיבת 'ונקה' יש בראשי תיבות וסופי תיבות ו"ה. ובאמצע אותיות ק"ן. וכן בתיבת ינקה יש בר"ת וסופי תיבות י"ה ובאמצע ג"כ אותיות ק"ן, ביחד שם הויה של רחמים, וז"ש המשנה, אל תסתכל בק"ן ק"ן אלא במה שיש בו, דהיינו שם הויה ב"ה שהוא רחמים" (חלק יב סימן לג).
הבה נתפלל שאכן נזכה להתגברות מידות הרחמים גם ביחסינו בין אדם לחברו, ומתוך כך גם ביחסו של המקום אלינו.
הכותב הוא ראש כולל 'ארץ חמדה'
www.eretzhemdah.org
פורסם בעיתון "בשבע"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
