ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יש תורמים, שמבקשים לתרום בעילום שם, ויש תורמים, שחשוב להם מאד ששם האדם אותו הם רוצים להנציח ייחרט באותיות של זהב על לוח גדול. יש כאלו, שאף דורשים שרק שמם יתנוסס על המבנה, ואיש זר לא יונצח במקום. אך מה תאמרו על אדם שכמעט לא תרם מאומה למקום, ובכל זאת דורש ששמו יתנוסס כבונה המקום?
בפרשתינו נשלם מעשה המשכן ותרומותיו, והכתוב מספר לנו – מי עשה ומי לא, "ויעשו בני ישראל, ככל אשר ציווה ה' את משה... ויביאו את המשכן אל משה". משמע ישראל עשו את המשכן והביאוהו מוגמר אל משה, ואכן רש"י מבאר – "לפי שלא עשה משה שום מלאכה במשכן, הניח לו הקב"ה הקמתו". משה נטל חלק בהקמה בלבד, (כלומר – חיבור חלקי המשכן זה לזה, כמו הרכבת 'פזל').
והנה למרבה ההפתעה, בספר במדבר (ז,א) נאמר - "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן...", המשכן נקרא על שמו של משה, וכל האומנים והיוצרים נעלמים מהתמונה.
קושיא זו שואל רש"י שם – "בצלאל ואהליאב וכל חכם לב עשו את המשכן, ותלאו הכתוב במשה"? ועונה – "לפי שמסר נפשו עליו לראות תבנית כל דבר ודבר.. ולא טעה בתבנית אחת". ולכאורה, עדיין התמיהה בעינה עומדת, חלקו של משה קטן יחסית, ואין סיבה שכל המשכן יקרא על שמו.
אולם, באמת לומדים אנו כאן כלל חשוב בהנהגת ציבור, כיתה ומשפחה. משה עשה ולא עשה. משה ארגן, הסביר, לימד ונתן לכולם לעשות. כוחו הגדול היה בכך, שהוא לא עשה הכל בעצמו אלא שיתף את כולם בעשייה. השיתוף היה כל כך גדול, עד שבני ישראל (בפרשת פקודי) חשו שהם עשו את הכל בעצמם, והם מביאים את המשכן שהם יצרו אל משה.
אך האמת היא שמשה מסר עצמו על העניין, ועבד קשה יותר בכך ששיתף את כולם בעשייה המשותפת. לעיתים קל יותר לעשות הכל בעצמך, אך מי שרוצה שכולם ירגישו חלק בעניין, משתף את האחרים עימו.
ממשיך רש"י ואומר - "וכן מצינו בדוד, לפי שמסר נפשו על בנין בית המקדש שנא' (תהלים קלב) זכור ה' לדוד את כל ענותו... לפיכך נקרא על שמו שנא' (מלכים א יב) ראה ביתך דוד". דוד הלך בדרך שבה צעד משה. דוד שיתף את העם עימו גם כשכביכול לא היה צורך בכך.
בספר דברי הימים (א, כב, יד) מספר דוד לבנו שלמה על הסכומים שהוא הכין לבניין המקדש – מאה אלף ככרי זהב, מליון ככרי כסף, ונחושת וברזל רבים מכדי לשקול אותם. (לשם השוואה – למשכן הספיקו כ – 29 ככרות זהב, וכ – 100 ככרות כסף). בכל זאת, למרות הסכומים העצומים שהכין דוד, הוא מבקש מכלל העם לתת את נדבתם. ואכן העם מתנדב (דבה"י א, כט, ז) – חמשת אלפי ככר זהב ואדרכונים ריבוא, ועשרת אלפים ככר כסף וכו'.
בהשוואה לסכומים העצומים שנתנה המלכות, הרי שהתרומות שאסף העם הם מעטות. ובכל זאת- "וישמחו העם על התנדבם... וגם דוד המלך שמח שמחה גדולה". העם שמח בזכות שדוד נתן לו בשמחה להיות שותף במצווה.
מדרכם של דוד ומשה נלמד כולנו לשתף ולזכות אחרים במצוות. ובחינוך ילדים – קל יותר לעשות במקום הילד, אך מי שישתף את הילד ויתאמץ על כך (במיוחד בניקיון פסח), יזכהו לצמוח, להתקדם ולשמוח. בהצלחה לכולנו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















