ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- והגדת לבנך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ויש להשיב שמתקני הסימנים לא רצו לתת כאן רק סימן לעשיית הקידוש, אלא רצו לומר לנו בלשון ציווי: על כל אדם מוטל לקדש! ליצור קדושה ממשית במציאות. וצריך להבין: איך יכול האדם היחיד להחיל קדושה במציאות? מסביר הרב זצ"ל שבכל השנה כולה נמצא הגודל האלוקי בכל פינה ומקום ובכל נקודה של חיים, אך החול מסתירו. אמנם ישראל כאומה יכולים לקדש את המציאות ולהאירה: "ישראל קדשינהו לזמנים" (ברכות מט ע"א). הקדושה הזו היא ירושה לנו מגילוי הסגולה הישראלית בזמן יציאת מצרים, כשיצאנו לחירות עולם. אי אפשר לאסור את הרוח הפנימית שלנו שהיא בעלת חירות מאז יציאת מצרים, ולכן אף עם לא יוכל להחניק את החירות הפנימית הנמצאת בתוכנו. בכל השנה ישראל מלאים באופן טבעי ברצון להתקרב לאלוקות, אך בימי הפסח תכונה זו מתבלטת במיוחד כיוון שמאירה בנו אותה ההארה שהייתה ביציאת מצרים עצמה. ואז, לא משנה באיזה מצב אנו נמצאים, אם בגלות או לא, בכל אופן, באופן פנימי, הנפש שלנו משתחררת ונגאלת, וקדושה זו מתפשט. לכל היקום כולו.
כיוון שכך, כשבאים ימי הקודש מסתלק הכיסוי ומתגלה הקדושה בצורה בהירה כל כך, עד שגם כל יחיד יכול להאיר מנשמתו. אמת יסודית זו היא מציאות מיוחדת לישראל שכל יחיד הוא בן חורין שיש ביכולתו לקדש את הזמן מכוח הנמצא בכללות ישראל, ומכאן הציווי - קדש! לפני פסח צריך להתכונן וללמוד על עניינו של חג הפסח ועל עניינה של יציאת מצרים, וככל שאדם מתכונן יותר, הוא יוכל יותר להתרומם להתקדש ולקדש את המציאות בליל הסדר.
עדיף יין ולא מיץ ענבים
תיקנו חכמים לשתות ארבע כוסות יין בליל הסדר. יש לדעת כי עיקר המצווה היא על ידי שתיית יין עם אלכוהול ולא מיץ ענבים. אמנם היום יש גם מיץ ענבים, אך כתבו הפוסקים שראוי לקחת דווקא יין, שהוא המשמח את הלב, ושתייתו היא דרך חרות (כך כתב רצ"פ פרנק, מקראי קודש, פסח ח"ב, סימן לה. לסיכום שיטות הפוסקים בשאלה ראה מקראי קודש הלכות ליל הסדר לרב משה הררי, פרק ד הערה לו). ולגבי האומר ששתיית יין גורמת לו קושי, בירושלמי (פסחים י, א) אומר רבי יונה שהיין ששתה בפסח עשה לו כאב ראש עד שבועות, ורבי יהודה ברבי אילעי אומר שם שראשו כאב מיין פסח עד סוכות ואף על פי כן, הם לא לקחו מיץ ענבים... (אמנם בירושלמי נאמר שבגלל שחש בראשו הכשיר רבי יונה יין מבושל לארבע כוסות בגלל שהוא פחות מזיק).

אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

מה המשמעות הנחת תפילין?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

אנחנו קודש למענך

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

האם מותר לפנות למקובלים?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

להתיחס בכבוד

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















