ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- והגדת לבנך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בחג הפסח, חג המצות, צוותה אותנו התורה לאכול מצה בליל הסדר, ואסרה לאכול חמץ בכל ימי החג. ועוד אסרה התורה את החמץ ב"בל יראה" וב"בל ימצא". זה איסור מיוחד במינו שאין דוגמתו בתורה. ישנם בתורה אסורי אכילה אחרים וישנם דברים האסורים אף בכל הנאה, אבל אין איסור שהחפץ לא ימצא! אפילו באיסור החמור ביותר של עבודה זרה שיש אף מצווה לבערו מן העולם, אין איסור מיוחד של בל יראה ובל ימצא. מה היא סיבת האיסור החמור כל כך ומה זה מורה על מהות האיסור?
השם משמואל (הקדמה להגדה של פסח, ענין איסור חמץ) מרחיב בביאור מהותו של איסור החמץ. בכמה מקומות חז"ל הגדירו את יצר הרע כשאור שבעיסה (ברכות יז ע"א). במסכת פסחים (ה ע"א) נאמר: בשכר שלושה ראשון זכו לשלושה ראשון: להכרית זרעו של עשיו, לבנין בית המקדש ולשמו של משיח. כלומר על שלוש מצוות נאמר: "ביום הראשון", על ארבעת המינים (ויקרא כג, מ), פעם נוספת לגבי מצוות שבתון בסוכות (שם כג, לט) ופעם שלישית לגבי מצוות השבתון בפסח (שם כג, ז). ובשכר קיום שלוש מצוות אלו זכינו לשלוש מעלות. המהר"ל (נצח ישראל, פרק סב) מתייחס לקשר בין כל מצווה לשכרה ומציין שלגבי מצוות הפסח - השכר הוא מחיית זרעו של עשיו, הוא עמלק. מכאן אנו למדים שיש קשר מהותי בין איסור חמץ לעמלקיות.
בעניין זה מביא השם משמואל ברייתא מתנא דבי אליהו רבה (פרק כד, ה'שם משמואל' מציין שמקורה בפרקי דרבי אליעזר ואינו שם):
אליפז התימני אמר לעמלק בנו... בני ישראל יורשים העולם הזה והעולם הבא. לך וחפור להם בארות והתקן להם דרכים, אם תעשה כן - יהיה חלקך עם הפחותים שבהם ותבוא לעולם הבא. והוא לא עשה כן אלא יצא להחריב את העולם כולו שנאמר ויבא עמלק וילחם.
אליפז מסביר לבנו שהעולם הבא מתוקן רק לישראל, ובזכות עצמו לא יוכל לזכות בו. כיוון שכך הדרך היחידה להשיג את עולם הבא היא על-ידי דבקות וביטול כלפי עם ישראל. אך עמלק לא יכול לעשות זאת. אין לו שום נכונות להתבטל בפני דבר גדול ממנו. לכן, במקום לשמש את עם ישראל הוא מתקנא בישראל ונעשה רודף ושונא להם. כלומר אנו רואים שמהותו של עמלק היא התנשאות וגאות, המתבטאת באי יכולת להתבטל כלפי דבר גדול ממנו, כך גם החמץ המסמל את עמלק איננו מתבטל אפילו ברוב ובדומה לעמלק שצריך לבטלו לגמרי ולא להשאיר לו שום זכר, כך גם את החמץ צריך לבער לגמרי מהעולם.
ישנם שלושה סוגי חמץ: חמץ גמור, תערובת חמץ וחמץ נוקשה. כנגדם יש גם שלושה סוגים של יצר הרע: יצר הרע של תאווה לדבר עבירה וכנגדו החמץ הרגיל, יש יצר הרע לדברים המותרים שלא לשם שמיים וכנגדו תערובת חמץ, ויש יצר הרע של עזות מצח, פריקת עול ללא שום תועלת והנאה (זוהי קליפת גוג ומגוג) וכנגדו החמץ הנוקשה. את כל אלה צריך לבער.
אנו מוצאים שהתורה החמירה בדינו של עמלק יותר משאר האומות. על אף שהיו הרבה עמים שהרעו לנו ואף החריבו את מקדשנו, אין לנו שום צווי להשמידם, הסיבה לכך היא שכל האומות שהרעו לישראל עשו זאת להנאת עצמם, כדי להרחיב את שלטונם ולאו דווקא מתוך רצון לפגוע בישראל, אך עמלק הוא סוג מיוחד של רשעים שמטרתם היחידה הייתה לפגוע ולטמא את ישראל. כפי שחז"ל לומדים מהפסוק: "אשר קרך" - שיהיה מטמא אותם (דברים כה, יח ורש"י שם).
עמלק כשאור
ובכך עמלק דומה לשאור. התורה מדגישה במצוות הביעור "אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם" (שמות יב, טו), עיקר ההשבתה נאמרה בתורה על השאור. מה מיוחד דווקא בשאור?
השאור הוא חמץ מרוכז ותוסס מאוד שמשתמשים בו כדי להתפיח עיסות אחרות. בפני עצמו אין השאור ראוי לאכילה, אך הוא משפיע על אחרים והופך אותם להיות כמותו. זו גם הייתה מגמתו של עמלק. מובן אם כן מדוע גם בשאור וגם בטומאה דין ביטול אינו קיים, משום ששני אלו: חמץ וטומאה, אפילו אם יהיו במידה הקטנה ביותר, יקלקלו מיד את כל השאר. לכן יש צורך בביעור מוחלט, הן בחמץ הן בטומאה והן בעמלק, ואין להסתפק בפחות מכך.
ישנה הלכה נוספת המיוחדת לדיני חמץ. התורה אסרה את החמץ כבר מי"ד בניסן בחצות היום למרות שחיוב כרת שבאכילת חמץ מתחיל רק מכניסת החג. ה'שם משמואל' כותב שלא מצאנו עוד בדיני תורה להתרחק מהעבירה, מלבד עוד עבירה אחת שהתורה לא רק אסרה את עצם החפץ אלא ציוותה גם להתרחק ממנה: "מדבר שקר תרחק" (שמות כג, ז). יש דמיון בין החמץ לשקר. השקר בא להראות דבר שאינו קיים, מעין התנשאות ומראה חיצוני שקרי. כך החמץ נראה גדול ונפוח, למרות שהוא מלא בחללי אויר. כך כפי שראינו גם עניינו של עמלק הוא ההתנשאות והמראה החיצוני שקרי. לכן בכל אלו, התורה דרשה להתרחק באופן מיוחד. מכל אלה ניתן להבין, שעניינו של חג הפסח הוא כל-כך עליון וכל-כך עמוק, שהתורה הקפידה שנהיה נקיים מכל רבב, כך שלא יהיה איזשהו דבר שיפגום בקדושת החג, עד כדי כך שחייבה התרחקות מהחמץ הוא יצר הרע הוא עמלק ואסרה אפילו ב"בל יראה". ומכל אלו יש ללמוד על גדלותו של חג הפסח - חג המצות.
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
לאן שבים ולמה מתוודים?
אוי ויי!
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
