ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- רשב"י
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רעות
את גרסת הירושלמי מסביר הרב עוזי קלכהיים, וזאת בעיקר סביב הסיפור שמושמט בתלמוד הירושלמי לפיו רשב"י נתן את עיניו כאשר יצא מן המערה באדם שחרש את שדהו. בבבלי אנו מוצאים את רשב"י ובנו צוררים את הטבע אחר שהתקדשו במערה. זה תלמודה של בבל, תלמוד הגלות. זו "השכינה שירדה בגלות עם ישראל והיא הכשרון להעמיד קדושה בניגוד לטבע". לעומת זאת, בגרסה שבירושלמי (שביעית ט, א) לא מופיע כלל עניין זה. אדרבא, אחר י"ג שנים רצופות, הטבע הוא שמלמד אותם שיכולים הם לצאת לחירות. בירושלמי מסופר שישבו על פתח המערה וראו צייד שנכשל בציד ציפור, ושמעו בת קול אומרת "דימוס" (חופשי). מזה נרמזו שיכולים הם כבר לצאת לחופשי. בתלמודה של ארץ ישראל, הספוג מקדושת הארץ, הטבע אינו עומד בניגוד לקדושתם של התנאים. אדרבה, הם נעזרים בו. זו "הקדושה שבטבע".
אם נשווה בין שתי הגרסאות של התלמודים לסיפור רשב"י, ניווכח שבסיפור בתלמוד הבבלי רשב"י כל הזמן מגיב. הוא יוצא מן המערה רק בעקבות הודעתו של אליהו, הוא אומר שעליו לעשות תיקון בטבריה רק כתגובה על הנס שנעשה לו, וגם ביחס לתיקון שהוא טיהור שטח שהיה ספק בית קברות כדי שכוהנים יוכלו לעבור בו, הוא עשה זאת רק לאחר שתושבי טבריה אמרו לו שזה התיקון הרצוי. לעומת הגרסה של הבבלי, בירושלמי רשב"י כל הזמן יוזם – הוא יוצא בעצמו מן המערה, הוא בעצמו יוזם את תיקון טבריה ללא קשר למה שקרה לו קודם לכן, וגם את התיקון הספציפי שבטבריה הוא יוזם בעצמו.
תורת ארץ ישראל מציגה את רשב"י כיוזם. כיוון זה יסביר לנו מאמר תמוה מאוד בירושלמי. התלמוד הירושלמי (תענית ד, ה) מביא את דברי רשב"י שהעיד על רבו רבי עקיבא שאמר על בר כוכבא שהוא מלך המשיח. לכאורה הדברים תמוהים. מרד בר כוכבא נכשל, ואם כך כביכול רבי עקיבא טעה. מדוע אם כן רשב"י מדגיש את טעותו של רבו? האם במקרה כזה לא יותר נכון פשוט לשתוק? התשובה לדברים היא שרשב"י מנסה ללמדנו שרבי עקיבא לא טעה. אמנם מרד בר כוכבא לא הצליח, אולם רבי עקיבא לימד אותנו דבר עקרוני, והוא שאין להסכים בשום אופן לשלטון זר, וכאשר אנו מגלים מצביא דגול כדוגמת בר כוכבא, מוטלת החובה למסור את הנפש ולצאת למאבק לשחרור העם. רשב"י רצה לומר לנו שהפעם באמת לא הצלחנו, אבל למדנו מרבי עקיבא שאסור להתייאש. ברגע שנמצא את המנהיג המתאים שיניף את נס המרד, אנחנו נצעד איתו. אסור להיכנע לפאסיביות, אנחנו חייבים ליזום מהלכים שיתקנו את העולם ובראש ובראשונה להוריד את השלטון הזר.
ישנו הבדל נוסף. רשב"י פועל לתקן את טבריה. הבעיה שהפריעה לזרימת החיים בטבריה הייתה שטח שהיה ספק בית קברות והכוהנים היו חייבים להקיף אותו, שכן אסור מדרבנן לכוהנים לעבור בשטח זה. לפי הגרסה שבתלמוד הבבלי, רשב"י סימן את השטח של הקברים עצמם, כך שהכוהנים יכלו לקצר את דרכם. אולם לפי גרסת הירושלמי רשב"י לא הסתפק בכך, אלא ממש הוציא את העצמות מתוך הקברים – ופינה את השטח. התלמוד הירושלמי מדריך בצורה ברורה, והדבר מהווה כפי הנראה תנאי ליוזמה שראינו שהירושלמי מעודד, שהחיים וצורכיהם מנצחים את המתים. חיים תחת שלטון זר מהווים כניעה למציאות של חולשה, ואנו מצווים להרבות חיים בעולם.
מתוך העיתון בשבע

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?

דיני פרשת זכור

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

שבירת 7 המיתוסים של ליל הסדר

מה עניינו של ט"ו בשבט?

האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

אנחנו קודש למענך
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם

ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן מותר לבקר בגן חיות או בסאפרי כדי להתבונן בפלאי הבריאה, ובזה להכיר את גדולת הבורא









