ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- רשב"י
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רעות
את גרסת הירושלמי מסביר הרב עוזי קלכהיים, וזאת בעיקר סביב הסיפור שמושמט בתלמוד הירושלמי לפיו רשב"י נתן את עיניו כאשר יצא מן המערה באדם שחרש את שדהו. בבבלי אנו מוצאים את רשב"י ובנו צוררים את הטבע אחר שהתקדשו במערה. זה תלמודה של בבל, תלמוד הגלות. זו "השכינה שירדה בגלות עם ישראל והיא הכשרון להעמיד קדושה בניגוד לטבע". לעומת זאת, בגרסה שבירושלמי (שביעית ט, א) לא מופיע כלל עניין זה. אדרבא, אחר י"ג שנים רצופות, הטבע הוא שמלמד אותם שיכולים הם לצאת לחירות. בירושלמי מסופר שישבו על פתח המערה וראו צייד שנכשל בציד ציפור, ושמעו בת קול אומרת "דימוס" (חופשי). מזה נרמזו שיכולים הם כבר לצאת לחופשי. בתלמודה של ארץ ישראל, הספוג מקדושת הארץ, הטבע אינו עומד בניגוד לקדושתם של התנאים. אדרבה, הם נעזרים בו. זו "הקדושה שבטבע".
אם נשווה בין שתי הגרסאות של התלמודים לסיפור רשב"י, ניווכח שבסיפור בתלמוד הבבלי רשב"י כל הזמן מגיב. הוא יוצא מן המערה רק בעקבות הודעתו של אליהו, הוא אומר שעליו לעשות תיקון בטבריה רק כתגובה על הנס שנעשה לו, וגם ביחס לתיקון שהוא טיהור שטח שהיה ספק בית קברות כדי שכוהנים יוכלו לעבור בו, הוא עשה זאת רק לאחר שתושבי טבריה אמרו לו שזה התיקון הרצוי. לעומת הגרסה של הבבלי, בירושלמי רשב"י כל הזמן יוזם – הוא יוצא בעצמו מן המערה, הוא בעצמו יוזם את תיקון טבריה ללא קשר למה שקרה לו קודם לכן, וגם את התיקון הספציפי שבטבריה הוא יוזם בעצמו.
תורת ארץ ישראל מציגה את רשב"י כיוזם. כיוון זה יסביר לנו מאמר תמוה מאוד בירושלמי. התלמוד הירושלמי (תענית ד, ה) מביא את דברי רשב"י שהעיד על רבו רבי עקיבא שאמר על בר כוכבא שהוא מלך המשיח. לכאורה הדברים תמוהים. מרד בר כוכבא נכשל, ואם כך כביכול רבי עקיבא טעה. מדוע אם כן רשב"י מדגיש את טעותו של רבו? האם במקרה כזה לא יותר נכון פשוט לשתוק? התשובה לדברים היא שרשב"י מנסה ללמדנו שרבי עקיבא לא טעה. אמנם מרד בר כוכבא לא הצליח, אולם רבי עקיבא לימד אותנו דבר עקרוני, והוא שאין להסכים בשום אופן לשלטון זר, וכאשר אנו מגלים מצביא דגול כדוגמת בר כוכבא, מוטלת החובה למסור את הנפש ולצאת למאבק לשחרור העם. רשב"י רצה לומר לנו שהפעם באמת לא הצלחנו, אבל למדנו מרבי עקיבא שאסור להתייאש. ברגע שנמצא את המנהיג המתאים שיניף את נס המרד, אנחנו נצעד איתו. אסור להיכנע לפאסיביות, אנחנו חייבים ליזום מהלכים שיתקנו את העולם ובראש ובראשונה להוריד את השלטון הזר.
ישנו הבדל נוסף. רשב"י פועל לתקן את טבריה. הבעיה שהפריעה לזרימת החיים בטבריה הייתה שטח שהיה ספק בית קברות והכוהנים היו חייבים להקיף אותו, שכן אסור מדרבנן לכוהנים לעבור בשטח זה. לפי הגרסה שבתלמוד הבבלי, רשב"י סימן את השטח של הקברים עצמם, כך שהכוהנים יכלו לקצר את דרכם. אולם לפי גרסת הירושלמי רשב"י לא הסתפק בכך, אלא ממש הוציא את העצמות מתוך הקברים – ופינה את השטח. התלמוד הירושלמי מדריך בצורה ברורה, והדבר מהווה כפי הנראה תנאי ליוזמה שראינו שהירושלמי מעודד, שהחיים וצורכיהם מנצחים את המתים. חיים תחת שלטון זר מהווים כניעה למציאות של חולשה, ואנו מצווים להרבות חיים בעולם.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
