ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
חז"ל כבר דרשו "אשר נשיא יחטא אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן חטאת שגגה על שגגתו" (תוספתא בבא קמא פרק ז הלכה ה) ורש"י מוסיף "קל וחומר שמתחרט על זדונותיו". האחריות המוטלת על כתפי מנהיגים ששגגו והורו שלא כהלכה מודגשת פעמיים.
הפרשיה הראשונה פותחת בהגדרה "לְאַשְׁמַת הָעָם" (שם שם, ג) והפרשיה השניה מסתיימת במילים "חַטַּאת הַקָּהָל הוּא" (שם שם, כא).מעיר על כך רש"י "ופשוטו לפי אגדה, כשכהן גדול חוטא, אשמת העם הוא זה, שהן תלויין בו לכפר עליהם ולהתפלל בעדם, ונעשה מקולקל". לפי דבריו האחריות המוטלת על כתפי המנהיגים גדולה יותר כיוון שהעם זקוק להם ואם הכהן הגדול או הסנהדרין יחטאו לא יוכלו להתפלל עבור העם. לכן חטאם של המנהיגים נחשב " לְאַשְׁמַת הָעָם" ול" חַטַּאת הַקָּהָל".
הספורנו הולך לכיוון הפוך ומוריד את האחריות מכתפי המנהיגים וז"ל: "כלומר שלא תקרה לו שגגת חטאת זולתי ממוקשי עם, כאמרם "המתפלל וטעה סימן רע לו, ואם שליח ציבור הוא, סימן רע לשולחיו" (ברכות לד ע"ב)...כי לא מלבו היה החטא כלל, אבל קרה לו לאשמת העם". הסכנה בגישה זו של הספורנו שיש לה אומנם גם מקור חזל"י היא בהרחבת התופעה של זריקת האחריות כלפי הדרגים הנמוכים, המכונה בפי כל "ה-ש.ג אשם". אנו נעדיף היום את הגישה ההפוכה שבאה לידי ביטוי נפלא בדברי רבנו מאיר שמחה הכהן מדווינסק בעל ה"משך חכמה" וז"ל "העניין שהכהן המשיח הוא הנכנס לפני ולפנים הוא האיש אשר יבקשו תורה מפיו במשפט האורים, ועל פיו יצאו ועל פיו יבואו. הנה שגגתו עולה זדון, כי העם לא יחשבו אותו לשגגה או טועה...כי קדוש יקראו לו, וכל היוצא מפיו קדוש הוא להם". על כן כל מנהיג ציבור חייב לקחת זאת בחשבון בכל רגע ורגע, שהרי עיני כולם נשואות אליו לכן גם שגגתו עולה זדון (קל וחומר בימינו כאשר אין סודות וכל מעשה או אמירה חריגה הופכים מיד לנחלת הכלל).
בעל ה"משך חכמה" מוסיף וטוען הנזק הנגרם בחטאו של המנהיג הוא לא רק בעצם החטא אלא עליו לקחת בחשבון כי עקב מעמדו הציבורי כל טעות שיעשה תגרום להכשלת הציבור בענייני שמירת הלשון. וז"ל: "פירוש דשגגת כהן עולה זדון אצל העם, ושם שמים מתחלל - יאמר שעשה בזדון ובאופן היותר גרוע כדרך ההמון להגדיל החסרון בקדוש ד' (אם כך אין זו תופעה שנתחדשה בימנו). לכן כתוב גביה "וְנָתַן הַכֹּהֵן מִן הַדָּם עַל קַרְנוֹת מִזְבַּח קְטֹרֶת הַסַּמִּים" (שם שם ז) שבזה נכלל הכפרה על לשון הרע...ועל זה מכפר קטורת - יבוא דבר שבחשאי ויכפר על מעשה חשאי (ערכין טז ע"א)". דבריו של גדול זה מבוססים כנראה על דברי הגמרא במסכת יומא: "היכי דמי חילול השם? אמר רב: כגון אנא (מנהיג רוחני כמוני) אי שקילנא בישרא מטבחא ולא יהיבנא דמי לאלתר (הקונה בהקפה ועלולים לחשוב שמנצל מעמדו כדי להפטר מתשלום)... יצחק דבי רבי ינאי אמר: כל שחביריו מתביישין מחמת שמועתו (היינו חילול השם)" (דף פו ע"א). דברי חז"ל אלה מטילים את כל כובד האחריות על כתפי המנהיג.
נתפלל כולנו שנהיה ראויים למנהיגים שכאלה שעליהם נאמר "אשר נשיא-אשרי הדור".
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
למה ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
למה באנו לעולם הזה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך עושים קידוש?
הלכלוך הקדוש
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
אי אפשר לבד!
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
