ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רעות
טו אָמַר הֶחָבֵר: הִנֵּה כְּבָר הֵעַרְתָּ עַל מְקוֹם סָפֵק, וְאֵין אֶצְלִי בּוֹ סָפֵק. וּכְבָר יָצָאנוּ מֵעִנְיָנֵנוּ בַּתְּאָרִים, הָבָה נָשׁוּב אֲלֵיהֶם. וְאוֹסִיף לְךָ בֵּאוּר בְּמָשָׁל מֵהַשֶּׁמֶשׁ, אֲשֶׁר הִיא אַחַת, אֲבָל יַחֲסֵי הַגְּשָׁמִים הַמְקַבְּלִים אוֹתָהּ מִתְחַלְּפִים. וְהַשְּׁלֵמִים בְּיוֹתֵר בְּקִבּוּל אוֹרָהּ הֵם הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְהַגְּבִישִׁים, לְמָשָׁל, וְהָאֲוִיר הַזַּך וְהַמַּיִם, וְיִקָּרֵא בָּאֵלֶּה אוֹר חוֹדֵר, וְיִקָּרֵא בַּאֲבָנִים הַמַּבְרִיקוֹת וּבַשְּׁטָחִים הַמְלֻטָּשִׁים אוֹר מַבְרִיק, לְמָשָׁל, וּבָעֵצִים וּבַקַּרְקַע וְזוּלָתָם אוֹר זוֹרֵחַ, וּבְכֹל הַדְּבָרִים כֻּלָּם אוֹר סְתָם, בְּלִי יִחוּד. וְהָאוֹר סְתָם הוּא כְּמוֹ אָמְרֵנוּ 'אֱלֹהִים', כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר, וְהָאוֹר הַחוֹדֵר הוּא כְּמוֹ 'ה'', שֵׁם פְּרָטִי, מְיֻחָד לַיַּחַס אֲשֶׁר בֵּינוֹ וּבֵין הַשְּׁלֵמִים שֶׁבְּנִבְרָאָיו בָּאָרֶץ, רְצוֹנִי לוֹמַר: הַנְּבִיאִים, אֲשֶׁר נַפְשׁוֹתֵיהֶם זַכּוֹת מְקַבְּלוֹת לְאוֹרוֹ, הַחוֹדֵר בָּהֶם כַּחֲדֹר אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְבַגְּבִישִׁים. וְאֵלֶּה הַנְּפָשׁוֹת יֵשׁ לָהֶן מוֹצָא וּמַחְצָב מֵאָדָם, כְּמוֹ שֶׁכְּבָר הִתְבָּאֵר סֵדֶר הַסְּגֻלָּה וְהַלֵּב דּוֹר אַחַר דּוֹר וּתְקוּפָה אַחַר תְּקוּפָה, וְיוֹצְאִים הֲמוֹן הָעוֹלָם, מִלְּבַד אוֹתוֹ הַלֵּב, קְלִפּוֹת וְעָלִים וּשְׂרָפִים וְזוּלַת זֶה. וְנִקְרָא אֱלֹהֵי הַלֵּב הַזֶּה בְּיִחוּד 'ה'', וּבְשֶׁל הִתְחַבְּרוֹ בְּאָדָם הָעְתַּק שֵׁם 'אֱלֹהִים' אַחֲרֵי כְּלוֹת מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית אֶל 'ה' אֱלֹהִים', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ ז"ל: "שֵׁם מָלֵא עַל עוֹלָם מָלֵא", וּשְׁלֵמוּת הָעוֹלָם אָמְנָם הָיְתָה בְּאָדָם, אֲשֶׁר הוּא לֵב כֹּל מַה שֶּׁקְּדָמוֹ.
___________________________
היו מספקים החכמים וכו' – דנו אותו כישראל מומר לעבודה זרה, והסתפקו האם משום כך אסור לאכול מבהמה ששחט [ראה חולין דף ד, ב]. יהוא יעבדנו הרבה – [ראה מלכים ב פרק י']. ואין אצלי בו ספק – בחילוק שבין ירבעם לאחאב. יחסי הגשמים – היחס בינה לחומרים שונים. השלמים ביותר בקבול אורה – אורהּ נכנס לתוכם וממלא אותם. כמו שהתבאר – [לעיל א]. מוצא ומחצב מאדם – מקור יכולתם זאת מאדם הראשון. העתק – התחלף.
ביאורים
לאחר שהחבר ביאר את ההבדל בין הפילוסוף לבין ירבעם, טוען מלך כוזר שאף בין ירבעם לאחאב ישנו הבדל מהותי. אחאב היה מעובדי הבעל שסברו שהשמש הוא האלוה ואין מלבדו והוא נחשב "מומר לעבודה זרה" [חולין ד:]. לעומת זאת חכמים נמנעו מלהתייחס כך לירבעם. אמנם הוא היה עובד עבודה זרה, אך יתרונו היה שאף-על-פי-כן כל כוונתו הייתה לה' אלוהי ישראל. על אף שלירבעם ולאחאב אין חלק לעולם הבא [סנהדרין צ.], אנו למדים שיש הבחנה ביניהם בגלל הכוונה השונה.
החבר מסכים עם דברי מלך כוזר וחוזר לעניין תארי ה'. הוא מביא משל על השמש; השמש מקרינה את אותו אור לכול. המשמעות של האור משתנה לפי העצם שהוא פוגש. אל המים - האור חודר ומאיר. לעומת זאת אל האדמה לא. כן בנמשל "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' אֱלֹהִים" [תהילים פד] אלוהים מאיר את אורו על הנפשות באופן שווה. יש נפשות שמוכנות יותר לקבל את האור האלוהי ויש שפחות. ככל שהנפש מסוגלת לקבל יותר את האור האלוהי מתגלה בה יותר שם שמים. ישנה הבחנה בין ישראל לאומות, ואף בתוך עם ישראל ישנם דרגות. הנביאים הם המוכנים ביותר לקבל את האור ואצלם מתגלה ה' בשמו המיוחד. לעומת זאת אצל שאר בני האדם הוא מתגלה בשם אלוהים. האדם נברא אחרון, הוא נועד להשלים את כל מה שנברא לפניו. כאשר האדם מגלה את כוחותיו בשלמות, כאשר מאיר בו האור האלוהי במלואו, ישנה השלמה גם של העולם כולו וגם של שם ה' שהתגלה בו.
הרחבות
* ההבדל שבין ירבעם לאחאב
לְהַבְדִּיל בֵּין סִיעַת יָרָבְעָם וּבֵין סִיעַת אַחְאָב. מקור להשוואה זו מצוי כבר בדברי הגמרא: "אמר רבי יוחנן: קלות שעשה אחאב כחמורות שעשה ירבעם. ומפני מה תלה הכתוב בירבעם מפני שהוא היה תחילה לקלקלה" [סנהדרין קב:]. השוואה זו מופיעה כבר בפסוקים העוסקים באחאב: "ויהי הנקל לכתו בחטאות ירבעם בן נבט" [מלכים א טז, לא], ופירש רד"ק: "הנקל לכתו – אם היה בעיניו נקל ללכת בחטאת ירבעם והם העגלים כן הראה במעשיו כי נקלים היו בעיניו אותם החטאות ולקח אשה מגויי הארצות לחטוא עוד ולעבוד הבעל".
* ההשוואה בין אכילה אצל ירבעם לאחאב
הָיוּ מְסֻפָּקִים הַחֲכָמִים אֵיך אָכַל יְהוֹשָׁפָט מִסְּעֻדַּת אַחְאָב, וְלֹא הֵטִילוּ דֹּפִי כָּזֶה בְּסִיעַת יָרָבְעָם. כוונת ריה"ל לדברי הגמרא: "אמר רב ענן אמר שמואל: ישראל מומר לעבודת כוכבים – מותר לאכול משחיטתו, שכן מצינו ביהושפט מלך יהודה שנהנה מסעודת אחאב, שנאמר: 'ויזבח לו אחאב צאן ובקר לרוב ולעם אשר עמו ויסיתהו לעלות אל רמות גלעד' " [חולין ד:].
בפירוש קול יהודה הקשה המפרש היכן מצאנו אצל ירבעם שמותר היה לאכול אצלו? ותירץ שזה נלמד מדברי הנביא: "וידבר המלך אל איש האלהים באה אתי הביתה וסעדה ואתנה לך מתת: ויאמר איש האלהים אל המלך אם תתן לי את חצי ביתך לא אבא עמך ולא אכל לחם ולא אשתה מים במקום הזה: כי כן צוה אתי בדבר ה' לאמר לא תאכל לחם ולא תשתה מים..." [מלכים א יג, ז-ט]. משמע שהסיבה לאי אכילתו היא הנבואה ולא איסור אכילה אצל מומר (ועיין בפירוש אוצר נחמד שחלק).
שאלות לדיון
מה התועלת בביאור ההבדל בין ירבעם לאחאב? שניהם רשעים וזהו!
"לב העולם אתה", איך אפשר להגיע למעלה זו?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
