ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רעות
טו אָמַר הֶחָבֵר: הִנֵּה כְּבָר הֵעַרְתָּ עַל מְקוֹם סָפֵק, וְאֵין אֶצְלִי בּוֹ סָפֵק. וּכְבָר יָצָאנוּ מֵעִנְיָנֵנוּ בַּתְּאָרִים, הָבָה נָשׁוּב אֲלֵיהֶם. וְאוֹסִיף לְךָ בֵּאוּר בְּמָשָׁל מֵהַשֶּׁמֶשׁ, אֲשֶׁר הִיא אַחַת, אֲבָל יַחֲסֵי הַגְּשָׁמִים הַמְקַבְּלִים אוֹתָהּ מִתְחַלְּפִים. וְהַשְּׁלֵמִים בְּיוֹתֵר בְּקִבּוּל אוֹרָהּ הֵם הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְהַגְּבִישִׁים, לְמָשָׁל, וְהָאֲוִיר הַזַּך וְהַמַּיִם, וְיִקָּרֵא בָּאֵלֶּה אוֹר חוֹדֵר, וְיִקָּרֵא בַּאֲבָנִים הַמַּבְרִיקוֹת וּבַשְּׁטָחִים הַמְלֻטָּשִׁים אוֹר מַבְרִיק, לְמָשָׁל, וּבָעֵצִים וּבַקַּרְקַע וְזוּלָתָם אוֹר זוֹרֵחַ, וּבְכֹל הַדְּבָרִים כֻּלָּם אוֹר סְתָם, בְּלִי יִחוּד. וְהָאוֹר סְתָם הוּא כְּמוֹ אָמְרֵנוּ 'אֱלֹהִים', כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר, וְהָאוֹר הַחוֹדֵר הוּא כְּמוֹ 'ה'', שֵׁם פְּרָטִי, מְיֻחָד לַיַּחַס אֲשֶׁר בֵּינוֹ וּבֵין הַשְּׁלֵמִים שֶׁבְּנִבְרָאָיו בָּאָרֶץ, רְצוֹנִי לוֹמַר: הַנְּבִיאִים, אֲשֶׁר נַפְשׁוֹתֵיהֶם זַכּוֹת מְקַבְּלוֹת לְאוֹרוֹ, הַחוֹדֵר בָּהֶם כַּחֲדֹר אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְבַגְּבִישִׁים. וְאֵלֶּה הַנְּפָשׁוֹת יֵשׁ לָהֶן מוֹצָא וּמַחְצָב מֵאָדָם, כְּמוֹ שֶׁכְּבָר הִתְבָּאֵר סֵדֶר הַסְּגֻלָּה וְהַלֵּב דּוֹר אַחַר דּוֹר וּתְקוּפָה אַחַר תְּקוּפָה, וְיוֹצְאִים הֲמוֹן הָעוֹלָם, מִלְּבַד אוֹתוֹ הַלֵּב, קְלִפּוֹת וְעָלִים וּשְׂרָפִים וְזוּלַת זֶה. וְנִקְרָא אֱלֹהֵי הַלֵּב הַזֶּה בְּיִחוּד 'ה'', וּבְשֶׁל הִתְחַבְּרוֹ בְּאָדָם הָעְתַּק שֵׁם 'אֱלֹהִים' אַחֲרֵי כְּלוֹת מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית אֶל 'ה' אֱלֹהִים', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ ז"ל: "שֵׁם מָלֵא עַל עוֹלָם מָלֵא", וּשְׁלֵמוּת הָעוֹלָם אָמְנָם הָיְתָה בְּאָדָם, אֲשֶׁר הוּא לֵב כֹּל מַה שֶּׁקְּדָמוֹ.
___________________________
היו מספקים החכמים וכו' – דנו אותו כישראל מומר לעבודה זרה, והסתפקו האם משום כך אסור לאכול מבהמה ששחט [ראה חולין דף ד, ב]. יהוא יעבדנו הרבה – [ראה מלכים ב פרק י']. ואין אצלי בו ספק – בחילוק שבין ירבעם לאחאב. יחסי הגשמים – היחס בינה לחומרים שונים. השלמים ביותר בקבול אורה – אורהּ נכנס לתוכם וממלא אותם. כמו שהתבאר – [לעיל א]. מוצא ומחצב מאדם – מקור יכולתם זאת מאדם הראשון. העתק – התחלף.
ביאורים
לאחר שהחבר ביאר את ההבדל בין הפילוסוף לבין ירבעם, טוען מלך כוזר שאף בין ירבעם לאחאב ישנו הבדל מהותי. אחאב היה מעובדי הבעל שסברו שהשמש הוא האלוה ואין מלבדו והוא נחשב "מומר לעבודה זרה" [חולין ד:]. לעומת זאת חכמים נמנעו מלהתייחס כך לירבעם. אמנם הוא היה עובד עבודה זרה, אך יתרונו היה שאף-על-פי-כן כל כוונתו הייתה לה' אלוהי ישראל. על אף שלירבעם ולאחאב אין חלק לעולם הבא [סנהדרין צ.], אנו למדים שיש הבחנה ביניהם בגלל הכוונה השונה.
החבר מסכים עם דברי מלך כוזר וחוזר לעניין תארי ה'. הוא מביא משל על השמש; השמש מקרינה את אותו אור לכול. המשמעות של האור משתנה לפי העצם שהוא פוגש. אל המים - האור חודר ומאיר. לעומת זאת אל האדמה לא. כן בנמשל "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' אֱלֹהִים" [תהילים פד] אלוהים מאיר את אורו על הנפשות באופן שווה. יש נפשות שמוכנות יותר לקבל את האור האלוהי ויש שפחות. ככל שהנפש מסוגלת לקבל יותר את האור האלוהי מתגלה בה יותר שם שמים. ישנה הבחנה בין ישראל לאומות, ואף בתוך עם ישראל ישנם דרגות. הנביאים הם המוכנים ביותר לקבל את האור ואצלם מתגלה ה' בשמו המיוחד. לעומת זאת אצל שאר בני האדם הוא מתגלה בשם אלוהים. האדם נברא אחרון, הוא נועד להשלים את כל מה שנברא לפניו. כאשר האדם מגלה את כוחותיו בשלמות, כאשר מאיר בו האור האלוהי במלואו, ישנה השלמה גם של העולם כולו וגם של שם ה' שהתגלה בו.
הרחבות
* ההבדל שבין ירבעם לאחאב
לְהַבְדִּיל בֵּין סִיעַת יָרָבְעָם וּבֵין סִיעַת אַחְאָב. מקור להשוואה זו מצוי כבר בדברי הגמרא: "אמר רבי יוחנן: קלות שעשה אחאב כחמורות שעשה ירבעם. ומפני מה תלה הכתוב בירבעם מפני שהוא היה תחילה לקלקלה" [סנהדרין קב:]. השוואה זו מופיעה כבר בפסוקים העוסקים באחאב: "ויהי הנקל לכתו בחטאות ירבעם בן נבט" [מלכים א טז, לא], ופירש רד"ק: "הנקל לכתו – אם היה בעיניו נקל ללכת בחטאת ירבעם והם העגלים כן הראה במעשיו כי נקלים היו בעיניו אותם החטאות ולקח אשה מגויי הארצות לחטוא עוד ולעבוד הבעל".
* ההשוואה בין אכילה אצל ירבעם לאחאב
הָיוּ מְסֻפָּקִים הַחֲכָמִים אֵיך אָכַל יְהוֹשָׁפָט מִסְּעֻדַּת אַחְאָב, וְלֹא הֵטִילוּ דֹּפִי כָּזֶה בְּסִיעַת יָרָבְעָם. כוונת ריה"ל לדברי הגמרא: "אמר רב ענן אמר שמואל: ישראל מומר לעבודת כוכבים – מותר לאכול משחיטתו, שכן מצינו ביהושפט מלך יהודה שנהנה מסעודת אחאב, שנאמר: 'ויזבח לו אחאב צאן ובקר לרוב ולעם אשר עמו ויסיתהו לעלות אל רמות גלעד' " [חולין ד:].
בפירוש קול יהודה הקשה המפרש היכן מצאנו אצל ירבעם שמותר היה לאכול אצלו? ותירץ שזה נלמד מדברי הנביא: "וידבר המלך אל איש האלהים באה אתי הביתה וסעדה ואתנה לך מתת: ויאמר איש האלהים אל המלך אם תתן לי את חצי ביתך לא אבא עמך ולא אכל לחם ולא אשתה מים במקום הזה: כי כן צוה אתי בדבר ה' לאמר לא תאכל לחם ולא תשתה מים..." [מלכים א יג, ז-ט]. משמע שהסיבה לאי אכילתו היא הנבואה ולא איסור אכילה אצל מומר (ועיין בפירוש אוצר נחמד שחלק).
שאלות לדיון
מה התועלת בביאור ההבדל בין ירבעם לאחאב? שניהם רשעים וזהו!
"לב העולם אתה", איך אפשר להגיע למעלה זו?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות
עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
