ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
בגמרא (צה ע"ב – צו ע"א) מבואר שנחלקו האם שבת נחשבת כזמן תפילין או לא. אם שבת זמן תפילין, מותר להניח רק זוג תפילין אחד, כי רק באחד ניתן לקיים את המצווה, ובשניים יעבור בבל תוסיף, אך אם אינה זמן תפילין, התפילין יחשבו לתכשיט וניתן להניח שני זוגות יחד, כי גם הזוג השני יחשב כתכשיט.
הרמב"ם (שבת יט, כג) פסק שמכניסן זוג זוג, ואינו יכול לקחת שני זוגות יחד. ומקשים עליו תוספות יום טוב (י, א) ומרכבת המשנה (חעלמא שם) שהוא עצמו פסק בהל' תפילין (ד, י) ששבת אינה זמן תפילין, והגמרא הסבירה שלשיטה זו מותר להניח שני זוגות תפילין, ומדוע הרמב"ם התיר להניח רק אחד?
מרכבת המשנה (שם) תירץ שהגמרא תלויה בעוד דין שהיא אמרה, שיש מקום בראש להניח שני תפילין, ולכן עוברים בבל תוסיף אם מניחים במקום התפילין, אבל ברמב"ם דין זה לא מופיע, ולכן לא קשה עליו כלל. ט"ז מבאר (לד, ב) באופן דומה שיש מקום לומר שהפוסקים למדו שההעמדה הנכונה במחלוקת היא ההעמדה שר' שמעון ות"ק חולקים אם יש מקום בראש להניח שני תפילין, או לא, ולכן הוא אומר שרואים מהרמב"ם שבראש אין מקום להניח שני זוגות תפילין, ולמרות שיש סוברים (בסימן לד) שאפשר להניח תפילין של ר"ת מעל תפילין של רש"י ובכך לקיים את שתי האפשרויות, אין הם מתכוונים לפסוק הלכה שיש מקום בראש להניח ב' תפילין, אלא רק שאם ההלכה כך, אז ניתן לצאת ידי חובה באופן הזה, וזה רק בגלל שתפילין דר"ת אינם חובה (ועדיף שיניח באופן זה, ולא שיניח תפילין של ר"ת אחר התפילה כדי להסמיך את הנחת התפילין לברכה.
מגן אברהם (שא, נד) תירץ שכיון שאיננו בקיאים במקום התפילין לכן חוששים שמא אם נתיר לאדם להניח שני זוגות תפילין הוא יבוא להניחם שלא במקומם, ואז יהיה איסור טלטול בהנחתם שהרי גם למ"ד ששבת לא זמן תפילין, מוסכם שהתפילין הם תכשיט רק אם מניחים אותם במקומם.
תירוץ נוסף שהובא במג"א בשם המהרש"א (וכן תירץ שער המלך ועוד) הוא שהגמרא תלתה את המחלוקת בדיון אם שבת היא זמן תפילין או לא, כי סתם משנה היא ר"מ והוא סובר ששבת זמן תפילין היא, אמנם, ניתן להסביר את הדעה שמכניסים זוג זוג גם לפי הדעה ששבת לאו זמן תפילין, והסיבה ששני זוגות תפילין אינם נחשבים נוי היא מכיון שגם ביום חול אין מניחים שניים משום בל תוסיף, לכן גם בשבת אין זה כדרך ביום חול (וכך ביאר ר' יונתן על הרי"ף לא ע"א) ניתן לבאר את דבריו (כעין דברי הכתב סופר או"ח קז) שלמעשה ברור לכל אדם שאדם שמניח תפילין לא מניח אותם לשם תכשיט אלא בגלל הקדושה שבהם, והמצווה שבהנחתם. לכן גם בשבת שאינה זמן תפילין התכשיט הוא בגלל שכך הולכים כל ימות החול, ולפי זה ברור שאם בימות החול לא הולכים עם שני זוגות תפילין גם בשבת אין תכשיט ביותר מזוג אחד, וגם אם יש מקום בראש להניח ב' זוגות תפילין.
סיכום: הגמרא כתבה שלמ"ד שבת לא זמן תפילין ניתן להניח שני זוגות, אולם הרמב"ם למרות שפסק ששבת לאו זמן תפילין כתב שניתן להניח רק זוג אחד, וג' תירוצים נאמרו בדבר: א. מרכבת המשנה תירץ שהרמב"ם סובר שאין מקום להניח ב' תפילין, וכן ביאר הט"ז. ב. מג"א תירץ שאמנם יש שני מקומות בראש, אבל הרמב"ם חשש שלא יניחו אותם במקום. ג. מג"א ושער המלך תירצו שגם למ"ד שבת לא זמן תפילין, בכל זאת רק תפילין אחד שמניחים נחשבים לתכשיט.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














