ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(ב. תחילת פרק אור לארבעה עשר –ג. רבע תחתון)
בדיקת חמץ ביום או בלילה?
במשנה –אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר
רב הונא –נגהי (בפשטות –בוקר)
רב יהודה –לילה.
א. ראיות מהפסוקים למושג "אור"
לא לפי סדר הגמרא, אלא קודם ראיות ליום ואח"כ ללילה, וכן קיבצנו ראיות או תירוצים דומים).
| ראיות ליום / תירוצים | תירוצים / ראיה ללילה | |
| 1. "הבוקר אור והאנשים שולחו" | יצאו כשהאיר | האור שם אינו שֵם אלא פועל (האיר) |
| 2. "וּכְאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח שָׁמֶשׁ" | + דרשה– כמו שמאיר הבוקר בעוה"ז כך זריחת השמש לצדיקים לעוה"ב | |
| 3. "ויקרא אלוקים לאור יום" | 1. למאיר ובא קרא יום. דחייה – ולחושך קרא לילה – האם הלילה מתחיל כבר כשמחשיך?! (שקיעה). 2. ה' קרא לאור, והפקידו על היום, ולחושך על הלילה. | |
| 6. "יֶחְשְׁכוּ כּוֹכְבֵי נִשְׁפּוֹ, יְקַו לְאוֹר וָאַיִן, וְאַל יִרְאֶה בְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר" (איוב) | + דרשה – מקווה שיאיר לו, ומקלל עצמו שיהי רצון שלא יזכה לזה. | |
| 7. "וָאֹמַר אַךְ חֹשֶׁך יְשׁוּפֵנִי (יחשיך), וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי" – הלילה הפך ליום. | + דרשה – זה לא קשור ליום/לילה, אלא העוה"ז (שדומה ללילה) מאיר לי. | |
| 5. "לָאוֹר יָקוּם רוֹצֵחַ יִקְטָל עָנִי וְאֶבְיוֹן וּבַלַּיְלָה יְהִי כַגַּנָּב" (איוב) | דרשה –אם פשוט לך כאור שהוא בא על עסקי נפשות – הורגהו (כמו "אם בא השמש עליו" בבא במחתרת), לאפוקי קרוב משפחה למשל. | |
|
|
|
|
| 4. דרשה – הכוונה לכוכבים המאירים, בלי קשר ללילה. (ולמה הוזכר שהם מאירים, הרי כל הכוכבים צריכים להלל, אלא ללמד שגם אור הכוכבים נחשב אור, נפק"מ למודר הנאה מהאור). | 4. הללוהו כל כוכבי אור" = כוכבי הלילה | |
(ב: שליש עליון)
ב. ראיות ממשניות וברייתות
A. ראיות שבדיקת חמץ בלילה (-רב יהודה)
- 1.ר' יהודה – בודקין אור לארבעה עשר, ובארבעה עשר שחרית, ובשעת הביעור".
= אור אינו שחרית, אלא לילה.
- 2.איסור עשיית מלאכה ב-14 (לנוהגים) -
ר"י – מהנץ,
ראב"י – "משעת האור",
ואמר לר"י – היכן מצינו יום שמקצתו אסור ומקצתו מותר? ור"י – כמו שחמץ רק באמצע היום.
= משמע שאור אינו נץ, אלא לילה.
דחייה– "אור" = עלות השחר.
[דיונים:
- A.אך קשה – כי אם כן גם לשיטתו חלק מהיממה (לילה) מותר וחלק אסור (מעה"ש)?
תשובה – לזה יש תקדים (תענית ציבור), אך לחלוקה מהנץ לכאורה אין תקדים. B. לעצם הדיון ביניהם לגבי התקדים –
ר"י– התקדים מחמץ,
ראב"י– זה לא מספיק כי זה דאורייתא, ועשיית מלאכה זה דרבנן,
ר"י– יש הרחקה של דרבנן לחמץ,
ראב"י– זה לא חלוקה של היום, אלא הרחקה לדין הדאורייתא].
(ב: 4-)
- 3."ואימתי משיאין משואות –לאור עיבורו", וודאי שהמשואות היו בלילה.
(ג. 1+)
- 4."המפלת אור לשמונים ואחד" – כשהכוונה היא ללילה שבין ה80 ל-81.
- 5."יכול יהא נאכל אור לשלישי" – כשהכוונה ללילה שבין היום השני לשלישי של קרבן שלמים.
- 6."אור של יום הכיפורים מתפלל שבע ומתוודה, שחרית מתפלל שבע ומתוודה...".
- 7.תני דבי שמואל – "לילי ארבעה עשר בודקין את החמץ...".
ראיה לרב הונא (יום)
(ב: 2-)
- 8.היה עומד כל הלילה ומקריב... לאורה טעון קידוש יו"ר.
דחייה– "לאורה" שאני.
לסיום–
הגמרא דוחה את הדעה של יום,
ואכן גם רב הונא, כשאמר נגהי, התכוון ללילה (שכך קוראים ללילה במקומו).
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
ענייני כשרות המצויים
האם מותר לטייל במקום בלי מניין?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך מותר להכין קפה בשבת?
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
אנחנו קודש למענך
כאב הגלות ותקוות הגאולה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
רבנים בבית המדרש
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
