ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רות בת שרה
ה. הַצַּעַר הַגָּדוֹל, שֶׁמַּרְגִּישׁ כָּל צַדִּיק בְּעַצְמוֹ עַל מִעוּט הַדְּבֵקוּת הָאֱלֹהִית, שֶׁהוּא חָשׁ בְּעַצְמוֹ, שֶׁאֵינוֹ שׁוֹבֵר אֶת צִמְאוֹנוֹ הַגָּדוֹל, וּמִצַּעַר זֶה כָּל אֲבָרָיו מִשְׁתַּבְּרִים תָּמִיד מֵרֹב כִּלְיוֹן נֶפֶשׁ, וְאֵין לוֹ מְנוּחָה בְּכָל עֹנֶג וַָנַחַת שֶׁבָּעוֹלָם, - זֶהוּ מַמָּשׁ צַעַר הַשְּׁכִינָה*, שֶׁתֹּכֶן הַחַיִּים שֶׁל כָּל הָעוֹלָמִים כֻּלָּם הוֹמֶה• אֶל הַשְּׁלֵמוּת הָאֱלֹהִית הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁתִּתְגַּלֶּה בָּהֶם. וְהַהִתְגַּלּוּת הַזֹּאת, בְּהַרְחָבָתָהּ וְתַעֲנוּגֶיהָ•, מֻתְנָה הִיא שֶׁצְּרִיכָה לְשִׁכְלוּל הָרָצוֹן• הַחָפְשִׁי שֶׁל בְּנֵי אָדָם, וְכָל הַכִּשְׁרוֹן וְהַמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהֶהָדוּר הַתָּלוּי בּוֹ. עַל כֵּן מִשְׁתּוֹקְקִים הֵם הַצַּדִּיקִים לִתְשׁוּבַת הַכְּלָל תָּדִיר, וּבְתוֹכִיּוּת לְבָבָם רוֹדְפִים הֵם לְזַכּוֹת לְחַיְּבַיָּא כְּמַאן דְּרָדִיף בָּתַר חַיָּיּא•*, כִּי בֶּאֱמֶת הוּא חַיֵּינוּ וְחַיֵּי כָּל הָעוֹלָמִים.
תשובת הצדיקים
ו. כְּשֶׁהַצַּדִּיקִים עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה, מְאִירִים• הֵם אוֹר הַקְּדֻשָּׁה בְּכָל דַּרְכֵי הָעַרְפִלִּים וְהַפְּגָמִים שֶׁהֵם מוֹצְאִים בְּנַפְשָׁם, וְהָעֵצוֹת שֶׁהֵם מְחַדְּשִׁים לְעַצְמָם, לַעֲלוֹת מִתּוֹךְ הַנְּפִילָה וְהַיֵּאוּשׁ שֶׁבִּלְבָבָם לְתוֹךְ הָאוֹר הַבָּהִיר שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה וְהַיֹּשֶׁר הָעֶלְיוֹן, הֵן עַצְמָן נַעֲשׂוֹת אוֹרוֹת גְּדוֹלִים לְהָאִיר לָעוֹלָם•. וְכָל הַמַּרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ עֹמֶק נֹחַם הַתְּשׁוּבָה• וְהִתְמַרְמְרוּת הַמַּחֲשָׁבָה לְתִקּוּן פְּגָמָיו, בֵּין אוֹתָם שֶׁתִּקּוּנָם כְּבָר עוֹלֶה בְּיָדוֹ, בֵּין אוֹתָם שֶׁתִּקּוּנָם אֵינוֹ עוֹלֶה עֲדַיִן בְּיָדוֹ וְהוּא מְצַפֶּה עֲלֵיהֶם לְרַחֲמִים - יִכְלֹל אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה בִּכְלַל הַצַּדִּיקִים•, שֶׁמִּמַּחְשְׁבוֹת הַתְּשׁוּבָה שֶׁלָּהֶם הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִתְחַדֵּשׁ בְּאוֹר חָדָשׁ.
התשובה משיבה את הרמוניית העולם
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
18 - לימוד שבועי כב-כח תמוז
19 - פרק ח' ה'-ז'
20 - פרק ח' ח'- י"ב
טען עוד
___________________________
הוֹמֶה - שואף, משתוקק. בְּהַרְחָבָתָהּ וְתַעֲנוּגֶיהָ - כשהיא רחבה ומביאה לעונג. מֻתְנָה הִיא שֶׁצְּרִיכָה לְשִׁכְלוּל הָרָצוֹן וכו' - היא תלויה בהתעלות האדם ברצון ובמעשה. לְזַכּוֹת לְחַיְּבַיָּא כְּמַאן דְּרָדִיף בָּתַר חַיָּיא - להצדיק לרשעים כמי שרודף אחרי החיים [הערת הרב צבי יהודה קוק]. מְאִירִים - מגלים את הדרך איך להתרומם לקדושה מתוך הנפילות. הֵן עַצְמָן נַעֲשׂוֹת וכו' - העצות של הצדיק מועילות להדרכת אנשים אחרים. נֹחַם הַתְּשׁוּבָה - הנחמה שבתשובה. יִכְלֹל אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה בִּכְלַל הַצַּדִּיקִים וכו' - יכלול את הרצון לתיקון אישי עם השאיפה לתיקון וישועת הכלל, שזהו הרצון של הצדיקים שמהמחשבות שלהם העולם כולו מתעלה. הַהַתְאָמָה הַמְאַחֶדֶת - הכיוון והמטרה התואמים שמאחדים את כל המציאות. וַחֲגָוֶיהָ - נסתרותיה. נִמְשָׁכִים וּבָאִים מֵהֵד קוֹלָם הַמְאֻחָד וכו' - המצפון המוסרי מקורו בהכרה פנימית בכך שישנו איזון בין כל חלקי המציאות שיש לשמור עליו. חוֹדְרִים זֶה בָּזֶּה - משפיעים ופועלים זה על זה. קְצִיצָה - פגם, ניתוק האחדות. חֲתִיכוֹת רַבּוֹת - ניתוקים ופירודים. כֹּחַ הַמַּרְעִיד - פחד, תחושת חוסר אונים. סִלּוּק אוֹר הַחַיִּים וכו' - הפסקת הקשר החי וההשפעה של מקור המציאות הכללית האחדותית מהנשמה הפרטית החוטאת. אֶחָד בְּאֶחָד יִגָּשׁוּ - כולם משלימים זה את זה. עַד חֶלְקֵי - אל חלקי.
ביאורים
המציאות שלנו מורכבת ממעגלים, לכל פרט בפני עצמו יש חשיבות והוא גם חלק ממעגל גדול יותר. באנושות למשל, האדם מורכב מאברים שבנויים מתאים רבים, מספר אנשים מרכיבים אומה, והאנושות בנויה מאומות שונות. לכל חלק במערכת הגדולה הזו יש תפקיד, וככל שהמעגל מצומצם כך השינויים שבו מורגשים יותר. אדם שיש לו כאב יחוש בו, גם אם הכאב הוא באצבע קטנה בלבד. לעומת זאת אם יהיה הישג כלכלי לאחד האזרחים, ההישג יהיה בדרך כלל לטובת כלל אזרחי המדינה, אך הם לא יחושו בכך. מי שכן ירגיש זאת אלו הם כלכלנים המומחים בתחום.
כמו בעולם הגשמי כך בנוי גם הרובד הפנימי של המציאות, הנשמה של המציאות. יש בה מעגלים רבים שלכל פרט בהם יש חשיבות והוא חלק מִדבר גדול. בזמן שיש חיסרון אפילו באדם אחד יש לכך השפעה על כל העולם, על האומה, ובמיוחד – על האדם עצמו. כשאדם חוטא הוא גורם לנתק רוחני מסוים הגורם לו צער, והדבר מקרין גם על סביבתו באופן רוחני. ההשפעה לא תמיד מורגשת, אבל מי שיש בו עדינות הנפש יחוש שחלה ירידה רוחנית.
לצדיקים הגדולים שבכל דור יש יכולת להבין את התהליכים הרוחניים שבדור ואת הכישרון להרגיש בהם. בשל העושר הרוחני שלהם ותחושת החיבור החזק שלהם לבריאה הם מרגישים כל כישלון רוחני וכל סטייה מהשלמות האלוהית שבעולם. הם גם אלה שיודעים כיצד לסלול את דרך התשובה המתאימה בכל דור, הם אינם מסתפקים בכך שהם יהיו שלמים ומתוקנים אלא דואגים לתשובת הכלל מתוך תחושת חיבור חזקה.
כל זמן שהעולם חסר ולא הגיע לשלמותו - אף הקב"ה אינו יכול לגלות את שכינתו בעולם במלואה, לא בחיי הקודש והרוח וגם לא בחיי החול. זהו צער השכינה שהצדיקים יכולים לחוש בו ופועלים לתיקונו. לכן כל הרוצה לשוב בתשובה ילך בדרכים שצדיקי הדור סוללים לפניו, כי הם המבינים מהו צער השכינה ומהם הצרכים הרוחניים של הדור.
הרחבות
* על מה השכינה מצטערת?
צַעַר הַשְּׁכִינָה. בגמרא מובא שרב שמואל בר יצחק אומר שהקב"ה בוכה, "מפני גאוותן של ישראל שניטלה מהם ונִתנה לנכרים". ורבי שמואל בר נחמני אמר: "מפני גאוותה של מלכות שמים" [חגיגה ה:]. ניתן לבאר ששני גורמים אלו - מיעוט כבודם של ישראל שתפקידם "לתקן עולם במלכות שדי", ומיעוט כבוד ה' בעולם, גורמים לכך שהעולם לא מתעלה אל השלמות האלוהית ועל כן יש צער לשכינה.
* זכותו של המזכה אחרים בתשובה
וּבְתוֹכִיּוּת לְבָבָם רוֹדְפִים הֵם לְזַכּוֹת לְחַיְּבַיָּא כְּמַאן דְּרָדִיף בָּתַר חַיָּיּא. מאמר זה לקוח מהזוהר. הזוהר כותב שיש שבעים עולמות עליונים שגנוזים רק לאלו שמחזירים בתשובה, "ואם היו יודעים בני אדם כמה תועלת וזכות זוכים כשמזכים את הרשעים, הוו (היו הצדיקים) אזלי אבתרייהו (הולכים אחריהם) ורדפי לון כמאן דרדיף בתר חיין (והיו רודפים אחריהם לזכות אותם כמי שרודף אחר החיים)" [זוהר פרשת תרומה דף קכט עמוד א על פי פירוש מתוק מדבש].
קטע זה מהזוהר מתאר את השכר הגדול שיש למי שמחזיר אחרים בתשובה, אולם בפסקתנו הרב קוק מבאר שהצדיקים רוצים להחזיר את הרשעים בתשובה כדי לרומם את העולם לדבקות בקב"ה. ואכן במקום אחר מדגיש הזוהר את הוספת כבוד השכינה על ידי החזרה בתשובה. וכותב הזוהר, שעל הצדיק לרדוף אחרי הרשע ולהחזירו בתשובה ואף להשקיע מכספו לשם כך, כדי שתעבור מהרשע זוהמת החטא... וזהו שבח (שמחזיר אחרים בתשובה) שיתעלה בו הקב"ה יותר משבח אחר (מצווה אחרת) משום שהוא גרם להכניע הסיטרא אחרא ולהעלות את כבוד ה' [שם דף קכח עמוד ב על פי פירוש מתוק מדבש].
שאלות לדיון
א. האם ה'צער הגדול' שהצדיק חש בעקבות חוסר הדבקות האלוהית הוא אידיאלי?
ב. לדברי הרב קוק כאן, מהו מקור המוסר? מהיכן הוא נובע?
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
למה יש כיסויים מיוחדים למשכן בזמן מסעות בני ישראל?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
