ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רות בת שרה
ה. הַצַּעַר הַגָּדוֹל, שֶׁמַּרְגִּישׁ כָּל צַדִּיק בְּעַצְמוֹ עַל מִעוּט הַדְּבֵקוּת הָאֱלֹהִית, שֶׁהוּא חָשׁ בְּעַצְמוֹ, שֶׁאֵינוֹ שׁוֹבֵר אֶת צִמְאוֹנוֹ הַגָּדוֹל, וּמִצַּעַר זֶה כָּל אֲבָרָיו מִשְׁתַּבְּרִים תָּמִיד מֵרֹב כִּלְיוֹן נֶפֶשׁ, וְאֵין לוֹ מְנוּחָה בְּכָל עֹנֶג וַָנַחַת שֶׁבָּעוֹלָם, - זֶהוּ מַמָּשׁ צַעַר הַשְּׁכִינָה*, שֶׁתֹּכֶן הַחַיִּים שֶׁל כָּל הָעוֹלָמִים כֻּלָּם הוֹמֶה• אֶל הַשְּׁלֵמוּת הָאֱלֹהִית הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁתִּתְגַּלֶּה בָּהֶם. וְהַהִתְגַּלּוּת הַזֹּאת, בְּהַרְחָבָתָהּ וְתַעֲנוּגֶיהָ•, מֻתְנָה הִיא שֶׁצְּרִיכָה לְשִׁכְלוּל הָרָצוֹן• הַחָפְשִׁי שֶׁל בְּנֵי אָדָם, וְכָל הַכִּשְׁרוֹן וְהַמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהֶהָדוּר הַתָּלוּי בּוֹ. עַל כֵּן מִשְׁתּוֹקְקִים הֵם הַצַּדִּיקִים לִתְשׁוּבַת הַכְּלָל תָּדִיר, וּבְתוֹכִיּוּת לְבָבָם רוֹדְפִים הֵם לְזַכּוֹת לְחַיְּבַיָּא כְּמַאן דְּרָדִיף בָּתַר חַיָּיּא•*, כִּי בֶּאֱמֶת הוּא חַיֵּינוּ וְחַיֵּי כָּל הָעוֹלָמִים.
תשובת הצדיקים
ו. כְּשֶׁהַצַּדִּיקִים עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה, מְאִירִים• הֵם אוֹר הַקְּדֻשָּׁה בְּכָל דַּרְכֵי הָעַרְפִלִּים וְהַפְּגָמִים שֶׁהֵם מוֹצְאִים בְּנַפְשָׁם, וְהָעֵצוֹת שֶׁהֵם מְחַדְּשִׁים לְעַצְמָם, לַעֲלוֹת מִתּוֹךְ הַנְּפִילָה וְהַיֵּאוּשׁ שֶׁבִּלְבָבָם לְתוֹךְ הָאוֹר הַבָּהִיר שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה וְהַיֹּשֶׁר הָעֶלְיוֹן, הֵן עַצְמָן נַעֲשׂוֹת אוֹרוֹת גְּדוֹלִים לְהָאִיר לָעוֹלָם•. וְכָל הַמַּרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ עֹמֶק נֹחַם הַתְּשׁוּבָה• וְהִתְמַרְמְרוּת הַמַּחֲשָׁבָה לְתִקּוּן פְּגָמָיו, בֵּין אוֹתָם שֶׁתִּקּוּנָם כְּבָר עוֹלֶה בְּיָדוֹ, בֵּין אוֹתָם שֶׁתִּקּוּנָם אֵינוֹ עוֹלֶה עֲדַיִן בְּיָדוֹ וְהוּא מְצַפֶּה עֲלֵיהֶם לְרַחֲמִים - יִכְלֹל אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה בִּכְלַל הַצַּדִּיקִים•, שֶׁמִּמַּחְשְׁבוֹת הַתְּשׁוּבָה שֶׁלָּהֶם הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִתְחַדֵּשׁ בְּאוֹר חָדָשׁ.
התשובה משיבה את הרמוניית העולם
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
18 - לימוד שבועי כב-כח תמוז
19 - פרק ח' ה'-ז'
20 - פרק ח' ח'- י"ב
טען עוד
___________________________
הוֹמֶה - שואף, משתוקק. בְּהַרְחָבָתָהּ וְתַעֲנוּגֶיהָ - כשהיא רחבה ומביאה לעונג. מֻתְנָה הִיא שֶׁצְּרִיכָה לְשִׁכְלוּל הָרָצוֹן וכו' - היא תלויה בהתעלות האדם ברצון ובמעשה. לְזַכּוֹת לְחַיְּבַיָּא כְּמַאן דְּרָדִיף בָּתַר חַיָּיא - להצדיק לרשעים כמי שרודף אחרי החיים [הערת הרב צבי יהודה קוק]. מְאִירִים - מגלים את הדרך איך להתרומם לקדושה מתוך הנפילות. הֵן עַצְמָן נַעֲשׂוֹת וכו' - העצות של הצדיק מועילות להדרכת אנשים אחרים. נֹחַם הַתְּשׁוּבָה - הנחמה שבתשובה. יִכְלֹל אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה בִּכְלַל הַצַּדִּיקִים וכו' - יכלול את הרצון לתיקון אישי עם השאיפה לתיקון וישועת הכלל, שזהו הרצון של הצדיקים שמהמחשבות שלהם העולם כולו מתעלה. הַהַתְאָמָה הַמְאַחֶדֶת - הכיוון והמטרה התואמים שמאחדים את כל המציאות. וַחֲגָוֶיהָ - נסתרותיה. נִמְשָׁכִים וּבָאִים מֵהֵד קוֹלָם הַמְאֻחָד וכו' - המצפון המוסרי מקורו בהכרה פנימית בכך שישנו איזון בין כל חלקי המציאות שיש לשמור עליו. חוֹדְרִים זֶה בָּזֶּה - משפיעים ופועלים זה על זה. קְצִיצָה - פגם, ניתוק האחדות. חֲתִיכוֹת רַבּוֹת - ניתוקים ופירודים. כֹּחַ הַמַּרְעִיד - פחד, תחושת חוסר אונים. סִלּוּק אוֹר הַחַיִּים וכו' - הפסקת הקשר החי וההשפעה של מקור המציאות הכללית האחדותית מהנשמה הפרטית החוטאת. אֶחָד בְּאֶחָד יִגָּשׁוּ - כולם משלימים זה את זה. עַד חֶלְקֵי - אל חלקי.
ביאורים
המציאות שלנו מורכבת ממעגלים, לכל פרט בפני עצמו יש חשיבות והוא גם חלק ממעגל גדול יותר. באנושות למשל, האדם מורכב מאברים שבנויים מתאים רבים, מספר אנשים מרכיבים אומה, והאנושות בנויה מאומות שונות. לכל חלק במערכת הגדולה הזו יש תפקיד, וככל שהמעגל מצומצם כך השינויים שבו מורגשים יותר. אדם שיש לו כאב יחוש בו, גם אם הכאב הוא באצבע קטנה בלבד. לעומת זאת אם יהיה הישג כלכלי לאחד האזרחים, ההישג יהיה בדרך כלל לטובת כלל אזרחי המדינה, אך הם לא יחושו בכך. מי שכן ירגיש זאת אלו הם כלכלנים המומחים בתחום.
כמו בעולם הגשמי כך בנוי גם הרובד הפנימי של המציאות, הנשמה של המציאות. יש בה מעגלים רבים שלכל פרט בהם יש חשיבות והוא חלק מִדבר גדול. בזמן שיש חיסרון אפילו באדם אחד יש לכך השפעה על כל העולם, על האומה, ובמיוחד – על האדם עצמו. כשאדם חוטא הוא גורם לנתק רוחני מסוים הגורם לו צער, והדבר מקרין גם על סביבתו באופן רוחני. ההשפעה לא תמיד מורגשת, אבל מי שיש בו עדינות הנפש יחוש שחלה ירידה רוחנית.
לצדיקים הגדולים שבכל דור יש יכולת להבין את התהליכים הרוחניים שבדור ואת הכישרון להרגיש בהם. בשל העושר הרוחני שלהם ותחושת החיבור החזק שלהם לבריאה הם מרגישים כל כישלון רוחני וכל סטייה מהשלמות האלוהית שבעולם. הם גם אלה שיודעים כיצד לסלול את דרך התשובה המתאימה בכל דור, הם אינם מסתפקים בכך שהם יהיו שלמים ומתוקנים אלא דואגים לתשובת הכלל מתוך תחושת חיבור חזקה.
כל זמן שהעולם חסר ולא הגיע לשלמותו - אף הקב"ה אינו יכול לגלות את שכינתו בעולם במלואה, לא בחיי הקודש והרוח וגם לא בחיי החול. זהו צער השכינה שהצדיקים יכולים לחוש בו ופועלים לתיקונו. לכן כל הרוצה לשוב בתשובה ילך בדרכים שצדיקי הדור סוללים לפניו, כי הם המבינים מהו צער השכינה ומהם הצרכים הרוחניים של הדור.
הרחבות
* על מה השכינה מצטערת?
צַעַר הַשְּׁכִינָה. בגמרא מובא שרב שמואל בר יצחק אומר שהקב"ה בוכה, "מפני גאוותן של ישראל שניטלה מהם ונִתנה לנכרים". ורבי שמואל בר נחמני אמר: "מפני גאוותה של מלכות שמים" [חגיגה ה:]. ניתן לבאר ששני גורמים אלו - מיעוט כבודם של ישראל שתפקידם "לתקן עולם במלכות שדי", ומיעוט כבוד ה' בעולם, גורמים לכך שהעולם לא מתעלה אל השלמות האלוהית ועל כן יש צער לשכינה.
* זכותו של המזכה אחרים בתשובה
וּבְתוֹכִיּוּת לְבָבָם רוֹדְפִים הֵם לְזַכּוֹת לְחַיְּבַיָּא כְּמַאן דְּרָדִיף בָּתַר חַיָּיּא. מאמר זה לקוח מהזוהר. הזוהר כותב שיש שבעים עולמות עליונים שגנוזים רק לאלו שמחזירים בתשובה, "ואם היו יודעים בני אדם כמה תועלת וזכות זוכים כשמזכים את הרשעים, הוו (היו הצדיקים) אזלי אבתרייהו (הולכים אחריהם) ורדפי לון כמאן דרדיף בתר חיין (והיו רודפים אחריהם לזכות אותם כמי שרודף אחר החיים)" [זוהר פרשת תרומה דף קכט עמוד א על פי פירוש מתוק מדבש].
קטע זה מהזוהר מתאר את השכר הגדול שיש למי שמחזיר אחרים בתשובה, אולם בפסקתנו הרב קוק מבאר שהצדיקים רוצים להחזיר את הרשעים בתשובה כדי לרומם את העולם לדבקות בקב"ה. ואכן במקום אחר מדגיש הזוהר את הוספת כבוד השכינה על ידי החזרה בתשובה. וכותב הזוהר, שעל הצדיק לרדוף אחרי הרשע ולהחזירו בתשובה ואף להשקיע מכספו לשם כך, כדי שתעבור מהרשע זוהמת החטא... וזהו שבח (שמחזיר אחרים בתשובה) שיתעלה בו הקב"ה יותר משבח אחר (מצווה אחרת) משום שהוא גרם להכניע הסיטרא אחרא ולהעלות את כבוד ה' [שם דף קכח עמוד ב על פי פירוש מתוק מדבש].
שאלות לדיון
א. האם ה'צער הגדול' שהצדיק חש בעקבות חוסר הדבקות האלוהית הוא אידיאלי?
ב. לדברי הרב קוק כאן, מהו מקור המוסר? מהיכן הוא נובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
