ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
טבת תשס"ח
עדיפות קריאה בספר תורה חדש שנתרם לבית הכנסת על פני שאר הספרים
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (603)
רבנים שונים
122 - ספר תורה חדש
123 - שינוי נוסח הכתובה מן הנהוג בעיר
124 - התרת נדר שנידר כקנס על גלישה באינטרנט
טען עוד
מטבע הדברים יש רצון לקרא רק בספר זה, אולם ישנם בבית הכנסת ספרים אחרים, המושאלים לבית הכנסת על-ידי אחרים, ואלו מבקשים שיקראו בספר החדש ב"תורנות" כמו של הספרים עד עתה.
שאלות:
1. האם יש הלכה או מנהג שבשנה ראשונה יש לקרוא רק בספר החדש (מובן שמבחינה מעשית קריאה כזו מייצרת הגהה נוספת לספר)?
2. האם קיימת עדיפות לספר זה (אחרי השנה הראשונה) על פני ספרים אחרים?
תשובה
ראשית, נבהיר שאם קיימת מחלוקת בין מתפללי בית הכנסת בנושא, אין לראות בדברים שלהלן הכרעה בין הצדדים, שכן לצורך הכרעה שכזו יש לשמוע את דברי שני הצדדים וטיעוניהם.
לגופו של עניין:
1. מזה דורות רבים 1 קיים מנהג, שהתקבל על-ידי רבות מקהילות ישראל 2 , שכאשר יש ס"ת חדש קוראים בו בקביעות בשנה הראשונה. מטרת המנהג היא (כמצוין בשאלה) לבצע הגהה נוספת על כל ספר התורה 3 . המנהג מתייחס לקריאת התורה בשבת בבוקר בלבד, שבה עוברים במשך השנה על כל התורה. המנהג איננו כולל את הקריאות של ימי ב' וה', שבת במנחה והקריאות של ר"ח, תעניות וחגים 4 (למעט קריאת "וזאת הברכה" בשמחת תורה 5 , המשלימה את הקריאות של השבתות) 6 .
2. לאחר השנה הראשונה יש להמשיך ולקרוא בספרים הישנים ובחדש בתורנות, כדי למנוע "פגיעה" בספרי התורה האחרים; זאת אף שספרי התורה הישנים הם ספרים פרטיים שרק הושאלו לבית הכנסת 7 .
^ 1. המנהג מוזכר כבר ב"לקט יושר" (תלמידו של בעל "תרומת הדשן", חי לפני כ-550 שנה חלק יו"ד (עמ' 59).
^ 2. לצד ה"לקט יושר" הנ"ל, המעיד על המנהג בזמנו בנוישטט שבאוסטריה, יש לציין את שו"ת "ניר לדוד", המתייחס (בסי' ר) למנהג כזה בקהילת וויטצען (הונגריה); לתשובתו של הרב יעקב יוסף גינז ("הרי בשמים", רב קהילת ביסרמין) שהודפסה בקובץ "צפונות" (יז עמ' מח והלאה) ובתוך הדברים. (עמ' נא) מוזכר מנהג זה כ"מנהג בכל תפוצות ישראל". בדורנו הוזכר המנהג גם בספר "חשוקי חמד" (הר"י זילברשטיין ברכות כח ע"א) כמנהג רגיל ופשוט; בספר "שו"ע המקוצר" (הר"י רצאבי, לפי מנהג תימן יו"ד סי' קסה סע' כד) נזכר כ"מנהג הרבה מקומות"; בספר "דרך התורה" (על-פי פסקי הרב מרדכי אליהו במבוא לפרק ג סעיף 3), הגדיר זה מנהג כ"מנהג נפוץ" וכתב ש"טוב שיתקנו" לנהוג כך; וכן נזכר בקובץ "אוצרות הסופר" יא עמ' קא, בתוך "מנהגי קהל תורה עץ חיים – ספר תורה" סעיף כז, המדובר במנהגי קהילה בלונדון, שעיקרי מנהגיה מבוססים על מנהגי החתם סופר וקהילת פרשבורג).
^ 3. שו"ת "ניר לדוד" שם בהערה, תשובת הרי"י גינז הנ"ל, "שו"ע המקוצר" שם. ועיין עוד ב"ניר לדוד", שמרמז לטעם נוסף על-ידי ההשוואה שעושה (השואל, והוא מסכים לכך) לגמרא בתענית כח ע"א: "כשעלו בני הגולה לא מצאו עצים בלשכה, ועמדו אלו והתנדבו משלהם. וכך התנו נביאים שביניהן: שאפילו לשכה מלאה עצים – יהיו אלו מתנדבין משלהן", ונראה שמטרת התקנה היא עידוד לתורמים על-ידי מתן כבוד לתרומתם.
^ 4.כך מסתבר לפי טעמו הנ"ל של המנהג, וכך מפורש בתשובת הרי"י גינז הנ"ל, וכן כתבו ב"דרך התורה" (שם) וב"שו"ע המקוצר" (שם הערה קכב). גם ב"חשוקי חמד" הנ"ל מוזכר המנהג רק ביחס לשבת. ובקובץ "אוצרות הסופר" הנ"ל נאמר שהמנהג הוא אף בחול ובמועדים, אך נראה שזהו החריג, והמנהג הרווח יותר ואף המסתבר כנ"ל הוא שרק בשבתות בשחרית קוראים בספר התורה החדש.
^ 5. אם כי ברוב בתי הכנסת אין מתעוררת כלל שאלה זו ביחס לקריאת "וזאת הברכה" בשמחת תורה, משום שמתחלקים בה לכמה מניינים וקוראים במקביל בכל ספרי התורה, כדי לקצר את משך הזמן הדרוש לקיום המנהג של העלאת כל הציבור לתורה.
^ 6. ב"מנהגי קהל תורה עץ חיים" שבקובץ "אוצרות הסופר" הנ"ל מוזכר בהערה שלפי הנהוג (בקהילתם) אם לבעליו של אחד מספרי התורה יש יארצייט – זכותו היא שיקראו באותו יום בספר התורה שלו. זכות זו גוברת על המנהג לקרוא בספר התורה החדש. ברם לדברים אלה יש מקום רק בקהילה שבה אכן נהוגה זכות זו, וייתכן שיש לכך מקום רק לפי מנהג קהילה זו, שקוראים בספר התורה החדש גם בימות החול ובחגים. לשיטה זו מטרת המנהג אינה הגהה נוספת אלא כבוד לספר התורה החדש או עידוד לתרום ספרי תורה חדשים – מטרה שתושג גם אם יש חריג כנ"ל; מה שאין כן אם המטרה היא הגהה, שאז יש להקפיד לקרוא בספר התורה כל שבת בשחרית (ואם יש מנהג כנ"ל לגבי יארצייט, ויש לאחד מבעלי ספר התורה האחרים יארצייט בשבת – ניתן לתת לו את "זכותו" בקריאה שבמנחה).
^ 7. וזאת אף שלא קיימת באופן זה "חזקה" לבעלי ספרי התורה הישנים שיקראו בספרים שלהם (שו"ת "בנימין זאב" סי' קפב, וכדבריו נפסק באו"ח סי' קנג, "מגן אברהם" ס"ק מה, "אליה רבה" ס"ק לא ו"משנה ברורה" ס"ק ק). עיין עוד בתשובת הרי"י גינז הנ"ל, שהדגיש שלאחר השנה הראשונה אין שום קדימות לספר התורה החדש על פני קודמיו, אך בדבריו לא פורש אם מדובר במצב שבו הספר החדש שייך לציבור וקודמיו הם פרטיים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.











