ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(כה: באמצע – כו: באמצע)
הנאה הבאה לו לאדם בעל כרחו
א. המחלוקת
גירסה א -
לר"י – בכל מקרה אסור,
לר"ש – אם לא התכוון – מותר, אא"כ אפשר להימנע – שאז יש מחלוקת: אביי – מותר, רבא – אסור.
|
| התכוון | לא התכוון |
| אפשר להימנע | אסור, כי התכוון | ר"י - אסור |
| ר"ש – | ||
| לא אפשר להימנע | ר"י – אסור | |
| ר"ש - מותר |
גירסה ב –
לר"ש – הגורם היחיד הוא הכוונה.
לר"י – אם לא התכוון, אסור רק אם היה אפשר להימנע.
אם אי אפשר להימנע, אך כן התכוון – המחלוקת: אביי – מותר, רבא - אסור.
|
| התכוון | לא התכוון |
| אפשר להימנע | ר"י - אסור | |
| ר"ש - אסור | ר"ש - מותר | |
| לא אפשר להימנע | ר"י - | מותר |
| ר"ש - אסור | ||
(כו: שליש עליון)
ב. דחיית הגירסה הראשונה
מוכרי כלאיים יכולים ללבוש אם לא מתכוונים ליהנות (למרות שיכולים לשים על מקל) = אפשר ולא מתכוון,
בגירסה א' לרבא זה לא מסתדר לאף שיטה.
בגירסה ב' ניתן להעמיד כר"ש.
ג. ראיות לאביי ורבא בתוך גירסה ב – "לא אפשר והתכוון" -
ראיה לאביי שמותר -
ריב"ז ישב בצל ההיכל – "לא אפשר והתכוון".
תשובה – זאת הנאה שלא כדרכה מקירות ההיכל.
ראיות לרבא שאסור -
- 1.A. גירסא ראשונה - הכניסו את מתקני קה"ק בתיבות סגורות שלא יראו.
תשובה – ראייה זה מדרבנן (ר"ש בן פזי), והחמירו לגבי קה"ק.
B. איכא דאמרי – ר"ש בן פזי אמר שראייה אינה אסורה מדאורייתא אך כן מדרבנן,
ולכאורה מתייחס למי שבהיכל (לא אפשר ומכוון), ומסתמא רבנן לא יאסרו אם באיסורי הנאה דאורייתא אינו אסור.
תשובה – שם זה "אפשר ומכוון" (אנשים מבחוץ למקד שמתקרבים כדי לראות) ולכן אסור.
- 2.הכניס פרה אדומה לרבקה עם אמה ודשה – "לא אפשר ומכוון" ואסור.
תשובה – זאת חומרא בפרה אדומה (ועגלה ערופה) מזה שכתוב "עוּבד",
(אך גם זה דווקא בכיוון, אך הרישא שם מדברת על "לא כיוון" ולכן מותר ("עבד" כתיב).
- 3.לא ישטח אבידה כשיש אורחים ("לא אפשר ומכוון").
תשובה – שם זה אסור כי אולי האבידה תינזק (גניבה, עין הרע).
ד. מאמר מוסגר – ר"ש בן פזי קול מראה וריח אין בו משום מעילה.
A. קשה לגבי ריח – "והמריח בה (בקטורת)... מעל".
תשובה – אכן בריח יש מעילה, ור"ש פטר רק בקטורת שכבר נעשתה מצוותה.
B. דבר חד פעמי, שכבר נעשתה בו מצוותו – אין מעילה.
קשה ממקרים שבהם יש מעילה אפילו שנעשתה מצוות!
תשובה – יוצאי הדופן לא מלמדים על הכלל, כי:
- 1.שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדים.
- 2.יש בהם מיעוטים מיוחדים.
[יוצאי הדופן:
- 1.תרומת הדשן ("ושמו אצל המזבח").
- 2.בגדי הכהן ("והניחם שם". לרבנן, ר' דוסא חולק).
- 3.עגלה ערופה ("וְעָרְפוּ שָׁם אֶת הָעֶגְלָה בַּנָּחַל... הָעֲרוּפָה בַנָּחַל")].
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו

קילוף פירות וירקות בשבת

האם מותר לפנות למקובלים?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

מה המשמעות הנחת תפילין?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

למה ללמוד גמרא?

הלכות שטיפת כלים בשבת

איך ללמוד גמרא?

אנחנו קודש למענך

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















