ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(מב. 11+ מג. 9+)
חלק א – חום מזרז חמץ, ולכן:
(שימו לב שבין ארבעת הדברים (1-4) מספרנו את ההערות בA-D).
- 1.רבא - לא להכין את המצה בשמש
- 2.רבא - לא להשתמש במים חמים או שהיו חמים
- 3.רבא - לקרר הידיים בכלי עם מים לכך.
- 4.רב יהודה - להשתמש במים שלנו.
הערות על זה:
- 1.המים חמץ, וצריך לשפוך אותם,
הרבה – במדרון, מעט – אפשר גם במקום שמצטבר מעט כי יעלמו מהר.
- 2.כשרב מתנה דרש זאת חשבו שהתכוון למים ששייכים לו.
- 3.רבא מוסיף שגם לא יפסיק להתעסק בבצק.
- 4.אם בכל זאת עברו על זה (ואין סימני החמצה) –
מר זוטרא – לא קונסים, רב אשי – קונסים.
חלק ב – חמץ שיש בו לאו (תערובת חמץ, חמץ נוקשה) -
קבוצה א – מיני מדינה שהם תערובת חמץ
- 1.כותח הבבלי
מאפה עם שאריות מי גבינה ומלח.
הגמרא מעירה שאינו בריא ללב לעיניים ולכל הגוף.
אגב מביאים דברים נוספים לא בריאים ובריאים.
- 2.שכר המדי
במדי עשו שכר עם שעורים (כמו בימינו).
- 3.חומץ האדומי
היין היה איכותי ולכן נעזרו בשעורים כדי להקל על ההחמצה.
- a.לפני החורבן היין של יהודה היה משובח וצריך לחומץ, אחרי החורבן היין של אדום עלה לגדולה זו - "אימלאה החרבה", "ולאם מלאם יאמץ".
- b.לפני החורבן הלוקח חומץ מעם הארץ לא צריך לעשר.
או – כי לפני החורבן נעשה מתמד של חרצנים ולא מיין או תמד שמרים, ולכן זה רק טעם ולא חייב בהפרשה.
או – כי היה זול ולכן גם עם הארץ היה מפריש.
- 4.זיתום המצרי
שליש כרכום, שליח מלח, שליש: רב יוסף – שעורים, רב פפא – חיטים.
שורים, קולים וטוחנים, וטוב לעצירות או שלשול, אל לא לחולה או מעוברת.
קבוצה ב – מיני אומנות
- 1.זומן של צבעין
מי סובין לצביעת עורות.
- 2.עמילן של טבחים
פת מתבואה שלא הביאה שליש לשאיבת הזוהמה מהתבשיל.
- 3.קולן של סופרים
- a.רב אושעיא - דבק הרצענים מקמח
והרי כתוב במשנה סופרים? גם הסופרים הדביקו בזה דפים.
- b.רב שימי – סולת להשרת השערות.
דחייה – זה לא "מיני אומנות".
- 4.ר"א מוסיף תכשיטי נשים (סולת להשרת השערות).
ר"י – זה לעשירות, העניות בסיד (רב שימי – השתמשו בשאריות מהעשירות).
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.

יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.

ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".












