ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אכילה במסעדות ובקיוסקים: כולנו יודעים להיזהר מרמאויות ומניסיונות של אנשים המנסים לעבוד עלינו. הניסיון מלמד שפעמים רבות יש צורך לבדוק כל דבר בשבע עיניים ולא לקנות חתול בשק. הבעיה היא שכשהדברים מגיעים לענייני כשרות, רבים וטובים סומכים בעיניים עצומות על כל מי שמצהיר שהמקום שלו כשר. תמונות הצדיקים התלויות בחנות הפלאפל אינן מעידות על טיב הכשרות במקום. רק תעודת כשרות תקפה מהווה עדות אמיתית שיש השגחה כשרותית (לפחות ברמה הבסיסית). גם כאן צריך להתבונן בתעודה ולבדוק האם לא פג תוקפה (האם יש סיבה לכך שהיא לא חודשה?), האם התעודה שייכת באמת למקום שבו אנו רוצים לאכול. כדאי לתת את הדעת (ולשאול במידת הצורך) מהי רמת הכשרות במקום והאם היא עומדת ברף ההקפדה שלנו בבית (למה לאכול בחוץ דברים שלא היינו מכניסים הביתה?).
הרבנות הראשית פרסמה הנחיות ברורות ומסודרות לקראת החופש הגדול (חפשו באינטרנט: מדריך של הרבנות לשמירת הכשרות בקיץ, או הכנסו לאתר 'כושרות'). כדאי לקרוא אותו לפני שיוצאים לדרך ולחסוך תקלות. רצוי לשתף את בני המשפחה בכך, כדי להכיר את הבעיות הקיימות וגם למנוע אכזבות מיותרות...
קטיף תיירותי -קטיף עצמי: יש להתייחס לכמה נושאים הלכתיים:
1. ערלה ונטע רבעי: בשלוש שנותיו הראשונות אסורים פירות העץ באכילה ובהנאה. יש לברר עם הגורמים המוסמכים במקום, מה מצבם של העצים שמהם קוטפים. גם אם יש בידי הבעלים אישור מהרבנות הראשית שהשטח נבדק ושהוא נקי מחשש ערלה, יש לוודא שהמסמך מתאים למטע הרלוונטי.
2. בשנה הרביעית הפירות הם נטע רבעי וצריך לפדותם לפני האכילה, כדוגמת פירות מעשר שני. פירות אלו פטורים מהפרשת תרומות ומעשרות.
3. ומהשנה החמישית והלאה הפירות שנקטפו הם טבל ואסור לאכול אותם לפני שמפרישים מהם תרומות ומעשרות. שנת תשע"ג היא השנה החמישית למנין שנות השמיטה, ומהפירות יש להפריש תרומה גדולה ותרומת מעשר (בשקית לאשפה), מעשר ראשון (ללוי) ומעשר שני (את המעשר פודים על מטבע המיועדת לכך או דרך קרן מעשרות, למי שמנוי על אחת שכזו).
הערה חשובה: אחת הטעויות השכיחות היא, שאפשר לאכול בלי להפריש תרומות ומעשרות כל זמן שהפירות לא הוכנסו הביתה. אמנם, יש מקרים שבהם הדין הזה נכון, אבל בדרך כלל, פירות שנקטפו בחצר סגורה ומגודרת מתחייבים מיד בהפרשת תרומות ומעשרות. הדין זהה גם כשמכניסים את הפירות לרכב או אפילו לסל בתוך שטח הקטיף. יש בכך פרטים רבים, אך חשוב לזכור שמצב היחיד שבו מותר לאכול פרי בלי להפריש ממנו, הוא רק כאשר קוטפים פרי אחד (או גרגר אחד מתוך אשכול) ואוכלים אותו בשטח הקטיף עצמו ולא מכניסים אותו בתוך כלי.
בנוסף, ראוי להזכיר שיש בוסתנים הפתוחים בשבת ובוודאי שיש חשיבות ועדיפות לחזק את שומרי השבת ולא את עוברי העבירה. לצערנו, באתר התיירות של הגולן, חמש מתוך שבע חוות שכאלו מחללות שבת.
וכמובן, בכל מקרה של רכישת פירות וירקות במרכולים או בבסטות על אם הדרך, יש צורך בתעודת כשרות תקפה המעידה על הפרשת תרומות ומעשרות מהתוצרת. אם אין תעודה כזו, יש חובה להפריש באופן עצמאי בלי ברכה מחמת הספק.
דריכת ענבים להכנת יין:
ההלכות הקשורות לעשיית יין רבות ולא כל כך ידועות. רבנן אסרו לשתות יין שגוי הכין אותו, והוא המכונה בפי חז"ל "סתם יינם" (ובלשון העם: "יין נסך"). גם יין שנגע בו גוי או מזג אותו מהבקבוק או מהחבית אסור בשתיה. חז"ל ייחסו חשיבות מיוחדת לאיסור זה, עד כדי הקביעה המופיעה בספר הזוהר, שיהודי השותה "סתם יינם" עוקר את נשמתו ממקום שורשה ואין לו חלק לעולם הבא!
הבעיה הופכת להיות מורכבת יותר, הואיל ולדעת פוסקים רבים גם יהודי שמחלל שבת בפרהסיא נחשב לעניין זה כגוי לפסול את היין. יש לשים לב, שגם אם אין כרגע במקום אנשים כאלו, יתכן שהגת כבר נפסלה בדריכות הקודמות. בשל כך, ראוי ונכון להימנע מאתרי תיירות של דריכת ענבים.
בעיה דומה קיימת ביקבים שנערכים בהם "טעימות". ברוב המקרים המדריכים מוזגים את היין של הטעימות ולעיתים הם אינם שומרי תורה ומצוות. אפשר לבקש שאתם תפתחו בעצמכם את הבקבוק ותמזגו אותו, בתנאי שמדובר בבקבוק חדש, שטרם נפתח.
לסיום, נזכיר את דברי האור החיים הקדוש, המלמדנו (בדברי משה למרגלים היוצאים לתור את הארץ ולראות מה היא), שיש טבעים שונים לארצות השונות, וטבעים אלו משפיעים על בני האדם בה. ארצנו המיוחדת מכל הארצות, מעניקה לנו מסגולותיה, ובמיוחד כשאנו נחשפים לפינות חמד ולמקומות חדשים עבורנו, ואנו מתחברים ו"כובשים" אותה בקנין חזק ואמיץ.
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
אנחנו קודש למענך
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
