ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות תשובה לרמב"ם
מאזן הזכויות והחלק לעולם הבא
צדיק בינוני ורשע
א1 כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִבְּנֵי הָאָדָם יֵשׁ לוֹ זְכֻיוֹת וַעֲווֹנוֹת: מִי שֶׁזְּכֻיוֹתָיו יְתֵרוֹת עַל עֲווֹנוֹתָיו - צַדִּיק; וּמִי שֶׁעֲווֹנוֹתָיו יְתֵרוֹת עַל זְכֻיוֹתָיו - רָשָׁע; מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה - בֵּינוֹנִי.
א2 וְכֵן הַמְּדִינָה: אִם הָיוּ זְכֻיוֹת כָּל יוֹשְׁבֶיהָ• מְרֻבּוֹת עַל עֲווֹנוֹתֵיהֶם - הֲרֵי זוֹ צַדֶּקֶת; וְאִם הָיוּ עֲווֹנוֹתֵיהֶם מְרֻבִּין - הֲרֵי זוֹ רְשָׁעָה. וְכֵן כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.
ב1 אָדָם שֶׁעֲווֹנוֹתָיו מְרֻבִּין עַל זְכֻיוֹתָיו - מִיָּד הוּא מֵת בְּרִשְׁעוֹ•*, שֶׁנֶּאֱמַר: "עַל רֹ ב עֲוֹנֵךְ" (ירמיה ל,יד; שם ל,טו; הושע ט,ז). וְכֵן מְדִינָה שֶׁעֲווֹנוֹתֶיהָ מְרֻבִּין - מִיָּד הִיא אוֹבֶדֶת•, שֶׁנֶּאֱמַר: "זַעֲקַת סְדֹ ם וַעֲמֹ רָה כִּי רָבָּה" (בראשית יח,כ). וְכֵן כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ: אִם הָיוּ עֲווֹנוֹתֵיהֶם מְרֻבִּין - מִיָּד הֵן נִשְׁחָתִין•, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּרְא יי כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם" (שם ו,ה).
ב2 וְשִׁקּוּל זֶה אֵינוֹ לְפִי מִנְיַן הַזְּכֻיוֹת וְהָעֲווֹנוֹת אֶלָּא לְפִי גָּדְלָן: יֵשׁ זְכוּת שֶׁהִיא כְּנֶגֶד כַּמָּה עֲווֹנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "יַעַן נִמְצָא בוֹ דָּבָר טוֹב"• (מלכים א יד,יג), וְיֵשׁ עָווֹן שֶׁהוּא כְּנֶגֶד כַּמָּה זְכֻיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה" (קהלת ט,יח). וְאֵין שׁוֹקְלִין אֶלָּא בְּדַעְתּוֹ שֶׁלְּאֵל דֵּעוֹת*, וְהוּא הַיּוֹדֵעַ הֵיאַךְ עוֹרְכִין הַזְּכֻיוֹת כְּנֶגֶד הָעֲווֹנוֹת.
ג1 כָּל מִי שֶׁנִּחַם עַל הַמִּצְווֹת שֶׁעָשָׂה, וְתָהָה• עַל הַזְּכֻיוֹת, וְאָמַר בְּלִבּוֹ 'וּמַה הוֹעַלְתִּי בַּעֲשִׂיָּתָן? אוּלַי• לֹא עָשִׂיתִי אוֹתָן!' - הֲרֵי זֶה אִבֵּד אֶת כֻּלָּן, וְאֵין מַזְכִּירִין לוֹ שֵׁם זְכוּת בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "צִדְקַת הַצַּדִּיק לֹא תַצִּילֶנּוּ בְּיוֹם רִשְׁעוֹ"• (יחזקאל לג,יב; ושם: פִּשְׁעוֹ) - אֵין זֶה אֶלָּא בְּתוֹהֶה עַל הָרִאשׁוֹנוֹת.
ג2 כְּשֵׁם שֶׁשּׁוֹקְלִין עֲווֹנוֹת אָדָם וּזְכֻיוֹתָיו בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ, כָּךְ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה שׁוֹקְלִין עֲווֹנוֹת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִבָּאֵי הָעוֹלָם עִם זְכֻיוֹתָיו בְּיוֹם טוֹב שֶׁלְּרֹ אשׁ הַשָּׁנָה. מִי שֶׁנִּמְצָא צַדִּיק - נֶחְתָּם לְחַיִּים•; וּמִי שֶׁנִּמְצָא רָשָׁע - נֶחְתָּם לְמִיתָה. וְהַבֵּינוֹנִי - תּוֹלִין לוֹ עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים: אִם עָשָׂה תְּשׁוּבָה - נֶחְתָּם לְחַיִּים; וְאִם לָאו - נֶחְתָּם לְמִיתָה•.
זְכֻיוֹת כָּל יוֹשְׁבֶיהָ - אפילו רובם רשעים, אך יש בעיר מעט צדיקים שזכויותיהם רבות, הן מטות את דינה לכף זכות. מִיָּד הוּא מֵת בְּרִשְׁעוֹ - נגזר דינו למוות ונחשב מת, ואף על פי שהוא אוכל ומרגיש (ראה סה"מ ל"ת לח; מו"נ א,מב), כעין "אותה הנפש שפרשה מן הגוף בעולם הזה" (להלן ח,ב. וראה ביאורנו שם). מִיָּד הִיא אוֹבֶדֶת - העיר נידונה להיחרב כסדום ועמורה, ותושביה הצדיקים ניצולים (ק'). מִיָּד הֵן נִשְׁחָתִין - האנשים הרשעים שבעולם, אך העולם עצמו נשאר קיים, כמו במבול (ק'). שֶׁנֶּאֱמַר - בדברי אחיה הנביא אודות אביה, בנו של ירבעם המלך: "וְסָפְדוּ לוֹ כָל יִשְׂרָאֵל וְקָבְרוּ אֹתו כִּי זֶה לְבַדּוֹ יָבֹא לְיָרָבְעָם אֶל קָבֶר, יַעַן נִמְצָא בוֹ דָּבָר טוֹב אֶל ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּבֵית יָרָבְעָם". ולעולם אין המצוות נמחקות בגלל העברות, ואין העברות נמחקות בגלל המצוות (פה"מ אבות ד,כח; איגרת השמד, חלק ג). תָּהָה - התחרט. אוּלַי - הלוואי. שֶׁנֶּאֱמַר - "אֱמֹר אֶל בְּנֵי עַמְּךָ צִדְקַת הַצַּדִּיק לֹא תַצִּילֶנּוּ בְּיוֹם פִּשְׁעוֹ וְרִשְׁעַת הָרָשָׁע לֹא יִכָּשֶׁל בָּהּ בְּיוֹם שׁוּבוֹ מֵרִשְׁעוֹ". והעברות נמחקות רק בגלל תשובה, והמצוות נמחקות רק כשהאדם מתחרט עליהן. נֶחְתָּם לְחַיִּים וכו' - וכן נידון האדם לבריאות ולמחלה וכדומה (פה"מ ר"ה א,ב). וְאִם לָאו נֶחְתָּם לְמִיתָה - מפני שנוסף לו עוון על שלא חזר בתשובה (לח"מ).
ביאורים
לאחר שהרמב"ם הסביר לנו את מהותה של התשובה ואת דרכי הכפרה על החטאים, הוא מבאר את משמעות מעשיו של האדם. כל מעשה שאנו עושים הוא בעל חשיבות מכרעת לגבי המשך חיינו והעולם כולו. לכן התשובה, המאפשרת תיקון לכל העברות, משמעותית כל כך. הרמב"ם הקדים תרופה למכה, וביאר את מהותה וגדריה של התשובה כדי שהלומד יידע מה לעשות במקרים שיפורטו בפרק זה.
בראש הפרק הרמב"ם פותח בהכרזה. לכל אחד מבני האדם יש זכויות ועוונות. יכולים להימצא יחידים ללא עוון, כמו שהגמרא מספרת על אותם שמתו רק בגלל חטא אדם הראשון ולא בגלל חטאיהם [שבת נה ב], אבל בדרך כלל, לכל אחד יש מאזן של זכויות ועוונות.
הרמב"ם מחדש שלא רק לאדם הפרטי יש מאזן שעליו הוא נידון אלא גם לכל מדינה ואף לעולם כולו יש דין. מתי נעשה הדין של כל מדינה ושל כל העולם? דין זה נעשה כאשר ישנו זמן מיוחד בו הקב"ה צריך לשקול אם יש זכות לאדם או למדינה או לעולם להמשיך להתקיים. כאשר אדם מוטל על ערש דווי ומפרפר בין חיים למוות, נעשה דין בשמים ובו דנים אם להעניק לו חיים או לתת לו למות. לפי המאזן של חייו, דהיינו לפי הכיוון הכללי הרוחני שבו הוא צעד, הקב"ה דן אם ראוי לתת לו להמשיך לחיות כדי להמשיך להופיע את דבר ה' בעולם או שמא צריך להפסיק את חייו, מכיוון שאינו הולך בדרך הנכונה. וכן כל מדינה, בזמן צרה או מלחמה, הקב"ה דן האם ראוי לה להינצל מחרב הכובש או לא. במקרה זה המדינה יכולה להיחרב אך יחידים שבה, שהם צדיקים, יכולים להינצל ולברוח למדינה אחרת. וכן בנוגע לעולם כולו, כאשר נעשים מעשים נוראיים, כמו בתקופת דור המבול, הקב"ה דן מחדש את העולם כולו. אם רבו העוונות העולם נידון לכליה חלילה, אך הצדיקים יינצלו ויימלטו מהכיליון.
הרחבות
*צדיקים נחתמים לחיים
מִיָּד הוּא מֵת בְּרִשְׁעוֹ. רבים מקשים על הרמב"ם כיצד הוא קובע כי הרשעים מתים מייד, והלא אנו רואים שרשעים חיים (עיין בראב"ד במקום).
על כך כתבו התוספות: "דקרי הכא גבי רשעים מיתה וגבי צדיקים חיים כלומר לחיי העולם הבא" (( תוספות מסכת ראש השנה דף טז עמוד ב ד"ה "ונחתמין". ועיין עוד בכסף משנה , לחם משנה ו"עקידת יצחק" שער סז).
*מתן שכרן של מצוות
וְאֵין שׁוֹקְלִין אֶלָּא בְּדַעְתּוֹ שֶׁלְּאֵל דֵּעוֹת. המקור לכך שאיננו יכולים לחשב את שכר המצווה נמצא במשנה במסכת אבות: "והוי זהיר במצווה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות" (פרק ב משנה א). על כך מסביר שם הרמב"ם שאמנם את מתן שכרן של מצוות "לא תעשה" אנו יכולים לדעת לפי דרגת חומרת העונש עליהן, אך במצוות "עשה" - "לא נתבאר שכר כל אחת מהן מהו אצל ה', עד שנדע מה מהן יותר חשוב ומה מהן למטה מזה, אלא ציוה לעשות מעשה פלוני ופלוני, ולא ייוודע שכר איזה משניהם יותר גדול אצל ה', ולפיכך ראוי להשתדל בכולן", ומשום כך "אם הזדמן לך מעשה מצווה, אל תעבור ממנו ותניחנו כדי לעשות מצווה אחרת". וזאת אנו למדים מכך שהתורה העלימה מאיתנו את מתן שכרן של מצוות אלו.
אלא שבהמשך דברי המשנה שם: "והוי מחשב הפסד מצווה כנגד שכרה", מפרש הרמב"ם פירוש מקורי שלמרות הכתוב לעיל יש לנו יכולת לשער את שכר המצוות, וזאת על פי כלל שמייסד שם "שכל מצוות עשה שתמצא שחייב בעבֵרה עליה חיוב גדול - תדע שבקיומה גם כן שכר גדול".
שאלות לדיון
א. מה אפשר ללמוד מהקביעה של הרמב"ם ש"לכל אחד ואחד מבני אדם יש זכויות ועוונות"?
ב. לאור דברי הרמב"ם שיש זכות גדולה שנשקלת כנגד כמה עוונות, האם ניתן לומר ולהחליט מי רשע ומי צדיק?
הלכות תשובה (טקסט, ביאורי מילים וכותרות) ניתנו באדיבות 'מפעל משנה תורה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
