ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
שאלה: אני מורה בתיכון לבנות, ונדהמתי מהעמדה שכבוד הרב כתב, שצריך להתייחס לבעיית הצניעות כאל בעיית משמעת, ולשלוח את הבנות שבאות בלבוש לא מקובל הביתה. איך אפשר לטפל בנושא כזה רגיש ועמוק בכלים משמעתיים? האם כך מחנכים?!
תשובה: אכן יש בצניעות צד עמוק ופנימי, אבל יש בהופעה לא צנועה גם צד חיצוני, שמביע זלזול במערכת הכללים של המוסד החינוכי, וכלפי זלזול וחוסר כבוד צריך להתייחס כאל בעיית משמעת. בהזדמנות אחרת, ושלא בקשר לכך, יש להעמיק בנושא הצניעות כמו בשאר הערכים שבתורה.
שאלה קנטרנית
רביבים (819)
הרב אליעזר מלמד
389 - שבת בלי כדורגל
390 - הלכות צניעות ומידת הצניעות
391 - יום הדין בראש השנה ובכל השנה
טען עוד
תשובה
ניכר משאלתך שלא קראת את הטור שכתבתי. נראה שאתה מסוג האנשים שכבר יש להם דעה ברורה בעניין, והיא אינה תואמת את ההלכה, והם סבורים בכנות שדעתם נכונה ודעת הרבנים מוטעית, ובכל עת שהם רואים מאמר סביב נושא זה כבר יש להם תגובה מוכנה.
אגב, יש גם אנשים שכאשר הם קוראים מאמר על ערכה של ארץ ישראל, הם תמיד קמים וטוענים: מדוע אתם תמיד עוסקים רק בענייני ארץ ישראל? האם אין עוד נושאים בתורה?! בדרך כלל אלה אותם אנשים שטוענים שתמיד עוסקים רק בשאלות של צניעות. והם גם טוענים נגד העיסוק במצוות הנישואין ופרו ורבו, במעשר כספים ובלימוד תורה בשבת. לדעתם הדבר הראוי הוא להצטרף לעדר ולשיר שירי הלל לערכים המקובלים על התקשורת השמאלית-חילונית.
בכל אופן, בגוף המאמר כתבתי במפורש, שיש להתייחס לבעיה זו בתיכונים כבעיית משמעת לכל דבר. וכפי שבתיכון חילוני מחזירים הביתה נער או נערה שבאים בגופיה, כך בתיכון דתי לבנות צריכים להחזיר הביתה נערה שאינה לבושה לפי הכללים שנקבעו על פי ההלכה. ודבר זה צריך להיעשות בעקביות, ועל ידי מורות ולא מורים, מפני שאין זה צנוע שמורים או מנהל יעסקו בזה.
אינני תמים לחשוב שאם היית קורא את כל המאמר היית משתכנע, אבל יש לשער שהיית מנסח את הביקורת שלך באופן שיתאים למה שכתוב.
שני הערכים שבלבוש
לפני כעשרים שנה התאונן בפניי דוקטור חשוב שמתרחשת בציבור הקצנה דתית, עד שממרחק של קילומטר אפשר להכיר על בת שהיא דתית. ואני שמחתי וחשבתי שאם אפשר, היה עדיף שיכירו עליה שהיא דתית ממרחק של שני קילומטר. יש חשיבות עצומה לנכונות של יהודי לבטא את זהותו ברבים
לגופו של עניין, בהלכות הלבוש באים לידי ביטוי שני ערכים חשובים: הפחות חשוב שביניהם הוא ערך הצניעות, והחשוב יותר הוא הצהרה פומבית ותמידית של נאמנות לתורה.
אמנם נכון שהלבוש הוא חיצוני, אבל מאידך כיוון שהוא בולט והכל רואים אותו, יש בו הצהרה עקרונית מאוד: אם הוא כשר, הרי שהלובשת אותו מצהירה על עצמה שהיא יהודייה נאמנה לתורה, ויש בזה משום מצוות קידוש השם. ואם הלבוש אינו כשר, יש בו הצהרה הפוכה: למרות שהנני יהודייה, אני לא נאמנה להלכה ומחקה את תרבות הגויים, ויש בזה משום איסור חילול השם ואיסור של "בחוקותיהם לא תלכו" (ויקרא יח, ג).
ההופעה החיצונית וההקצנה הדתית
מספרים שהרב נריה זצ"ל אמר פעם שאם בחור מפסיק להניח תפילין שבועיים, אין צורך לדאוג כל כך - זה משבר שמן הסתם יעבור. אבל אם הוא הסיר את הכיפה, המצב חמור ומדאיג מאוד. וזאת למרות שהנחת תפילין היא מצווה מהתורה וחבישת כיפה היא רק מנהג, אך כיוון שהיא פומבית ותמידית, יש בה הצהרת נאמנות וקידוש השם. כאשר מסירים את הכיפה מודיעים קבל עולם על חוסר נאמנות לתורה ומחללים את השם. לפני כעשרים שנה התאונן בפניי דוקטור חשוב שמתרחשת בציבור הקצנה דתית, עד שממרחק של קילומטר אפשר להכיר על בת שהיא דתית. ואני שמחתי וחשבתי שאם אפשר, היה עדיף שיכירו עליה שהיא דתית ממרחק של שני קילומטר. יש חשיבות עצומה לנכונות של יהודי לבטא את זהותו ברבים.
מידת הצניעות
מידת הצניעות באה לידי ביטוי בתחומים רבים: בהסתפקות במועט, בהצנעת העושר, הכישרונות וההישגים. והמגמה אינה לחסום את הכישרונות והיכולות, אלא לחסום את הצד החיצוני שבהם שנועד לעשות רושם, ולהעצים את הצד הפנימי, הטוב והחיובי. ברכה מרובה ישנה במידת הצניעות, וכפי שאמרו חכמים: "מי שמקטין עצמו בזה העולם, כמה הוא גדול ורם בעולם העליון" (זוהר ח"ג קסח, א). והעניין הוא שמי שמקטין את הצד החיצוני שבו, מעצים את הצד הפנימי שלו.
התייעץ עימי תלמיד שזכה בעושר, עד כמה כדאי שישקיע בהגדלת ביתו. חשבתי קצת ואמרתי: אינני יכול להיכנס לפרטים, אבל נראה לי שאם תרחיב את ביתך בצניעות תזכה ליותר ברכה. תהיה יותר עשיר, תזכה ליותר שמחה ואהבה עם אשתך, תזכה להתקדם יותר בלימוד התורה ותצליח יותר בחינוך הילדים.
אחד הביטויים של מידת הצניעות הוא הצנעת הגוף על ידי בגדים, כשהמגמה הבסיסית בכך היא העצמת הצד הפנימי הרוחני. האדם מטבעו נוטה לראות תחילה את הצד החיצוני, ועל ידי הלבוש שמסתיר את הגוף מובלט יותר הצד הפנימי שבאדם, וכך אנו לומדים לשים דגש על הנשמה הרוחנית. לכן הלכות צניעות קשורותלא רק לנשים, שכן גם גברים מצווים להסתיר את המקומות המכוסים שבגופם (שו"ע או"ח ב, א-ב). אמנם בגלל היופי המיוחד לנשים, ובגלל התפקיד שממלא היופי הנשי באיחוד שבין איש לאשתו, יש צורך בצניעות יתרה אצל נשים.
ההבדל בין מידת הצניעות להלכות הלבוש
הבדל משמעותי ישנו בין מידת הצניעות לבין הלכות הלבוש על פי גדרי הצניעות. מידת הצניעות היא יחסית לסביבה: בית שנחשב צנוע כיום היה נחשב ראוותני לפני מאה שנים, ולבוש שנחשב פרוץ לפני מאה שנים נחשב כיום צנוע. לעומת זאת, רוב הלכות הלבוש הן קבועות ואינן מושפעות מהסביבה.
יש נשים שהן צנועות מאוד מטבען, אבל כיוון שלא קיבלו חינוך הלכתי אינן מקפידות על גדרי הלכות הלבוש. לעומתן יש נשים שמקפידות על כל גדרי הלכות הלבוש, ובכל זאת מתנהגות באופן לא צנוע. יש מהן שמתנהגות כך מתוך חוסר תשומת לב, ויש שמתנהגות כך מתוך כוונה לזכות בתשומת לב יתרה מבני המין הגברי.
מצד מידת הצניעות, הראשונות צנועות מהאחרונות, ואילו מצד הצהרת הנאמנות להלכה, מעלת השניות יתרה. לטווח ארוך, יש להעריך שהן ובני משפחתן יהיו יותר נאמנים למסורת התורה והמצוות.
לעיתים יש אפילו התנגשות מסוימת בין הצניעות כתכונת אופי לבין גדרי הצניעות ההלכתיים. למשל כאשר אישה דתית נמצאת בתוך ציבור חילוני, בגדיה הצנועים יבליטו אותה כשונה מכולן, עד שמסתבר שיסתכלו עליה יותר מאשר על כל הנשים שחושפות את גופן. ואף על פי כן עליה להתלבש על פי כל גדרי ההלכה, מפני שהנאמנות לגדרי הצניעות חשובה יותר.
הצורך בשני הערכים יחד
אין אפשרות לבסס את ערך הצניעות אך ורק על פרטי ההלכה. שכן ההלכה אינה יכולה להיכנס להוראות פרטניות כמו באיזו עוצמת קול לדבר, על אילו נושאים ראוי לדבר ובאיזה פורום, ואיזה בגד או שילוב צבעים הוא צנוע לאישה אחת אך אינו צנוע לאישה אחרת. לשם כך יש צורך לרכוש את מידת הצניעות.
ההלכה קובעת גדרים עקרוניים שמבטאים צניעות ויוצרים מרחק נכון בין גברים לנשים, ועל ידי כך מקטינים את הסיכון לחטוא בגילוי עריות. אבל אין בכך ערובה למידת הצניעות עצמה, וגם לא שמירה מלאה מפני הרהורי עבירה וגילוי עריות. כדי לזכות למידת הצניעות עצמה, יש צורך ללמוד ולהתעמק בערך הצניעות ולהפנים אותו בחיים.
הטעות הגדולה
לימוד שטחי של הלכות צניעות יכול להביא לידי טעות חמורה ביותר שכאילו הצניעות באה לומר שהגוף מכוער ובזוי, והיא נועדה למעט את השמחה והעונג שבחיים המוחשיים. ובאמת הצניעות נועדה לשמור כוחות חיים עצומים אלו לחיי הנישואין ולהעצים את שמחת הנישואין, שתהיה כלולה ברוחנית וגשמיות כאחד. וזה יסוד האמונה הישראלית, שאין פירוד בין הרוח והחומר: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". ודווקא כשהרוח והחומר יחדיו ניתן להגשים בהצלחה את הייעוד האלוקי שתהיה אחדות מלאה בין איש לאשתו.
אסיים בהערה כאובה שאי אפשר להרחיב בה בפומבי מפני הצניעות, ועל כן אומר אותה ברמז. כבר זמן רב אשתי נפגשת עם כלות שלא הוכנו כראוי. מדריכות הכלות עברו קורס לכך, הן נעימות ונחמדות, מסבירות יפה את ההלכות ואומרות שיש בהן קדושה. אבל לא מצליחות להסביר שהלכות הטהרה הן הכנה לקשר המלא והשמח בין איש לאשתו, וראוי ששניהם ישמחו בזה בשווה.
וזה לכם הסימן: אם השיעור על 'מצוות עונה' ו'ליל כלולות' ניתן בסוף סדרת השיעורים, יש לחשוש שההכנה לקויה. ובזה יש שוני בין בנים לבנות. ודי לחכימא ברמיזא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
